יוג'ין קנדל: המשקיעים הזרים יחזרו רק אם הרגולציה תקטן

"השוק המקומי פחות ופחות אטרקטיבי להשקעות של גופים זרים", אמר אתמול יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל ביום עיון בנושא היערכות להחרפת משבר החובות באירופה, שכינס משרד האוצר בבית ההארחה במעלה החמישה.

בדבריו של קנדל תמך יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר, ושניהם הסבירו כי משום כך יש לצמצם את הרגולציה, שמהווה מכשול למשקיעים זרים. קנדל ציין כי שוחח רבות עם משקיעים זרים שאמרו לו בפה מלא כי "ישראל היתה אטרקטיבית עד שהממשלה 'השתגעה' וכעת הם ממתינים שהממשלה תיקח כדור הרגעה כדי לחזור ולהשקיע בשוק הישראלי".

גם עיתוי הוא לפעמים סוג של אמירה. דווקא ביום שבו הודיעה חברת הדירוג מודי'ס כי איטליה, ספרד ופורטוגל יהיו מסוגלות להיחלץ מהמשבר כבר בשנה הבאה, דנו מקבלי ההחלטות הכלכליות הבכירים בישראל בהשלכות האפשריות של פירוק גוש היורו על המשק הישראלי. "הדיון שקיימנו אינו דיון חירום, אלא עבודת מטה של היערכות למשבר אפשרי, ועבודה כזאת עושים בתקופת שיגרה", אמר אתמול ל"כלכליסט" מנכ"ל האוצר דורון כהן.

יוג'ין קנדל | צילום: אוראל כהן

"אנחנו בשום אופן לא אומרים שהתרחיש החמור של התפרקות גוש היורו הוא מה שיקרה, וגם לדעתנו ההסתברות שתרחיש קיצוני כזה יקרה היא מאוד מאוד נמוכה. המסר שלנו", אמר עוד כהן, "הוא שככל שהממשלה תיטיב להקפיד על מסגרות התקציב - שמירה על מסגרת ההוצאות ועל יעד הגירעון - ותשמור על אמינות מדיניותה הכלכלית, יהיו לה כלים טובים יותר להתמודד עם המשבר. התנהלות הציבור והשווקים בתקופת משבר מושפעת מאוד ממדיניותה של הממשלה ומאיתנותו של המשק ערב המשבר".

במהלך יום העיון שידרו הרגולטורים בירושלים אופטימיות בכל הנוגע לתרחיש של התממשות משבר חמור בעולם. המפקח על שוק ההון והביטוח באוצר פרופ' עודד שריג, המפקח על הבנקים דודו זקן, האוזר וקנדל הסבירו, כי סביר להניח שבעת משבר כמות הסדרי החוב בשוק המקומי צפויה לגדול, אך הסדרים אלו לא צפויים לסכן את היציבות של הבנקים או של חברות הביטוח.

דורון כהן, מנכ"ל משרד האוצר | צילום: עמית שעל

שריג אמר, כי "מצב הגופים המנהלים את כספי הפנסיה של הציבור הוא טוב מאוד, בפרט ביחס לעתודות ההון שהם מחזיקים כדי להבטיח עמידה בהתחייבויותיהם". גם המפקח על הבנקים התייחס ליציבות של המערכת הבנקאית, אך היה זהיר בדבריו. שריג העריך שבעוד עשור ינהלו הגופים המוסדיים 2.5 טריליון שקל של כספי ציבור לעומת כטריליון שקל המנוהלים היום, וזאת רק בזכות הפקדות שוטפות עוד בטרם מחשבים את התשואה האפשרית על השקעות כספים אלו.

שריג הוסיף, כי להון בסדר גודל כזה אין מספיק אפשרויות השקעה בשוק המקומי ולכן הוא רואה בחיוב הוצאת השקעות לחו"ל כפי שהגופים המוסדיים כבר עושים. לדבריו, מגמה זו תמשיך ואף תגדל.

נושא נוסף שעלה לדיון ביום העיון הוא התייחסות לכך שחלק מהכלים שנקטה הממשלה לחיזוק הכלכלה המקומית לא השפיעו בטווח הקצר ובכללם השקעה בתשתיות, בתיירות ובטכנולוגיה. הנחת משתתפי הכנס היתה שההשקעה שבוצעה לא צפויה להזניק את המשק בטווח הקצר, במיוחד אם תהיה החרפה של המשבר הכלכלי באירופה.

הכלכלנים של בנק ישראל הציגו אתמול כלים להזנקת המשק, ובראשם התמקדות בהשקעות בהייטק. עם זאת, הכלכלנים הבהירו כי השקעה כזו היא פונקציה של הסביבה הפיסקאלית, ולכן אם הממשלה רך לשמור יותר כסף אצלה, תהיה פחות אפשרות להזרים כסף להייטק וכרגע זה מה שמסתמן. במצגת של בנק ישראל הציג מנהל חטיבת המחקר של הבנק פרופ' נתן זוסמן נתונים לפיהם עלות גיוס החוב על ידי מדינת ישראל צפויה לגדול לעומת המדינות הסקנדינביות.

לדברי זוסמן, האג"ח של ממשלת ישראל בתרחיש של החמרת המשבר לא יהוו Flight to Safety בניגוד למשל לאג"ח של שבדיה.

המשנה לנגיד בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג התייחסה לחשיבות לאפשר למפעלים שיקלעו למצוקה אם המשבר יחריף להמשיך ולהעסיק עובדים, אבל במשמרות יותר קצרות וזאת כדי לשמר אותם במצב שהביקושים יגדלו לאחר שהמשבר יגמר.