אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלעדי ל"כלכליסט": המדינה תממן לחרדים תארים אקדמיים ב-30 מיליון שקל צילום: חיים צח

בלעדי ל"כלכליסט": המדינה תממן לחרדים תארים אקדמיים ב-30 מיליון שקל

במסגרת תוכנית המלגות של הות"ת תחלק המדינה לסטודנטים חרדים הלוואות שיהפכו למלגות עם סיום לימודיהם. המתווה נבחר נוכח שיעור הנשירה הגבוה של סטודנטים חרדים, שעומד על כ־50% בשנת המכינה או בשנה הראשונה ללימודיהם

26.08.2012, 06:58 | חן פונדק

הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת) תחלק מלגות לימוד לסטודנטים חרדים בסכום כולל של 30 מיליון שקל בשלוש השנים הקרובות - כך מגלה יו"ר הות"ת פרופ' מנואל טרכטנברג בשיחה עם "כלכליסט". תוכנית המלגות, שעשויה לגדול ל־40 מיליון שקל בעתיד, תזכה סטודנטים למדעים והנדסה במלגה בגובה 7,000 שקל, בעוד שסטודנטים במחלקות אחרות יקבלו 4,000 שקל. להערכת גורמים בות"ת, בשנת הלימודים הקרובה ינוצלו 5–6 מיליון שקל ראשונים מתוך תקציב המלגות.

לדברי טרכטנברג, המלגות יחולקו לסטודנטים בתחילה כהלוואות ויהפכו למלגות רק לאחר שהסטודנטים החרדים יסיימו את לימודיהם. זאת מתוך רצון להילחם בשיעור הנשירה הגבוה שלהם, שלפי דו"ח מוסד שמואל נאמן בטכניון שפורסם במרץ האחרון, מסתכם ב־50% בשנת המכינה או בשנה הראשונה של הלימודים האקדמיים. "ההלוואות לא ימנעו את כל הנשירה אבל אנחנו מקווים שהן יעזרו לצמצם אותה", אומר טרכטנברג. "בכל מקרה, סטודנטים שינשרו מהלימודים יצטרכו להחזיר את ההלוואה לאורך זמן".

המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) מתכוונת להפעיל את תוכנית ההלוואות באמצעות כמה עמותות חיצוניות, כמו קרן קמ"ח המפעילה כיום תוכנית מלגות לסטודנטים החרדים, והיא תפרסם בשבועות הקרובים מכרז לבחירתם.

מנואל טרכטנברג. "ההלוואות לא ימנעו את כל הנשירה, אבל אנחנו מקווים שהן יעזרו לצמצם אותה. סטונדטים שינשרו יצטרכו להחזיר את ההלוואה", צילום: אוראל כהן מנואל טרכטנברג. "ההלוואות לא ימנעו את כל הנשירה, אבל אנחנו מקווים שהן יעזרו לצמצם אותה. סטונדטים שינשרו יצטרכו להחזיר את ההלוואה" | צילום: אוראל כהן מנואל טרכטנברג. "ההלוואות לא ימנעו את כל הנשירה, אבל אנחנו מקווים שהן יעזרו לצמצם אותה. סטונדטים שינשרו יצטרכו להחזיר את ההלוואה", צילום: אוראל כהן

להכפיל את מספר הסטודנטים החרדים

 

תקציב תוכנית המלגות לסטודנטים חרדים מגיע מתוך 180 מיליון השקלים שהקציב משרד האוצר למימון התוכנית הרב־שנתית לשילוב חרדים באקדמיה, שגיבשה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) בשנה שעברה. היעד שהציבה התוכנית הוא להכפיל את מספר הסטודנטים החרדים מ־6,000 בשנת הלימודים 2010–2011 ל־12,000 בשנת הלימודים 2015–2016.

טרכטנברג ישב בראש ועדת ההיגוי המשותפת לות"ת ולמל"ג שהניעה את התוכנית הרב־שנתית. לצידו בוועדה ישבו סגן יו"ר המל"ג ומנכ"ל משרד החינוך לשעבר ד"ר שמשון שושני, מנכ"ל אינטל ירושלים ישי פרנקל ששימש כנציג המעסיקים והרב דוד מנחם המשמש כרב קהילה מירושלים. הוועדה התייעצה באופן שוטף עם בכירים בציבור החרדי וסיימה את עבודתה לפני כתשעה חודשים.

השאלות הפתוחות מי יערוב להלוואות הסטודנטים? הות"ת צריך למצוא את הדרך שבה מצד אחד לא ירתיע את הסטודנטים החרדים להצטרף לתוכנית, ומצד שני יבטיח שבמקרה שסטודנט פורש מהלימודים, יוחזר כסף המלגה חן פונדק, תגובה אחתלכתבה המלאה

"עברנו טלטלה לא קטנה עם ביטול חוק טל, אך בלא קשר לכך, החרדים חייבים להשתלב בשוק התעסוקה ולכן הם חייבים לרכוש השכלה", אומר טרכנברג. "צריך להיזהר עם הצעדים שעושים מול האוכלוסיה החרדית ולכן למדנו את הנושא לעומק, נפגשנו עם סטודנטים חרדים ועם רבנים והכרנו את המאפיינים שלהם".

לאחר גיבוש התוכנית הציג טרכטנברג את עיקריה בכנס בהשתתפות רבנים מובילים מהקהילה החרדית, ואמר להם כי האנשים בשטח הבינו שהגיעה השעה להשתלב בחברה הישראלית, אך חסרה להם התמיכה הרבנית. לדבריו, התגובות שקיבל מהרבנים העניקו לו את הביטחון כי בעתיד הרחוק יותר ניתן יהיה לקלוט גם 25–30 אלף סטודנטים חרדים באקדמיה, בהתאם לחלקם באוכלוסייה.

 

האקדמאים החרדים משתכרים פחות

 

אחד המרכיבים העיקריים בתוכנית הרב־שנתית של המל"ג היא תוכנית המח"ר (קיצור של מסגרות חרדיות) להקמת מסגרות לימוד לחרדים במסגרת מוסדות קיימים להשכלה גבוהה, בקרבתם ותחת אחריותם המלאה. מטרת התוכנית היא לאפשר לציבור החרדי להשתלב בשוק התעסוקה באמצעות שילוב במסגרת לימודים אקדמית שמכבדת את אורח חייהם. בנוסף, תוכנית המח"ר מיועדת להבטיח לימודים אקדמיים שתוכן הלימודים בה, רמת הסגל והתשתיות זהות לתוכנית המקבילה במוסד האב.

במרץ הופץ למוסדות הלימוד המתוקצבים קול קורא להגשת הצעות לפתיחת מסגרות מח"ר, או מח"רים כפי שמכנה אותם הות"ת, בשנת הלימודים הקרובה תשע"ג. הקריטריונים העיקריים לאישור ותקצוב התוכניות כללו קרבה גיאוגרפית לאוכלוסייה חרדית, יכולת גיוס סטודנטים, תחומי לימוד ומעטפת אקדמית, תוכנית השמה בתעסוקה וכן יכולת גיוס תרומות למלגות לסטודנטים החרדים.

כהמשך לכך צפויות להיפתח בשנה הקרובה בחסות המל"ג שלוחות מיוחדות לאוכלוסייה החרדית ב־10 מוסדות לימוד אקדמים דוגמת האוניברסיטה העברית והמרכז האקדמי אריאל. להערכת המל"ג, בשנת הלימודים הקרובה יקלטו בשלוחות אלו 1,000 סטודנטים חרדים, שיזכו גם לחונכות אישית ולשירותי עזר ייעודיים.

לפי מחקר שערך משרד התמ"ת ב־2011, השכר החודשי הממוצע של אקדמאי חרדי הוא 8,000 שקל ושל אקדמאית חרדית הוא 5,620 שקל. שכר זה אמנם גבוה מהשכר הממוצע של כלל המועסקים החרדים במשק, אך נמוך בהרבה משכר של אקדמאים חילונים, שעומד על 14,850 שקל לגבר ו־8,950 שקל לאישה. לפי הדו"ח של מוסד שמואל נאמן, פערי שכר אלה נובעים בין היתר מכך שמעסיקים רבים סבורים כי חרדים מקבלים השכלה אקדמית באיכות פחותה.

הניסיון להתמודד עם תפיסה זו של המעסיקים הוא שדרבן את המל"ג לדחוף לפתיחת שלוחות לימוד לחרדים בסמיכות גיאוגרפית למוסדות האב האקדמים, בעיקר באמצעות הענקת תמריצים כספיים. "התוכניות והמרצים יהיו זהים ותשתיות ההוראה הנדרשות במקצועות מסוימים יהיו זמינות לשלוחה", אומר טרכטנברג. "המרצים צריכים להיות המרצים הכי טובים שיש לנו, ולא אלה שנשלחים למסגרות מרוחקות שהם לאו דווקא הטובים ביותר".

"אנחנו פוגשים כל פעם רצון להשתלב בהשכלה הגבוהה מצד החרדים", אומר טרכטנברג. "המגבלה היא לא משם, אלא כמה אנחנו יכולים לספק את הסחורה, להיפתח ולהציע. כל מוסד אקדמי בארץ צריך לפתוח את שעריו לחרדים, והיום אנחנו עושים צעד משמעותי כחלק מהתהליך".

הסטודנטים מגיעים עם פערי ידע עצומים

 

טרכטנברג טוען ששילוב החרדים באקדמיה דורש מסגרות נפרדות. "ההפרדה מאפשרת לסטודנטים החרדים לשמור על אורח חייהם ולא לחוש מאוימים", הוא אומר. "השלוחות גם יתנו מענה לכך שהסטודנטים החרדים מגיעים עם פערי ידע עצומים. לבנים החרדים יש פערים גדולים במיוחד, והם מגיעים בלי שום ידע שקשור להשכלה גבוהה במתמטיקה, אנגלית ומדעי המחשב. אחרי שלוש שנים, כשהבחור מבוגר יותר ובעל תואר, הוא מוכן יותר להיחשף ולהיקלט במקום שלא כל־כולו חרדי, וזה נכון גם לגבי נשים. לימודים מתקדמים לתואר שני ושלישי צריכים להתקיים במוסד האם".

אך לתפיסת המוסדות הנפרדים יש כמובן גם מתנגדים. "סביבה אקדמית שמעודדת מפגש עם החברה הישראלית הינה המצע הפורה ביותר לשילוב הסטודנט החרדי בשוק העבודה", אומר נתן קנדלר, מנהל תוכנית "חרדים באקדמיה" של עמותת ידידות טורונטו, שמציעה מלגות ל־1,000 סטודנטים חרדים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה. לתפיסתו, ההפרדה שמאפשרת תוכנית המל"ג היא חיסרון. "יש לייצר אינטגרציה ושילוב אמיתי כבר מהשלב האקדמי, ולא לייצר פירוד והחרגה אקדמית של האוכלוסייה החרדית".

במל"ג מקווים שתורמים ישתתפו בשכר הלימוד

 

עמותת ידידות טורונטו מעניקה לסטודנטים חרדים מלגות לימוד בנות 8,000 שקל בשנה וכן מלגות קיום של 800–1,500 שקל לחודש ללומדים במקצועות ההנדסה, מדעי המחשב והמדעים. סטודנט ללימודי הנדסה יכול לקבל מהעמותה לאורך התואר כולו מלגות בהיקף 130 אלף שקל. מלגות דוגמת אלו שמחלק קנדלר משחקות תפקיד חשוב בתוכנית של המל"ג.

הסטודנטים החרדים הם לרוב בעלי משפחות מרקע חברתי־כלכלי נמוך, ובמל"ג מקווים שגופים פילנתרופיים יתגייסו ויסייעו להם לשלם את שכר הלימוד. "אני מקווה שבשנתיים הקרובות יהיה מענה מספק, אבל יש אי־וודאות בנושא", מודה טרכטנברג. "יש יהודים טובים בעולם שתומכים בנו, ואני מקווה שהצלחת המסגרות החדשות תביא גם ליותר תרומות חיצוניות".

"בכל פעם שאני פוגש סטודנטים חרדים, אני חוזר עם חיוך על השפתיים", מסכם טרכטנברג. "כל כך הרבה דברים מעמיקים את השסעים, ופה יש תהליך הפוך. זו לא רק סוגיה של השכלה גבוהה אלא הרבה מעבר לכך. אם נצליח בסדרי הגודל שאנחנו מדברים עליהם, ייבנה גשר בינינו לבינם. יש הרבה חששות אצל הגופים באקדמיה, ובצדק, אבל שילוב החרדים יעשיר גם את ההשכלה הגבוהה, כי הם מביאים נקודת מבט אחרת והגיוון ברעיונות משמעותי במחקר". 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



87 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

84.
המדינה דפקה את האוכלוסיה החרדית - אני לא ציני
מדינת ישראל לא דאגה לכך שילדים חרדים בגיל 6-18 יקבלו חינוך כמו שאר ילדי ישראל . כל הממשלות נכנעו לחרדים משיקולים קואליציונים והפקירו את עתיד הילדים בידי העסקנים במקום לדאוג שיקבלו חינוך כמו שאר האוכלוסיה . על המחדל שנמשך משנת 82 עד היום המדינה צריכה לשלם במימון השלמת ההשכלה לכל אלה שנפגעו . לדעתי, כל מי שנמנה עם האוכלוסיה שלא קיבלה את ההשכלה עפ"י חוק יוכל לתבוע את המדינה בבית המשפט . הבחורים החרדים אינם אשמים שהגיעו לגיל 18 ורמת ההשכלה שלהם כמו של ילד בכיתה ד' .
חרדי חסר השכלה  |  18.05.14
לכל התגובות