להוציא את החינוך מהממשלה

עם פתיחת שנת הלימודים החדשה מתחדשות הטענות והוויכוחים לגבי מצבו העגום של התלמיד הישראלי. נכון להיום, בישראל חינוך גרוע לכלל תושבי ישראל, כאשר רק בני העשירים נהנים מבתי ספר פרטיים וחינוך משלים. מומחי חינוך מציעים מדי פעם כל מיני הצעות לשיפור החינוך, שינוי תכני הלימוד וספרי הלימוד, שינוי שיטות ההוראה. למשל לאחרונה הוצע לחלק טאבלט לכל תלמיד.

הבעיה העיקרית בוויכוח על איך להציל את החינוך, היא ההתעלמות מהפיל שבחדר. הפיל הוא העובדה המצערת שאין בעצם שום מערכת ממשלתית בארץ שעובדת בצורה סבירה. אנרגיה (מחירי החשמל), תחבורה, רווחה, תשתית, יש יאמרו שגם ביטחון – כל המערכות הממשלתיות האלה ידועות בבזבזנות, בשחיתות, במתן שירות גרוע ובתוצאות עלובות.

מערכת החינוך (בוודאי זו הממלכתית) נמצאת בשליטה ממשלתית מוחלטת. למעשה אפשר לקרוא לה מערכת טוטליטרית בסגנון סובייטי המחליטה מי יילמד, מה יילמד, איך יילמד. וכמו כל מערכת כזו, קהל הלקוחות האמיתי הוא קהל המורים, לא קהל התלמידים. בשנת 2010 למשל, פוטרו פחות מ- 0.14% מהמורים מסיבה של אי-התאמה פדגוגית.

בהינתן כל מה שאנחנו רואים במערכות ממשלתיות אחרות בארץ, האין זה ברור שמערכת החינוך חייבת גם היא להיות גרועה מאין כמוה? שפיכת דליי כסף לתוך מערכת כזו לא תהפוך אותה לטובה יותר, היא פשוט תהפוך מערכת מסואבת למערכת מסואבת טיפה יותר.

אם כך מהו הפתרון?

להעיף את הפיל מהחדר. כלומר להוציא את מערכת החינוך מידי הממשלה ולהנחיל מודל חדש התבסס על שוברים (voucher) ועל תחרות חופשית. במודל זה הממשלה אמנם תמשיך לגבות מס עבור מערכת החינוך, אך בזה מסתיים הדמיון למערכת הקיימת. ההבדל הגדול הוא שבשיטה החדשה הממשלה תיקח את כל כספי המס האלה (בערך 35 מיליארד שקל) ותחלק אותם שווה בשווה בין כלל תלמידי ישראל. כל הורה יקבל שובר שאיתו ילך לבי"ס - על פי בחירתו! – וירשום את בנו/בתו לאותו בי"ס.

בתי הספר יהיו פרטיים לחלוטין ולמטרות רווח (אך ישלמו תמלוגים למדינה עבור הזכות להשתמש במבנים הקיימים). הם יהיו חייבים למשוך הורים – כי אחרת הם לא יקבלו את אותם שוברים ולא יהיו להם הכנסות. בנוסף, הם יצטרכו לייצר רווח – שהרי אלה מוסדות למטרות רווח. התוצאה? בתי ספר מעולים ומושכי קהל ויצירת תקרה מעל ההוצאה על החינוך במדינה לחוצת תקציב כמו ישראל.

היתרון האדיר משיטה כזו הוא השתחררות מעול ידיהם הטוטליטרי של פקידי משרד החינוך. המצב הבלתי נסבל, שבמדינה דמוקרטית כביכול, קומץ פקידים ופוליטיקאים קובע למיליוני הורים כיצד ללמד את ילדיהם, ייעלם. דמיינו לרגע כיצד תיראה רמת החינוך במוסדות פרטיים כאשר מורים גרועים יפוטרו מייד, או בעצם לעולם לא יישכרו לעבודה. דמיינו באיזה רמה אפשר לנהל בי"ס עם התקציבים של היום אך ללא החטוטרת של חוסר היעילות הממשלתית. האיזון בין הצורך של בתי הספר למשוך הורים לבין הצורך לייצר רווח ייצור מערכת חינוך בין הטובות בעולם שתוכל לרתום את האנרגיות האינטלקטואליות של מדינת ישראל המתרסקות כיום תחת כובד ידה של המדינה.

זוהי אינה הצעה חדשה. כבר ב-1955 מילטון פרידמן, גדול הכלכלנים של המאה ה-20 וחתן פרס נובל לכלכלה לשנת 1976, הציע את שיטת השוברים והכנסת תחרות חופשית לתוך מערכת החינוך. ואכן השיטה הזו נוחלת הצלחה רבה בשבדיה, בחלקים מארה"ב, וחלקים מבריטניה. אולי גם בישראל הגיע הזמן להיפטר מחבורת הפונקציונרים של משרד החינוך?