להציב מראה אמריקאית מול מציאות ישראלית

"העשור האבוד של מעמד הביניים: מעטים יותר, עניים יותר, עגמומיים יותר", זו הכותרת שבחרו החוקרים במכון המחקר האמריקאי פיו (PEW) למחקר חדש שהתפרסם בשבוע שעבר לקראת הבחירות הקרבות בארה"ב. המחקר בדק מה קרה בעשור האחרון למעמד הביניים האמריקאי, וליתר המעמדות בארה"ב. התוצאות, כפי שניתן להסיק כבר מהכותרת, לא ממש מעודדות. הנה הן בתמצית: רמת השכר החציוני של משק בית במעמד הביניים בארה"ב נשחקה ב־5% בתוך עשור, השווי החציוני של משק בית - סך נכסיו פחות סך חובותיו - צלל בעשור הזה ב־28%, ו־85% ממשקי הבית במעמד הביניים סבורים כי היום קשה להם יותר לשמור על רמת החיים שלהם בהשוואה לתחילת העשור.

מעמד הביניים מתכווץ: 29% מהעם במעמד נמוך

מעמד הביניים האמריקאי מתכווץ. זו המסקנה הראשונה שעורכי המחקר הגיעו אליה, בדומה למצבו של מעמד הביניים הישראלי, כפי שעלה מממצאיו של סמנכ"ל המחקר של הביטוח הלאומי ד"ר דני גוטליב - שהתפרסמו ב"כלכליסט" באפריל 2011. כמו בישראל, גם בארה"ב משפחות מעמד הביניים הקלאסי - שמוגדר במחקר כמי שהכנסתו היא בטווח של 66%–200% מהשכר הממוצע במשק - נפלטות למעמד הנמוך או מצטרפות לתחתית המעמד העליון. אם ב־1971 מעמד הביניים כלל 61% מהמשפחות בארה"ב, הרי שבשנת 2011 רק 51% מהמשפחות השתייכו למעמד זה. בהתאמה, חלקו של המעמד הגבוה באוכלוסייה גדל מ־14% ל־20% והמעמד הנמוך גדל מ־25% ל־29%.

המחקר של גוטליב גילה שאם בשנת 1997 היו בישראל ארבעה מעמדות - נמוך, בינוני־נמוך, בינוני־גבוה וגבוה - הרי שבהדרגה מספרם הצטמצם. בשנת 2008 החברה הישראלית נחלקה לשני מעמדות בלבד - נמוך וגבוה. מעמד הביניים פשוט התפצל ביניהם.

"המשמעות היא שהקיטוב בחברה הישראלית גדל", אמר אז גוטליב, "העשירים הפכו להיות קבוצה גדולה יותר מבעבר, וכיום אין מעמד ביניים מובהק. יש מעמד בינוני־נמוך, שמזדהה יותר עם העניים, ומעמד בינוני־גבוה, שמזדהה יותר עם העשירים".

לדבריו, המשמעות של היעלמות מעמד הביניים ליציבות החברתית היא קריטית. "ככל שבחברה ישנם יותר מעמדות כך היא יציבה יותר, כי יש פחות ניכור וקיטוב", הסביר גוטליב. "שאלת הקיטוב חשובה כשרוצים להבין אם חברה יציבה או שמא היא עומדת להתפרץ".

ומה קרה לחלקו של כל מעמד בעוגת ההכנסות הלאומית בתקופה זו? בזמן שחלקם של מעמד הביניים ושל המעמד הנמוך התכווץ, הרי שחלקו של המעמד העליון גדל. בין 1971 ל־2011 הנתח שהמעמד העליון לקח מעוגת ההכנסות הלאומית גדל מ־29% ל־46% - כמעט מחצית מההכנסות בארה"ב. במקביל, חלקו של מעמד הביניים בעוגה התכווץ באותה תקופה מ־62% ל־45%, וחלקו של המעמד הנמוך ירד מ־10% ל־9%. במילים אחרות, בתוך ארבעה עשורים חלקו של המעמד העליון בעוגת ההכנסות הלאומית חצה את זה של מעמד הביניים כולו. כך חלקה של חמישית מהאוכלוסייה הפך להיות גדול מחלקה של מחצית מהאוכלוסייה.

מפגינים בארה"ב | צילום: איי פי

בישראל, כפי שנחשף ב"כלכליסט" בעבר, הנתח של העשירון העליון בעוגת ההכנסות הלאומית נטו בשנים 2000–2010 גדל ב־8.6% (הנתח של המאיון העליון גדל אפילו יותר, בכ־15%), בזמן שהנתח של כל העשירונים האחרים ירד. בקרב משפחות מעמד הביניים הנתח בעוגת ההכנסות ירד ב־5%–6% בתוך עשור. בקרב העשירון התחתון הוא נשאר סתם ללא שינוי. בישראל בשנת 2010 חמשת העשירונים התחתונים יחד זכו לנתח של 19% מהעוגה הלאומית, בזמן שהנתח של מעמד הביניים (עשירונים 6–8) עמד על כ־30%, והנתח של שני העשירונים העליונים עמד על יותר מ־51%.

שווי ההון הפרטי צנח: נפגעו ממשבר הסאב־פריים

מעמד הביניים האמריקאי שווה פחות. אם בודקים את השווי נטו של משקי הבית - מדד שלא נהוג להשתמש בו בישראל, שבודק מה סך כל הנכסים פחות סך כל החובות של משקי הבית - הרי שהמצב אפילו גרוע יותר. בעשור האחרון בלבד צנח השווי של משק בית ממוצע במעמד הביניים האמריקאי ב־28%. מרבית הצניחה התרחשה מאז 2008, עם פרוץ משבר הסאב־פריים שכילה חלק ניכר מההון של משפחות מעמד הביניים, שהתבסס בעיקרו על שווי הבתים המנופח. מנגד, באותה תקופה השווי נטו של משקי הבית במעמד העליון עלה באחוז אחד. יותר מכל נפגעו המשפחות מהמעמד הנמוך - השווי נטו פשוט נחתך בעשור האחרון ב־45%.

שנות השפע העיקריות בכל המעמדות היו 1992–2001. בתקופה הזו גדל שווי משקי הבית, אם כי העלייה בשווי של משקי הבית מהמעמד העליון היתה כפולה מזו של המעמד התחתון. מתחילת ה־2000 ועד סוף 2007, כלומר עד התפוצצות משבר הסאב־פריים, השווי של משקי הבית במעמד העליון ומעמד הביניים המשיך לגדול אם כי בשיעורים נמוכים מבעשור הקודם, ושווי משקי הבית במעמד הנמוך כבר החל להישחק. מאז פרוץ המשבר ועד 2010 השווי של כל משקי הבית בארה"ב התכווץ, אולם הפגיעה היתה בעיקר במעמד הנמוך ובמעמד הביניים.

בשורה התחתונה, במשך שלושה עשורים (בשנים 1983–2010), השווי של משק בית ממוצע במעמד הנמוך נשחק ב־7%, בזמן שהשווי של משק בית מהמעמד העליון גדל ב־87%. השווי של משק בית ממוצע ממעמד הביניים כמעט שלא השתנה (עלייה של 2% בלבד בשלושה עשורים).

הפגנת העגלות בישראל בקיץ 2011 | צילום: עמית שעל

האזרח פסימי יותר: קשה יותר לשמור על רמת החיים

מעמד הביניים הפך פסימי יותר. הציפיות של משפחות מעמד הביניים לגבי העתיד הכלכלי של הדור הבא נפגעו בשנים האחרונות. בשנת 2008 כמחצית מהאמריקאים (51%) סברו שרמת החיים של ילדיהם תהיה גבוהה משלהם. השנה, ארבע שנים לאחר מכן, רק 43% סברו כך (ירידה של 7 נקודות האחוז). במקביל, אם לפני ארבע שנים רק 19% מהאמריקאים חשבו שהעתיד הכלכלי של ילדיהם יהיה גרוע משלהם, הרי שהשנה כבר 26% חשבו כך.

בינתיים, מרבית משפחות מעמד הביניים - 85% - סבורות שהיום קשה יותר למעמד הביניים לשמור על רמת החיים שלו לעומת היכולת לעשות זאת לפני עשור. מעניין שגם מעמדות אחרים סבורים שלמעמד הביניים קשה יותר היום מאשר בעבר. 82% מקרב משפחות המעמד העליון חושבות שלמעמד הביניים קשה יותר היום לשמור על רמת חייו לעומת לפני עשור, ו־87% מהמשפחות מהמעמד הנמוך חושבות כך.

למעמד הביניים די ברור מי אשם במצבו. 62% חושבים שהאשמה היא של הפוליטיקאים (הקונגרס), 54% (היה ניתן לסמן יותר מתשובה אחת) סבורים שהמגזר הפיננסי הוא האשם העיקרי בהרעת מצבם ו־47% סבורים שהאחראים העיקריים להרעת מצבו של מעמד הביניים הם התאגידים הגדולים. רק 8% מקרב משפחות מעמד הביניים סבורות שעיקר האחריות להרעה במצב היא על כתפיהן.