אדוני ראש הממשלה, התפשט בבקשה

1. כי ביבי מאמין בשקיפות

ב־10 בינואר 2011 חשפה לפתע לשכת ראש הממשלה, בלי התראה מוקדמת, את תלוש השכר של נתניהו. 44 אלף שקל בחודש ברוטו, קצת הפרשות לקופת גמל, הרבה תשלום למס הכנסה ומס בריאות, ונטו של 15 אלף שקל בחשבון הבנק. איש לא אילץ אותו לחשוף את תלוש המשכורת שלו, איש לא לחץ עליו, קודמיו בתפקיד לא עשו זאת. הוא עשה זאת מיוזמתו, בנפש חפצה. בשורה התחתונה, ראש הממשלה ושר־העל לאסטרטגיה כלכלית בנימין נתניהו מאמין בשקיפות ורוצה לחלוק עם הציבור הישראלי את העובדה שגם הוא כורע תחת נטל המס - תשלומי מס של 24 אלף שקל בחודש.

בנימין נתניהו | צילום: אלכס קולומויסקי

אם כבר נתניהו מאמין בשקיפות, ואם כבר הוא מוצא לנכון לחלוק עם הציבור את מצבו הפיננסי, יתכבד ויעשה זאת עד הסוף. שיחשוף בפני הציבור לא רק כמה הוא משתכר, כי השכר הוא החלק הקטן בהכנסה הכוללת שלו, אלא כמה כסף עושה לו הכסף שלו, וכמה כסף יש לו בכלל. אנחנו רוצים לדעת הכל. כמה בתים יש לו, כמה הם שווים, איזה תיק השקעות יש לו, באיזה גודל, איך הוא מחולק, ובמה הוא מושקע. זה טוב לציבור, וטוב בעיקר לראש הממשלה. איש לא יוכל לחשוד בו שהוא מסתיר משהו, איש לא יוכל לחשוד בו שהוא מקבל טובות הנאה ברחוב כרמיה או בכל מקום אחר, איש לא יוכל לחשוד שהוא מקבל החלטות כלכליות ומשפיע במו ידיו על ערך נכסיו שלו עצמו.

2. כי ביבי מאמין באמריקה

אם כבר ראש הממשלה ושר־העל לאסטרטגיה כלכלית מאמין שהכלכלה האמריקאית היא מודל לחיקוי, יתכבד נא ויעשה מאמץ קטן ויאמץ את הנורמות שמקובלת בממשל האמריקאי לגבי השקיפות הפיננסית שחלה על נבחרי הציבור שם. חברי הסנאט ובית הנבחרים האמריקאי מחויבים, למשל, לפרסם ברבים בתוך 30 יום על כל רכישה או מכירה של ניירות ערך שביצעו. זהו חוק שהנשיא ברק אובמה קידם בעצמו. ואם בארה"ב, למה לא בישראל? אין זה משנה אם זה אריק שרון, נתניהו, אהוד אולמרט או אהוד ברק. העובדה היא שראשי ממשלה בישראל, לפחות בדורות האחרונים, צברו לעצמם הון לא מבוטל, בעוד שלציבור אין צל של מושג כיצד ההון הזה נצבר, מבלי לחשוד בכשרים. אם הנשיא האמריקאי יכול, גם ראש הממשלה הישראלי יכול.

3. כי ביבי מאמין בשוק החופשי

בשוק החופשי אין מקום ליתרונות לא הוגנים אלא רק לתחרות על פי הכללים, כפי שנתניהו יודע היטב. נתניהו מחזיק ביתרון לא הוגן כזה - הוא ראש הממשלה ושר־העל לאסטרטגיה כלכלית. הוא יודע כל כך הרבה דברים בכל כך הרבה מישורים שמעטים יודעים מלבדו. המידע הזה מעניק לו יתרון עצום בזירה הפיננסית שאין לאחרים. המחוקק הכיר ביתרון הלא הוגן הזה, ולכן הגביל את יכולתם של ראש הממשלה והשרים להשתמש בו ולשנות את הרכב תיק ההשקעות שלהם במהלך הקדנציה. נתניהו ביקש לעשות זאת בכל זאת, גם אם במידה חלקית. מה שהוא עשה, גם אם אינו מושחת, הוא פאול. טכני, מהותי ומוסרי. אסור היה לו לעשות את זה, ודאי אם הוא מאמין אדוק בשוק החופשי. למעשה, יותר מכל אדם אחר, נתניהו היה אמור לרצות לחסוך מעצמו את תלי המילים שייכתבו עליו בעקבות מהלך כזה. הוא היה יכול לספוג איזה הפסד בתיק ההשקעות שלו ולהישאר נקי. הוא העדיף את ההפך.