אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מה אלוהים חושב? צילום: בלומברג

מה אלוהים חושב?

משה שואל: אם באמת יש אלוהים, מה לדעתך הוא חושב על נושאים שנויים במחלוקת, כגון נישואים חד-מיניים או גזענות כלפי מי שאינם יהודים?

30.08.2012, 09:22 | דן אריאלי

משה היקר,

שאלה דומה לשלך עמדה במרכז מחקר מ־2009 של אוניברסיטת שיקגו. כבר ידוע שכאשר אנחנו מנסים לנחש מה הזולת חושב אנחנו מתבססים על שני דברים: מה שאנחנו חושבים בעצמנו, ורמזים חיצוניים, כלומר דברים שהזולת אמר או שאחרים אמרו עליו.

במחקר מ־2009 ביקשו מאמריקאים שהצהירו שהם אדוקים בדתם לפרט את עמדותיהם בנושאים כמו הפלות, עונש מוות והמלחמה בעיראק. אחר כך ביקשו מהם לומר מה לדעתם העמדות של אנשים אחרים בנושא, של מנחי טלוויזיה, הנשיא, "האמריקאי הממוצע", וגם, וזו היתה התוספת המיוחדת שלהם, אלוהים.

נישואים חד מיניים, צילום: בלומברג נישואים חד מיניים | צילום: בלומברג נישואים חד מיניים, צילום: בלומברג

באופן מעניין, המשתתפים נטו לחשוב שאלוהים חושב כמותם. שמרנים סברו שהוא שמרן מאוד, ודתיים עם עמדות פתוחות יותר נטו לומר שאלוהים תומך בהקלות הדתיות שהם עצמם מוכנים לקבל. אבל כשהם נשאלו מהי דעתם של בני אדם אחרים, הדעה האישית של הנשאלים לא היטתה את התשובות שלהם. רק עם אלוהים זה קרה.

כדי לגלות למה אנחנו תופסים את אלוהים ככזה גמיש, נערך מחקר המשך, שבו המשתתפים התבקשו לנאום אקראית מול מצלמה בעד או נגד עונש מוות באמריקה. העמדות הוכתבו מראש ובאקראי, וכך יצא שכמה אנשים שמתנגדים לעונש מוות נאמו בעדו ולהפך.

הרבה מחקרים הראו בעבר שאנשים שנאלצים לחשוב על טיעונים בעד הדעה האחרת עשויים לשנות את דעתם המקורית. כאן, אחרי הנאומים המשתתפים נשאלו שוב מה לדעתם חושבים על הנושא מגישי הטלוויזיה, האמריקאי הממוצע, בוש ואלוהים. והתברר שהיחיד שהמשתתפים סברו ש"שינה את דעתו" היה אלוהים. תומכי עונש מוות שמול המצלמה נקטו עמדה מתונה יותר ייחסו אחר כך את אותה המתינות גם לאלוהים, אבל סברו שבוש והאמריקאי הממוצע עדיין חושבים כמקודם.

המסקנה היא שאלוהים הוא לוח חלק שעליו אנחנו משליכים כל מה שנבחר. אנחנו מצטרפים לזרם הדתי שתומך בהשקפות שלנו, ומפרשים את הפסוקים כך שיחזקו את דעתנו. אז אם יש אלוהים, לדעתי הוא חושב כמוני.

 

שאלות לדן אריאלי askdan@calcalist.co.il

תגיות

22 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

20.
קורלציה וסיבתיות.
א. איפה כאן הבדיקה על האם אנחנו משליכים את השקפתנו על האל או שאנו פשוט הולכים לפי השקפתו? ב. לא שאני טוען שהפסיכולוגיה של האדם היא שונה אבל עדיין, המחקרים הללו בוצעו על נוצרים ומערביים (או גם אם אפילו היו מבוצעים על מוסלמים (אם כי במידה פחותה)). התרבות והדת הזו הם הרבה יותר... זורמים?... אין להם קונספטים ברורים ויש *הרבה* מאוד מקום לפרשנות אישית- כתוצאה מכך כל אחד ממציא לו איזה דת משלו. ביהדות זה הרבה יותר פשוט וקשיח. יש לנו את התורה- וזהו! אין משמעות למה שהאל חושב, מה שהוא חושב זו בעיה שלו. וגם אם מחר תצא בת קול מהשמים שתגיד להתאבד כי יום הדין קרב (ז"א בת קול אמיתית, נס אותנטי) - התגובה הראויה תהיה לנפנף באצבע ולהגיד "מצטערים, את ספר ההוראות נתת לנו לפני 3500 שנה". הרי כל הנחת העבודה של הדת היהודית היא על שלמות והמטאפיזיות של האל. ולכן בגלל הקשיחות הזו, אצלנו לפחות, הרבה יותר קל לדעת מה היחס של השמימי לכל מיני דברים ותופעות. הרבה פחות פלוקצואציה אינדיבידואליסטית.
01.09.12
19.
ענוות האדם מול האל
הזדמן לי פעם לאכול במזנון בעמנואל. על השולחנות היו מונחים גליונות של "יתד נאמן". אחת הידיעות מסרה על ההחלטה שהתקבלה בכנסת לקיים את הבחירות בתאריך כלשהו ללא ציון יחס הכותב לארוע. בשאר הידיעות כאשר נמסר על ארוע עתידי רצוי, נוספה ההערה אי"ה ( אם ירצה השם) וכאשר הידיעה היתה על ארוע לא רצוי הוספה חו"ח. קראתי פעם שהתוספת "בעזרת השם" באה לציין את ענוות המאמין לפני בוראו. הידיעה הקטנה שקראתי הבהירה לי שהפרשנות הזאת אינה כנה ולמעשה ההפך הוא הנכון - במקום לבטא ענווה, אנו רותמים את האל לרצוננו, שאיפותינו וחלומותינו על פי הקוד הבא: כאשר הארוע העתידי רצוי לנו - מוסיפים אי"ה כאשר הוא לא רצוי לנו מוסיפים חו"ח (והלא הצדיק איוב אומר "גם את הטוב נקבל מאת האלוהים, ואת הרע לא נקבל?" (פרק ב פסוק י). וכאשר אנו אדישים לארוע לא מוסיפים התיחסות שהי
ויקטור חלבה , דן  |  01.09.12
18.
15, בעברית אין טעויות. המילה "חטא" אומרת, כולה, שהחטאת. פספסת.
שום עונש מוות. פשוט שנה את דעתך, וזהו. ואם לא? אז האל הזה, שבכל זאת ברא עולם או שניים, ניחן גם ביכולת אינסופית לסלוח. עונשי מוות זו המצאה אנושית. האל סולח תמיד ומייד.. האם יתכן אחרת? זה האל שברא אנשים שמסוגלים לסלוח!
עמית  |  01.09.12
לכל התגובות