אלוהים הוא המצאה של אנשים פרימטיביים ולדעתי המין האנושי מיצא את השטות הזאת אנחנו צריכים לעבור הלאה

זה לא שאלוקים מתגמש לפי דעתנו, אלא זה שאנו פועלים לפי הצו האלוקי בהבנתנו.

א. איפה כאן הבדיקה על האם אנחנו משליכים את השקפתנו על האל או שאנו פשוט הולכים לפי השקפתו? ב. לא שאני טוען שהפסיכולוגיה של האדם היא שונה אבל עדיין, המחקרים הללו בוצעו על נוצרים ומערביים (או גם אם אפילו היו מבוצעים על מוסלמים (אם כי במידה פחותה)). התרבות והדת הזו הם הרבה יותר... זורמים?... אין להם קונספטים ברורים ויש *הרבה* מאוד מקום לפרשנות אישית- כתוצאה מכך כל אחד ממציא לו איזה דת משלו. ביהדות זה הרבה יותר פשוט וקשיח. יש לנו את התורה- וזהו! אין משמעות למה שהאל חושב, מה שהוא חושב זו בעיה שלו. וגם אם מחר תצא בת קול מהשמים שתגיד להתאבד כי יום הדין קרב (ז"א בת קול אמיתית, נס אותנטי) - התגובה הראויה תהיה לנפנף באצבע ולהגיד "מצטערים, את ספר ההוראות נתת לנו לפני 3500 שנה". הרי כל הנחת העבודה של הדת היהודית היא על שלמות והמטאפיזיות של האל. ולכן בגלל הקשיחות הזו, אצלנו לפחות, הרבה יותר קל לדעת מה היחס של השמימי לכל מיני דברים ותופעות. הרבה פחות פלוקצואציה אינדיבידואליסטית.

הזדמן לי פעם לאכול במזנון בעמנואל. על השולחנות היו מונחים גליונות של "יתד נאמן". אחת הידיעות מסרה על ההחלטה שהתקבלה בכנסת לקיים את הבחירות בתאריך כלשהו ללא ציון יחס הכותב לארוע. בשאר הידיעות כאשר נמסר על ארוע עתידי רצוי, נוספה ההערה אי"ה ( אם ירצה השם) וכאשר הידיעה היתה על ארוע לא רצוי הוספה חו"ח. קראתי פעם שהתוספת "בעזרת השם" באה לציין את ענוות המאמין לפני בוראו. הידיעה הקטנה שקראתי הבהירה לי שהפרשנות הזאת אינה כנה ולמעשה ההפך הוא הנכון - במקום לבטא ענווה, אנו רותמים את האל לרצוננו, שאיפותינו וחלומותינו על פי הקוד הבא: כאשר הארוע העתידי רצוי לנו - מוסיפים אי"ה כאשר הוא לא רצוי לנו מוסיפים חו"ח (והלא הצדיק איוב אומר "גם את הטוב נקבל מאת האלוהים, ואת הרע לא נקבל?" (פרק ב פסוק י). וכאשר אנו אדישים לארוע לא מוסיפים התיחסות שהי

אין אלוהים. אנחנו היצור היחיד בטבע שיודע שהוא ימות יום אחד ומחשבה זו קשה מנשוא עבור רוב האנשים. בנוסף, קשה לנו לקבל שקורים לנו דברים רעים (מוות, חוסר פרנסה וכו') ולכן המחשבה שישות עליונה משגיחה עלינו ומכוונת את חיינו מקלה על רובנו (אם קורה משהו טוב, נודה לאלוהים. ואם קורה משהו רע - זה מבחן או סימן שעלינו "לתקן" את דרכינו). ובל נשכח את ההבטחה לעולם הבא (התאחדות נצחית עם בורא עולם) ושכאן בעולם הזה, הכל חומרי שטחי ורדוד ועלינו לשאוף להיות כמה שיותר נעלים מבחינה רוחנית. וישנן כמובן עוד סיבות רבות לכך שרובנו מאמינים (היריעה הוירטואלית קצרה מלהכיל) אך יחד עם כל הנאמר לעיל, לפעמים אני תוהה כיצד במאה ה-21 בתקופה שבה אנחנו בשיא ההתקדמות מבחינה מדעית וטכנולוגית בתקופה שבה המידע נגיש לכולנו באמצעות אינטרנט, טלוויזיה וכו' בתקופה שבה רוב המדינות דמוקרטיות ושואפות לזכויות האדם וחירותו עדיין רובם ככולם - מאמינים בישות דמיונית. לעזאזל

שום עונש מוות. פשוט שנה את דעתך, וזהו. ואם לא? אז האל הזה, שבכל זאת ברא עולם או שניים, ניחן גם ביכולת אינסופית לסלוח. עונשי מוות זו המצאה אנושית. האל סולח תמיד ומייד.. האם יתכן אחרת? זה האל שברא אנשים שמסוגלים לסלוח!

כדור הארץ נברא, על מנת לבדר את אלוהים. זה מספק לו, טרגדיות וקומדיות בשפע לא מבויימים, אלא על אמת היישר מן הטבע. מה יותר מצחיק ונלעג יותר מבני אנוש בהתנהגותם ובהתנהלותם.

העובדה שאלוהים מורה על עונש מוות למבצעי משכב זכר,למעשה עונה על שתי שאלות בצורה חד משמעית. חורבנו הקרב של המערב הוא חורבן שלטון אלה שאין להם אלוהים (או יותר נכון המדע והטכנולוגיה הם האלוהים שלהם) ושחרור עמי המערב מהכיבוש הסוציאליסטי המחריד בן 45 השנים.

אין אראשית וסופית בתורה ולכן יש לקרא בברשית פרק א את האמת ברשית ברא האדם את האלוהים כדי לסבר את התהו והבלגן ביקום

ישנן הרבה דתות ומה שמשותף לכל הדתות זה שקצה הפירמידה למעלה נמצא אלוהים הוא יכול להיות שמש פסל מלך או משהו אבסקרטי יכולים להיות לו שותף או שניים או אפילו כמה אלפים אבל אם הולכים מספיק רחוק אחורה ישנו בן אדם שהמציא או "גילה" את אותו אלוהים הבן אדם הזה שברוב המקרים לא היה אחד אלא קבוצה גדולה של אנשים על פני תקופה ארוכה כתב איזה ספר חוקים שמתאר מה אותו אלוהים רוצה שבני האדם יעשו האנשים האילו היו בעצם השליטים של אותו עם שקיבל על עצמו את הדת וכפי שהם חשבו לנכון שצריך לנהל את העסק ככה הם תיארו את אלוהים מי שמתעמק בהבדלים בין דתות שונות בעולם רואה עד כמה ה"אלוהים" שונה מדת לדת ומעם לעם אנחנו בקושי מכירים שתים וחצי דתות אבל יש אלפים הדתות המוצלחות הן אילו שהצליחו לברוא אלוהים כזה שיחזיק מעמד אלפי שנים וחלק בלתי נפרד מההצלחה זה חוסר היכולת לקעקע את האמונה של העדה באותו אל אפילו יהיו פרופסורים באוניברסיטה עדיין יאמינו בסיפורי מעשיות בני אלפי שנים

אם הנישואים הם חד מיניים או דו מיניים או תלת מיניים כל אחד אחראי למעשיו בתנאי שהוא לא פוגע באחר אם אתה עושה משהוא עם משהוא אחר וזה משמח את שנכם אז גם אלוהים שמח !!! אם אתה מניח תפילין וזה משמח אותך אז גם אלוהים שמח אם אתה מעציב משהוא אחר אזיי אלוהים גם עצוב לכן צריך להזהר בכבודו של כל אדם כאילו היה אלוהים בכבודו ובעצמו

גם שיער ג׳ינג׳י הוא סטיה מן ה״נורמה״.... האם מקומם גם לא בחברה האנושית לדידך?

בנורמליזאציה בחברה ובתרבות שלנו.. אפשר לקבל את האנשים הללו אך אין להתייחס אליהם כאחד האדם מבחינה זו.

גם לא צבע עיניים, צבע עור, מי יהיו ההורים שלך וכו'

אין אלוהים, מצטער לאכזב, וההוכחה פשוטה על דרך האלימינציה: לו היה אלוהים תכונותיו לא היו תואמות את המקובל לגביו (רחום וחנון). הוא ברא כאן גהינום על פני אדמות, עם סטטוס קוו של שואות וזוועות, כאשר השואה היא רק קצה הקרחון. רוב האנושות חיה בתנאים בלתי אנושיים. די בכך שהוא אישר את השואה כדי שהוא לא יהיה ראוי להתייחסות. אגב, ראיתי הרצאה של פרופ' דן אריאלי, הוא בכלל לא נראה כמו בתמונה. למה מראים מישהו שמחופש לפרפר עם משקפיים? תשובה ל-4: הוכחה נוספת לכך שאין אלוהים היא שאין בחירה חופשית ולכן הוא לא יכול לשפוט אותנו. כלומר גם אם הוא קיים הוא לא רלוונטי. (חוץ מזה שהוא כבר בפנסיה לפחות אלפיים שנה). שואל 4: אם כך אפשר לבטל את המשטרה ובתי המשפט כי אי אפשר לשפוט אף אחד. התשובה: אלוהים לא יכול לשפוט כי האדם כבול לאופי שלו (המורכב מתורשה וסביבה). אנו יכולים וחייבים לשפוט, על מנת לנהל חברה. אחרת יהיה כאן תוהו ובוהו. אלו פרספקטיבות נפרדות. על מנת שהחברה תשפיע על אופיו של האדם ותדחוף אותו לקראת היותו מועיל ולא מזיק חייבים לשפוט, אפילו להוציא להורג רוצחים.

פשוט מדהים לאיזה תהומות של ריקבון מוסרי צללה היהדות הדתית אם גזענות נחשבת בה נושא "שנוי במחלוקת". אין כאן שום דבר שנוי במחלוקת. גזענות היא רשע טהור, נקודה.

מה שאתה בעצם אומר הוא שאנשי הדת משתמשים באלוהים כדי לדחוף למאמינים את דעותיהם, בכך שהם אומרים שזו דעתו של אלוהים. נראה הגיוני לא? אם היה אלוהים כל יכול בעל דעה מוצקה כלשהי בתחום כלשהו - הרי היה יכול לכפות אותה על כל מי שירצה. ישות כזו לא ממש תזדקק ללוביסטים‏

מי שחושב שאלוהים צמא דם ורוצה שכל אלו שלא מאמינים בו יישחטו - זו האתיקה שלו (מוסלמים אדוקים, למשל) מי שחושב שאלוהים דואג לחלשים ומגן עליהם - זו האתיקה שלו. מי שחושב שאלוהים אחראי לכל מה שקורה בעולם ושאנחנו פטורים מלהרהר/לחשוב - זו האתיקה שלו.... בקיצור - "תגיד לי מי האלוהים שלך ואומר לך מי אתה"

כי הם נולדו בעלי יצרים האלו. אך עדיין אני מסכים שאין לשפוט אנשים על נטייתם המינית כל עוד אין בכך נזק לחברה.

אותי מעניין לדעת מה אלוהים חושב על כך שיש כלכך הרבה חסרי בית בעולם... מה הוא חושב על כל הרעבים בעולם... מה הוא חושב על כל הרוע שיש בעולם... אבל הכי מעניין אותי לדעת, מה הוא חושב על התעללות וסבל של ילדים ! זה הכי משגע אותי...

לכן מי שם אדם א' לשפוט אדם ב' על מה שהוא ואיך שהוא נברא??