אחרי המבול ואחרי החגים

בשבועות האחרונים ניצבים ראשי האוצר חסרי אונים. הדרג המקצועי במשרד ממשיך לגבש את הצעת תקציב המדינה לשנה הבאה, אבל למי שאמור להניע את כל המהלך, ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא אצה הדרך. בשקט, מבלי להודיע רשמית, ביטל נתניהו את שתי הישיבות בנושא התקציב שתוכננו לספטמבר. דיוני התקציב יחודשו, אולי, אחרי החגים, והמשמעות היא שתקציב 2013 כבר לא יאושר השנה.

לקראת הספירה לאחור

באופן תיאורטי יכול עדיין נתניהו לנסות להעביר את תקציב השנה הבאה בארבעת החודשים שנותרו עד סיום השנה הנוכחית. אבל מבט חטוף בלוח השנה מגלה עד כמה אפשרות זו אינה מעשית: החגים מסתיימים ב־8 באוקטובר, מה שמשאיר עד סוף השנה קצת יותר מחודשיים וחצי.

בפרק זמן זה יהיה על הממשלה לקיים דיון נוסף בתקציב הביטחון, לדון במסגרות התקציב והגירעון, ואז לאשר את הצעת התקציב, את חוק ההסדרים, ואת רשימת הקיצוצים והגזירות שמכין האוצר. לאחר מכן יחזור התקציב לאגף התקציבים באוצר, לצורך הכנת הצעת חוק מפורטת. את הצעת התקציב, לצד חוק ההסדרים, יהיה על האוצר להגיש לאישור הכנסת, וכל זה כאשר חוק יסודות התקציב קובע כי "הממשלה תניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב לא יאוחר מ־60 יום לפני תחילת שנת הכספים".

את כל הפרטים האלה מכיר גם ראש הממשלה, וככל הנראה זה גם מה שעומד בבסיס החלטתו שלא להחליט. ביום שבו תפתח הממשלה את שנת 2013 ללא תקציב מאושר, יעברו משרדי הממשלה לעבוד על פי תקציב המשך, שמשמעותו הקצבה חודשית בגובה 1/12 מתקציב השנה הקודמת. אבל במקביל תחל גם הספירה לאחור של הכנסת, כי בתוך שלושה חודשים יהיה עליה או לאשר את התקציב או להחליט ללכת לבחירות מוקדמות.

מי לא טעם מהדייסה שלי?

בשבועות האחרונים הפנים ראש הממשלה את העובדה שלמרות הקואליציה הרחבה שבנה, למעשה אין לו סיכוי להעביר את תקציב 2013. ובנושא זה יכול נתניהו לבוא בטענות רק לעצמו. 3.5 שנים של מדיניות כלכלית לא נבונה, שעיקרה הפחתת מסים מתמשכת שכרסמה בהכנסות, ופיזור התחייבויות ללא כיסוי, מתפוצצות לו בפרצוף. תקציב 2013 הולך ומתגלה כדייסה שנתניהו בישל וכעת מתקשה לבלוע. וכאשר מתברר שהשותפות הקואליציוניות אפילו לא מוכנות לטעום ממנה, אין לנתניהו ברירה אלא לשבור את הכלים וללכת לבחירות מוקדמות.

בסופו של דבר עשויה הקדמת הבחירות להתגלות כמהלך הנכון, גם מבחינתו האישית של נתניהו וגם מבחינה ציבורית. מבחינת נתניהו עדיף בחירות עכשיו, כאשר חרב הקיצוצים מתהפכת עדיין רק באוויר, ולא כאשר הגזירות יתחפרו עמוק בכיס. מבחינה ציבורית, נכון יותר ללכת לבחירות עם מצע כלכלי ברור, במקום להבטיח משהו לפני 3.5 שנים (נניח להפחית מסים), ולבצע היום בדיוק את הפעולה ההפוכה.