רשות ני"ע מקלה את הנטל על החברות: תיישם שורה של הקלות רגולטוריות

בתדרוך לעיתונאים שערכה הבוקר (ג') רשות ני"ע במשרדיה בתל אביב חשף יו"ר הרשות, שמואל האוזר, את יעדי הרשות לשנים הקרובות. גולת הכותרת היתה סדרה של הקלות רגולטוריות שמתכננת הרשות, לאחר שספגה ביקורת מהגופים הפועלים בשוק ההון על כך שהחרפת הרגולציה הקשתה על הפעילות בשוק ההון והדירה את רגליהם של המשקיעים.

התדרוך נערך בנוכחות מלאה של ראשי הרשות, כשמלבד היו"ר נכחו, מנהל מחלקת תאגידים, עו"ד שיראל גוטמן עמירה, מנהל מחלקת השקעות דודו לביא, היועץ המשפטי של הרשות עו"ד אמיר וסרמן, היועץ הבכיר של היו"ר, מוטי ימין, הכלכלנית הראשית ד"ר גיתית גור גרשגורן ומנהלת מחלקת החקיקה עו"ד דניאל רימון.

האוזר הציג את מה הרשות מתכננת לשנים הקרובות. "מה שאנחנו הולכים להציג היום היא מפת דרכים, שכוללת לצד רגולציה חזקה, סדרה של הקלות, שתקל איפה שקיים סוג של עומס רגולטורי. כשמה שמנחה אותנו הוא הרצון להגן על המשקיעים, כי כל אזרח הוא בעצם משקיע". האוזר הסביר כי בחודשים האחרונים ישבה הרשות עם כל הגופים המפוקחים ומשקיעים, לבדוק איך הם רואים את הפיקוח, האם ואיפה קיים עומס רגולטורי ומה צריך להשתנות אך הדגיש כי "רגולציה טובה ואיכותית תורמת גם ליצבות וגם להתפתחות של שוק ההון".

קיצור הדו"חות הכספיים

כחלק ממה שמתכננת הרשות, הציג האוזר על פיקוח על עבודת רואי החשבון המבקרים, הסדרת תחום ייעוץ למוסדיים (אנטרופי), פרויקט שיפור וקיצור הדו"חות הכספיים, מבחנים ותנאים לחלוקת דיבידנדים. "אבל זה לא הכל, בין היתר, זירות מסחר, ברוקר דילר ועוד. זה חלק מהרצון להסדיר את המקומות בהם אין רגולציה" הוסיף האוזר.

בחלק מתוכנית הרשות ליצור מדרג רגולציה. בין היתר יוגדר "תאגיד מדווח קטן" – בעל שווי שוק של עד 300 מיליון שקל, שיזכה להקלה בעומס.

בתחום של פיתוח שוק, אמר האוזר כי הרשות תמנה ועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות שפועלים בתחום המו"פ והיי טק, קידום הצבעות דרך האינטרנט ועוד. "אנחנו מדברים על מארג שלם של רגולציה, בצורה שקופה לשנים הקרובות". כל הצעות הרשות תובאנה להערות הציבור בזמן הקרוב, למשך 3 חודשים, בטרם תהפוך לרשמיות.

את מתווה ההקלות שמציעה הרשות הציג היועץ המשפטי של הרשות, עו"ד וסרמן. וסרמן הציג תחילה את הרקע לגידול ברגולציה בשנים האחרונות, ביניהם התפתחות שוק ההון, תוך גידול בגורמים הפועלים (תעודות הסל, אג"ח קונצרניות), משברים בשוק ההון, שינויים בעקבות הרגולציה בחו"ל (כניסת ה-IFRS). "הגידול ברגולציה בשוק ההון זה לא תופעה מקומית – מה שקורה בישראל לא שונה משאר העולם" אמר וסרמן.

שמואל האוזר | צילום: אוראל כהן

"הרשות מבצעת באופן שוטף בחינה של הרגולציה" אמר וסרמן, שפרש את הרציונל לבחינת הקלות ברגולציה. "בתחילת השנה התחלנו לבדוק באופן רוחבי איפה יש מקומות להקלה". את הדרכים להקל הסביר וסרמן, ראשית על ידי סטנדרטיזציה (תיאור ניירות הערך המוצעים), ביטול כפילויות (גילוי במספר מקומות בדו"ח תקופתי), יצירת ודאות משפטית (נמל מבטחים בנוגע למידע פנים) והקלה בדרישות העודפות.

"החשש העיקרי", אמר וסרמן, "הוא שהקלות עללות להזיק למשקיעים, כשבחרות קטנות, הסיכון לרוב גדול יותר". לאחר התלבטות בנושא החליטה הרשות על מספר הקלות נקודתיות – ביטול החובה לפרסם דוח על הבקרה הפנימית (iSOX), פטור מהוראות הגילוי בעניין ניתוח סיכוני שוק, העלאת סף מהותיות לצירוף הערכות שווי ופטור מצירוף דוחות חברות כלולות בדוחות רבעוניים. לפי הגדרת הרשות תוגדר חברה קטנה כבעלת שווי שוק של מתחת ל-300 מיליון שקל עם החזקות ציבור הנמוכות מ-50 מיליון שקל.

ביטול החובה להגציג דוחות כספיים בהתאם לכללי IFRS

בתחום קרנות הנאמנות, הרשות מציעה לבטל את החובה העתידית להציג דוחות כספיים בהתאם לכללי IFRS דבר שלדברי וסרמן "יכול לחסוך הרבה כסף למפוקחים, ולא צפוי לתרום לשיפור הפיקוח". בנוסף תצמצם הרשות את חובת ההסבר בדבר פער בין תשאות של הקרן לבין מדד הייחוס שלה.

בתחום תעודות הסל הרשות תותר הדיווח הכספי ברמת מנהל תעודה, בכדי למנוע עריכת דוחות נפרדים לכל תעודה. בנוסף תשונה מתכונת הדיווח למתכונת מפושטת ומקוצרת. בתחום בעלי הרשיון (יועצי השקעות ומנהלי תיקים) תבחן הרשות את הוראות בירור צרכי הלקוח, וביטול החובה למסירה מיידית של תהליך בירור צרכי הלקוח והפחתת התדרירות לעדכון שנתי אצל הלקוחות. הרשות צפויה להקל על חברות ניהול תיקים קטנות גם "לאור הקשר האישי יותר של חברות הקטנות עם לקוחותיהם".

"חשוב להדגיש, כי אנחנו חושבים שמצאנו הקלות שלא יפגעו בטיב ההגנה שאנחנו מספקים לציבור המשקעים" סיכם וסרמן. האוזר הוסיף כי "המסמך שמפורסם היום הוא תוצאה של חריש עמוק של כל אנשי הרשות, של כל נקודה ונקודה מה אנחנו יכולים להקל, כשאנחנו לא פוגעים במשקיעים. יש פה הקשבה לכל הגופים המפוקחים, ויש פה שורה של הקלות כספיות ולא כספיות שיתרמו לפיתוח שוק ההון".

"זה ממש לא בא ממקום של 'הגזמנו'" הגיב האוזר לשאלה למניע להקלות. "לדוגמא בסרוונס אוקסלי, שאנחנו מאוד מאמינים בו, ראינו שבחברות קטנות, התועלת זניחה אם בכלל. יש שיתוף פעולה מאוד פורה מצד הרגולטורים, כל הרגולטורים האלה מודעים לשינויים, זה גם על דעתו של שר האוצר שנתן את ברכת הדרך".

"לגבי מזרחי טפחות" ענה האוזר לתפקיד הרשות בהתנהלות הנהלת הבנק והדירקטוריון – "אנחנו נמצאים שם, בכל מה שקשור לממשל תאגידי. לגבי אי.די.בי, היא דוגמא טובה לאיך שאנחנו פועלים. יש כללי משחק שברורים לכולם. אנחנו אחרים על גילוי נאות, שכל המידע יהיה שקוף לכל המשקיעים. המידע כולו היה בידי הציבור, ולכן כשהגיע הערת עסק חי, בעיקר בזכות הרשות, שדאגה שכל המידע יהיה חשוף לציבור. זו דוגמא טובה להתנהגות ראויה של הרשות". האם הנאמנים פעלו כראוי? "הנאמנים כן פנו לפני הזמן, ואמרו את דברם מה הם מצפים מהחברות עצמם".

"זו לא פצצת זמן מתקתקת"

"כל ההקלה של הרגולציה באה לעזור לשוק, אבל לא כהודאה כי הרגולציה היא זאת שעשתה את הנזק", הסביר האוזר. "בכל העולם, ה-S&P וה-FTSE, המחזורים יורדים מאז המשבר, כשאצלנו זה התחיל רק בשנתיים האחרונות. שוק ההון הוא המראה של הכלכלה. אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל. כל הרגולטורים בעולם בדרך לכיוון אחיד. מצד שני, אנחנו צריכים להיות קשובים לשוק.

"התופעה של הסדרי חוב, היא מאוד מטרידה אותנו. אין ספק שהתהליכים שקשורים להסדרים הם תהליכים שמעניינים אותנו. מה שאנחנו חושבים עליו הוא שהשקענו בארגז כלים גדול למשקיעים – תזרים חזוי, חיזוק הנאמנים, פיקוח אקטיבי שלנו. אנחנו רוצים שהפגיע במשקיעים תהיה קטנה ככל שניתן. אנחנו לא חלק מההסדר, אנחנו רק רוצים שהוא יתנהל בצורה הטובה ביותר", אמר האוזר.

לשאלה אם יש צורך בהתערבות נקודתיות יותר מהירה בשוק ההון, על רקע העליות בתשואות האג"ח הקונצרניות ועומס הפרעונות הצפוי בשנתיים הקרובות, השיב האוזר: "זו לא פצצת זמן מתקתקת. אני לא חושש שאנחנו נמצאים במקום שמאיים על היציבות המשקית. החשיפה שלנו לאירופה, היא חשיפה שיכולה מאוד לאיים על שוק ההון בישראל, במיוחד בתרחישי קיצון של פירוק היורו – אבל פה זה לא שייך לרגולטור. שם אולי זו פצצה מתקתקת אפשרית, אבל אנחנו בישראל לא נמצאים במחנק אשראי, יש המון כסף שמסתובב. רואים הרבה מוסדיים שנונתים הלוואות לגופים שלא יכולים לקבל הלוואות בבנקים. החשש של מצוקה קיים, אבל אני לא חושב שהיום זה במצב באופן שבלתי אפשרי לקחת היום חוב. צריך גם להזכיר שאם בוחנים את הנתונים, הרבה חברות שיש להם צורך בחוב, מצליחות למחזר את החוב. עדיין אפשר למחזר בשוק ההון וזה לא נופל מהקצב של השנה שעברה".