אנשי המקצוע נדבקו במרה שחורה

להבדיל ממדינות מתוקנות בעלות שוקי אג"ח מתפקדים עם דירוגים שונים שככל שהם נמוכים יותר, התשואה המבוקשת גבוהה יותר - בבורסה המקומית מתייחסים רק לאג"ח המדורגות AAA, AA ואולי גם A כאג"ח ראויות להשקעה. כל יתר האג"ח, גם אם הן מייצגות חברות גדולות, רווחיות ותזרימיות, נחשבות כאג"ח מצורעות וכל המחזיק בהן שם כספו על קרן הצבי בפוטנציה. אנומליה זו היא פועל יוצא של יישום המלצות "ועדת חודק" שלפיהן נאסר על הגופים המוסדיים הגדולים להחזיק באג"ח שהונפקו ללא ביטחונות.

זרקורי ההפחדה נגד יזמים לגיטימיים

במסגרת האווירה האנטי־עסקית הופנו זרקורי ההפחדה אל היזמים שמימנו עסקי ייזום בנדל"ן בחו"ל באג"ח שהנפיקו בארץ. אולם המקטרגים לא הסתפקו בכך והרחיבו את הפרסומים השליליים אל עבר כל חברות הנדל"ן. התוצאה: מנוסה המונית מאפיק ההשקעה ה"בזוי" ונפילת שערים תוך אובדן נזילות קשה. מצב עניינים זה הביא לאי־יכולת מיחזור חוב באמצעות גיוסים חדשים גם לעשרות חברות לגיטימיות לחלוטין. ניסיון העבר הוכיח כי אף מומחה לא יודע לתזמן את השוק. בשווקים הפיננסיים, להבדיל מכלכלות ריאליות, שולטת הפסיכולוגיה. אחרת, כיצד ניתן להבין איך בשווקים באירופה ובארה"ב יש עליות שערים של עשרות אחוזים מראשית השנה לעומת הבורסה המקומית המדשדשת.

רוכשי המניות בחו"ל מעריכים כי המידע השלילי כבר משתקף בשוויין. ואילו אצלנו, די להציץ בכותרות בתקשורת כדי לקבל מרה שחורה שהדביקה גם את אנשי המקצוע שמעדיפים לאמץ גישה הגנתית ולהחזיק נכסים בעלי סיכון נמוך במחיר של אי־קבלת תשואה או רווח גדולים יותר. הביקושים לאג"ח של מדינות הנסחרות בתשואות אפסיות הם ה"בון טון" כיום. בישראל, בנוסף, יש נהירה מטורפת להשקעה בדירות הנמכרות במחירים אסטרונומיים, מתוך גישה רווחת שהדירות מניבות אחוזים קטנים כל שנה, וזה עדיף על פק"מ שלא מקבל כמעט כלום. רק מיעוט של מקצוענים מוכן כיום להפעיל קור רוח ולהזיז כספים אל נכסי הסיכון הנסחרים במחירי שפל ועשויים להניב רווחי הון נאים בעתיד.

אני מאמין ששינוי המגמה אצלנו קרוב יחסית. מרבית המידע השלילי נמצאת בשערים. כלכלת ישראל מציגה נתוני מאקרו שיש להתקנא בהם, הצמיחה הואטה במקצת אך היא עדיין 3%–3.5%, האבטלה מהנמוכות בעולם, האינפלציה בשליטה, הריבית נמוכה, יחס החוב לתוצר, כ־75%, הוא בעיקר חוב מקומי שקל למחזרו והגירעון הנוכחי בתקציב לא נובע מפזרנות יתר אלא מירידה בהכנסות.

התיקון בשוק המקומי - קרוב

כדאי להזכיר לסקפטיים שבינינו כי בראשית 2009 התחרות בין כלכלני המאקרו על רמת הפסימיות היתה עזה. והנה זה פלא, המגמה בשווקים השתנתה והעליות באחד העם החלו כבר בינואר 2009, שלושה חודשים לפני תחילת ההתאוששות בשווקים המערביים. הראשונים שקפצו למים היו חדי עין שהבחינו בחידוש זרימת הכספים למנהלי ההשקעות בגלל סביבת ריבית אפסית. רק לאחר כמה שבועות של עליות מיתנו האסטרטגים את תחזיותיהם.

האנומליה הקיימת בשוק המניות משתקפת היטב ברמת מחירי המניות הבנקאיות שמייצגות גופים סולידיים שלא נסחרו בשפל כזה גם בשנים הטראומטיות ביותר במשק. גם מניות התקשורת הידרדרו לרמה המשקפת שווי חברות מגוחך מול הנתונים העסקיים שהוצגו לאחרונה. דוגמאות נוספות - לא חסרות. התיקון בבורסה המקומית לכשיגיע, צפוי להיות חד יחסית. בימים אלה של חשבון נפש כדאי להיזכר בביטוי התלמודי "זריזים מקדימים".

הכותב משמש כיועץ פיננסי וכדירקטור בחברות בורסאיות ואחרות