אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פנסיה: תשואה? דמי ניהול! צילום: עמית שעל

פנסיה: תשואה? דמי ניהול!

הפסיקו לרדוף אחרי התשואה, דמי ניהול נמוכים הם אלה שיכולים להביא לחיסכון של עשרות ומאות אלפי שקלים

07.10.2012, 07:57 | יניב סבן

בחג האחרון לקחתי את הבן שלי להעיף עפיפון, אין מה לעשות, המשחק הזה של שני מקלות, נייר וחוט, שובה את הלב שלנו. לאן שהעפיפון עף, אנחנו רצים איתו, הוא עף יותר גבוה, ההתלהבות גדלה, רצים אחריו מהר יותר, גם אם נתקלים בדרך באבן וכואב, ממשיכים לרוץ.

ואז.. הוא נופל. קצת עצוב, צריך ללכת אסוף אותו, לגלגל את החוט הארוך ושוב מתחילים לרדוף מחדש. מה לא עושים בשביל הילדים.

הבעיה היא שאנחנו ממשיכים לרדוף אחרי "עפיפונים" אחרים גם כשאין לכך סיבה ממשית, פשוט כי "כולם עושים את זה..."

אחד ה"עפיפונים" האלה, הוא תשואות בתחום ההשקעות. וה"עפיפון" הגדול יותר - תשואות במוצרי חיסכון ארוך טווח.

הנה נושא שקצת קשה לי להבין - למה במדינתנו הקטנה, כולם מקדשים ורודפים אחרי העפיפונים בדמות התשואה, כאשר ברור לכל שדמי הניהול הוא אחד המרכיבים מהמשמעותיים בתחום החיסכון ארוך הטווח.

תשואה באה ונמחקת, עולה ויורדת, תלויה כמו העפיפון ברוח הנושבת. לעומת זאת דמי הניהול לא קשורים לרוח, הם קשורים להבנה ויכולת המיקוח של החוסכים. דווקא דמי ניהול נמוכים הם אלה שיכולים להביא לחיסכון של עשרות ומאות אלפי שקלים ואפילו במקרים מסוימים לכסות על הפסדים בתשואה שלילית.

דמי הניהול האלה מטרידים, במיוחד לאור העובדה שעוד ועוד מחקרים מראים שלאורך זמן לא ניתן להכות את השוק ולהשיג תשואה עודפת. כולל מאמרו של פרופ' כהנמן שפורסם בשנה שעברה בניו יורק טיימס שבוא אמר על עניין התשואה ומנהלי ההשקעות: "לא מצאתי כל עקביות שיכולה להצביע על רמות שונות של כישורים. התוצאות דמו יותר למה שניתן היה לצפות ממשחק קוביות מזל ולא ממשחק מוחות".

גם בישראל מתחילים לעלות על "הטריק". ביולי האחרון קראתי באחד העיתונים שורה מאד מעניינת של המפקח על הביטוח ושוק ההון, שלא זכתה להד רב, מה שהוא אומר שם: "בפנסיה, כמו במוצרים אחרים, בסופו של דבר מה שחשוב הוא המחיר. החוסך יצטרך לשאול את עצמו מה דמי הניהול הנמוכים שמציעים לו, וכך יוכל לבחור היכן לשים את חסכונותיו".

אז למה לא דואגים לנו לחינוך פיננסי ראוי ? למה המפקח לא יכול לחנך קצת את השוק ולדאוג לעתיד של כולנו בצורה חכמה יותר. קוראים לזה "לתת חכה" לציבור.

ועכשיו, לסיום, תרגיל בטלפתיה: מה המוצר הפיננסי הכי יקר שתקנו בחיים? אני בטוח ש 95% מכם ענה: משכנתא. אני כמובן לא איש חזיונות, זו התשובה של מרבית האנשים שאני שואל אותם את השאלה הזו.

אז נכון שמשכנתא הוא אחד המוצרים הפיננסיים המשמעותיים ביותר שאנחנו רוכשים בחיינו, אבל, הוא לא הכי יקר. המוצר הפיננסי המשמעותי ביותר שאנחנו רוכשים בחיינו ושמגיע לכמעט פי 2 ולעיתים יותר מהמשכנתא הוא כמובן החיסכון של כל אחד מאיתנו לפנסיה שלו. חיסכון של כ-40 שנה, חודש בחודשו. לכן נשאלת השאלה מדוע אנחנו לא מקדישים מספיק זמן ומחקר על המוצר הפיננסי הכי יקר שאנחנו קונים במהלך החיים שלנו?

ולכן אולי כדאי בשנה החדשה לדאוג פחות לעפיפונים ולרוח ולהתרכז דווקא בבסיס ובכמה באמת עולה לנו להעיף אותם.

הכותב הוא: מנכ"ל חברת גרופהון, יניב סבן

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
הכל יפה אבל מישהו נותן שרות לפוליסות .בדמי ניהול של היום הסוכן מפסיד כסף.
על שכר של 5000 ש"ח המבוטח ומעסיקו משלמים כ1000 ש"ח לחודש.המבוטח משלם 4 אחוז מהשוטף ורבע אחוז מהצבירה.הסוכן מרויח מזה כעשרים ש"ח לחודש. תמורת זה מתחייב הסוכן לטפל בתיק עם אחריות משפטית הרובצת עליו ואם סכנה שבעתיד הוא יתבע מדוע לא עשה כך או אחרת.הוא מחויב להגיע למבוטח במפעלו ,להוציא לו דוחות,לבצע לו שינויים,לבצע העברות בעלות כשהדלק,הטלפונים והזמן על חשבונו.הרי עבור שעה של שיעור פרטי לילד התשלום הוא 150 שח לפחות.עבור חשמלאי שמאתר תקלה בלבד התשלום לפחות מאתיים שח.וכאן האחריות גדולה בהרבה. כאשר הסוכן מפסיד כנראה בסופו של דבר המבוטח יפסיד יותר.
אבי  |  07.10.12