ארדן מקדם החלטת ממשלה שתסדיר תמלוגים ממשאבי טבע

"מדינת ישראל מנפיקה זיכיונות לשימוש במשאבי הטבע השונים - שאיבת מים, חציבה וכרייה, הקצאת קרקעות וכדומה, זיכיונות המאפשרים את גישתו של גוף פרטי למשאבי הציבור.

התופעה הלא רצויה מתרחשת כאשר המדינה אינה מבטיחה כי התמלוג אותו נותן הזכיין אינו משקף את המחיר המקסימלי אותה יכלה המדינה לקבל עבור מתן הזיכיון לשימוש במשאב". זהו נוסח ההצעה להחלטת הממשלה שגיבש השר להגנת הסביבה גלעד ארדן עם שר האוצר בנושא "אסטרטגיה לניהול יעיל של משאבי טבע", שתהווה את יריית הפתיחה בתהליך עשיית סדר בניהול משאבי הטבע המעטים של מדינת ישראל.

כיום אין במדינה גוף המאחד את ניהול משאבי הטבע. כך הגז הטבעי, האשלג והפוספט מנוהלים על ידי משרד האנרגיה והמים וחומרי הגלם לבנייה תחת מינהל מקרקעי ישראל. תכנון עתודות כל משאב וקביעת התמלוגים מתבצעים בנפרד ולא כחלק ממסגרת מתוכננת מראש.

אם לא נגבש אסטרטגיה כללית לניצול נכון של המשאבים, לא רק שלא ייכנסו לקופת המדינה התמלוגים הנדרשים, אלא שהתעשייה תמצא עצמה בעוד כמה שנים במחסור במשאבים שהכרחיים לפעילותה", מסביר ארדן.

לפי הטיוטה, בתוך שנה מקבלת ההצעה בממשלה יגישו השר להגנת הסביבה ושר האוצר תוכנית ארוכת טווח לניהול יעיל של משאבי טבע מתכלים ומדיניות להבטחת האספקה הסדירה של מינרלים קריטיים לתעשייה. תחת השרים תפעל ועדת היגוי אשר תפקח על עבודתם של שני צוותים שיפעלו במקביל: צוות העבודה למשאבי טבע סחירים וצוות העבודה למינרלים קריטיים לתעשייה. צוות העבודה למשאבי טבע סחירים יורכב מנציגים ממשרד האנרגיה והמים, משרד האוצר, משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה ומינהל המחקר למדעי האדמה והים, בשיתוף מומחים ונציגי הציבור.

רפורמה במנגנוני התמלוגים

תפקיד הצוות יהיה למפות את מלאי משאבי הטבע המתכלים בישראל ומהן העתודות של כל משאב, ולבחון את המדיניות הקיימת לניהול משאבי הטבע בישראל, את המבנה המוסדי והמשפטי הקיים ואת המדיניות הפיסקאלית הנהוגה כיום. לאחר מכן יגובשו המלצות למדיניות ארוכת טווח ולרפורמה במנגנוני התמלוגים.

צוות העבודה למינרלים קריטיים לתעשייה יורכב מנציגי משרד האוצר, משרד התמ"ת, משרד החוץ, המשרד להגנת הסביבה ומומחים ונציגים מהתעשייה. צוות זה ימפה את המינרלים הקריטיים המשמשים את התעשייה כיום ואשר צפויים לשמשה בעתיד, ויגבש את המלצותיו. לפי ההמלצה, שני הצוותים יגישו המלצות לאישור צוות ההיגוי בתוך תשעה חודשים מיום המינוי, והשר להגנת הסביבה ושר האוצר יגישו לממשלה אחת לשנה דיווח על התקדמות יישום המדיניות.

החוק אינו מתאים למציאות

"בישראל כורים מדי שנה מיליוני טונות של חומרי גלם לתעשייה תוך פגיעה בשטחים. קצב כריית המשאבים הולך וגדל.

"מנגנוני התמלוגים הקבועים כיום בחוק לא מפנימים את העלויות החיצוניות השליליות הנלוות לתהליכי הכרייה והחציבה של חומרי הגלם, והציבור בישראל לא נהנה באופן המקסימלי ממשאביו", מסביר ארדן את הצורך בשינוי הטיפול במשאבי הטבע.