עסקים חברתיים, למה זה טוב?

אזרחים רבים ברחבי עולם מאמינים כי הקפיטליזם נמצא במשבר, וכמעט אחד מכל שלושה אף סבור כי יש לבצע שינויים רדיקליים במערכת - כך עולה מסקר של פיננסי בלומברג. כולנו מסכימים שאי השוויון פוגע בכלכלה ושממשלות בעולם צריכות לעשות יותר כדי לטפל בתופעה.

למרות זאת, מחקר השוואתי מראה שכלכלות קפיטליסטיות דווקא מובילות להקטנת אי השוויון בין הפרטים. כלומר, במדינה שאימצה אידיאולוגיה של חירות כלכלית לאזרחיה יש איזון גבוה יותר מאשר במדינות עם שלטון מרכזי ששולט על הרווחה עם מדיניות סוציאלית..

מה משמעות הכסף בימינו? כיום אין משמעות לכסף ללא ריבית - הריבית נוצרה כדי לאפשר סחר עתידי. משמע, הכסף והריבית הם אמצעים המשרתים חיבור בין אמצעים ליכולות בהווה ובעתיד.

הבעיה שנוצרה במשך השנים ושממנה נוצר הכשל העכשווי של השיטה היא שימוש ואגירה של כסף כמטרה או כמדד לכוח ולא כאמצעי. האתגר שלנו הוא להשכיל לחזור לשימוש בכסף כאמצעי ולא כמטרה ובכך נוכל להגדיל את הרווחה בעולם. עלינו לבסס את התשתית על ערכים חברתיים מוסכמים ולתת להם ביטוי כלכלי במשוואה של הצרכים והיכולות.

בעבר היה מקובל לחשוב כי החברה קיימת לשרת את בעלי המניות שלה בלבד. כיום ברור כי סיפוק צרכי וציפיות בעלי המניות לא יכול יותר להספיק לצורך שימור קיומה וצמיחתה של חברה עסקית לאורך זמן. לכן עלינו לברר מיהם מחזיקי העניין האחרים של החברה, מה האינטרסים שלהם, אילו מהם מסופקים ואילו פחות, ולאור תמונת מציאות זאת לבנות תוכנית עסקית מעשית המאפשרים לחברה להימנע מהנזקים הכרוכים בהתעלמות מצורכיהם של מחזיקי עניין חשובים ואף לאתר הזדמנויות עסקיות הנגזרות ממימוש הציפיות של מחזיקי עניין שלא ניתנה להם תשומת לב מספקת בעבר.

מיפוי נכון של כלל מחזיקי עניין יחד עם בניית תשתית שמאפשרת דיאלוג עם ובין מחזיקי העניין - ישיאו ערך לפירמה וזאת תוך איזון ראוי בין ההיבט הכלכלי להיבטים החברתיים-סביבתיים. בעלי המניות הם שצריכים להמשיך להרוויח על מנת לקיים את העסק או החברה לאורך זמן. אולם כלל מחזיקי העניין צריכים גם הם להרגיש שיש להם תשואה/החזר על השקעתם בחברה.

תיאוריות שונות עוסקות ביחסי החליפין בין הפירמה לסביבתה העסקית. תיאוריות אלו מבחינות בין חילופין כלכליים – שמבוססים על יחסי עלות-תועלת מוחשיים, לבין חילופין חברתיים שבהם ההחזר איננו נמדד באופן מוחשי אלא באופן רגשי או ערכי.

ההשקעה הבלתי מוחשית נתפסת ע"י מחזיקי העניין כמתן של כבוד והערכה, גיבוי מתמשך, צירוף חברים, הפגנת אכפתיות ותמיכה חברתית וכד'. הם מצפים כי לתמיכתם המתמשכת בפירמה יינתן ערך ביחסה של הפירמה אליהם. ההבדל בין ההחזר הכלכלי להחזר החברתי הוא שהאחרון איננו מגובה בחוזים והסכמים, אין כללים השולטים על אופי ההחזר, התמורה ועיתויה אינם מוגדרים והוא מבוסס על ציפיות למחויבות הדדית. מערכת ציפיות זו מוכוונת בעיקר ע"י ערך ההוגנות – הגינות בחלוקת המשאבים, הוגנות תהליכי קבלת ההחלטות והוגנות ביחסים הבין-אישיים.

אם נניח, שערך חברתי מוסכם הוא להגדיל את רמת התעסוקה במשק, אזי נקבע את מס החברות על פי שיעור האבטלה, וניתן הנחות במס לחברות שמעסיקות מספר רב של אנשים לעומת מס גבוה יותר לחברות המעסיקות מספר נמוך של אנשים.

דרך אחרת היא עידוד פיתוח המגזר הרביעי של עסקים חברתיים שמתפתח בישראל ובתהליך פיתוח מעמיק בחו"ל. עסק חברתי נותן לכסף משמעות חדשה - פעילות עסקית לכל דבר ועניין עם אפשרות שבעלי המניות ירוויחו אך יש לעסק מטרה חברתית כדוגמת מתן מענה לאנרגיה נקייה בעולם, העסקת אוכלוסיות מודרות ו/או מוחלשות בד בבד עם ניהול עסק לכל דבר ועניין וכו'. כך נצליח לקשר ערך חברתי ו/או ערך סביבתי לערך כלכלי ולחבר את הכסף למשמעות.

יש בידנו את הכלים לבנות חברה מאוזנת ולתת לכסף משמעות, לשם כך עלינו להסכים על ערכים משותפים שעל פיהם ננהל את החיים בישראל. הכסף יחזור לשמש כאמצעי ואנו נהפוך את הערכים המשותפים למרכז חיינו, במיוחד את הערבות ההדדית.