נעצר פרויקט משטרת דיזנגוף: "עיריית ת"א מערערת בגלל מאבקי אגו"

חמש שנים לאחר שיצא לדרך, נראה כי אישור פרויקט המגדל שאמור להיבנות במקום תחנת המשטרה ברחוב דיזנגוף בתל אביב הולך ומתרחק. הערעור שהגישה עיריית תל אביב למועצה הארצית לתכנון ובנייה על החלטת הוועדה המחוזית במחוז תל אביב לאשר תוכנית להקמתו של מלון בוטיק במבנה המשטרה ברחוב דיזנגוף בעיר הוא תוצאת מאבקי אגו, כך טוענים בוועדה המחוזית.

במכתב למועצה הארצית שהעבירה חגית דרורי־גרנות, היועצת המשפטית של הוועדה המחוזית ושהגיע ל"כלכליסט", נטען שמהות ההתנגדות לא בהכרח קשורה לתוכנית. "למרבה הצער דומה כי עמדת הוועדה המקומית שלפיה אל לוועדה המחוזית 'להתערב' בעמדה התכנונית של הוועדה המקומית משקפת את כל מהותו של ערר זה", לשון המכתב. "הוועדה המחוזית - שדומה כי יש להזכיר מדי יום כי עודנה המוסמכת לפי חוק לאשר את התוכנית - נתנה משקל ראוי לעמדת הוועדה המקומית, אולם לא מצאה לנכון לקבלה. ממילא לא יכולה להיות 'התערבות' כאשר לוועדה המקומית לא ניתנה אוטונומיית ההחלטה בנושא".

המבנה שבלב המחלוקת ממוקם ברחוב דיזנגוף 221. מדובר במבנה בן חמש קומות אשר שימש במשך עשרות שנים את משטרת ישראל, והוא נמצא בבעלות מינהל מקרקעי ישראל תחת ההגדרה "אדמות ממשלה". למרות הגדרה זו החליטו במינהל לשווק את המבנה ליזמים מתוך הנחה שבעירייה ישנו את ייעודו. באוקטובר 2006 זכה היזם ישראל לוי במכרז לקרקע בתמורה ל־31.5 מיליון שקל. אלא שהמונח "אדמות ממשלה" יצר ויכוח בין הוועדות: לפי הוועדה המקומית מדובר בייעוד ציבורי ולפי המחוזית אין בתוכניות פירוט שימושים, ולכן אין הכרח שיהיו ציבוריים.

מבנה המשטרה ברחוב דיזנגוף בתל אביב | צילום: אוראל כהן

בספטמבר 2011 אושרה התוכנית להפקדה בוועדה המחוזית ביחס של 60% מלונאות ו־40% מגורים. לתוכנית הוגשו עשר התנגדויות, בהן התנגדות של מהנדס העיר, והוועדה המקומית של עיריית ת"א הגישה המלצתה לצמצם את תמהיל המגורים ל־10%. אלא שלאחר הליך שמיעת ההתנגדויות החליטה הוועדה המחוזית לתת תוקף לתוכנית עם שינויים קלים, אך בלי למזער את שטחי המגורים. בעקבות ההחלטה שלא לצמצם את שטח המגורים הגישה הוועדה המקומית את התנגדותה למועצה הארצית.

לדברי השמאי ארז כהן, העירייה פעלה לפי המדיניות שלה להגדלת ההיצע המלונאי בעיר. כהן ציין כי מבחינת היזם כל מ"ר שמוסב ממגורים למלונאות שוויו פוחת בכ־20%, כך שלו היתה מתקבלת הצעת העירייה היה בכך הפסד כלכלי גדול עבורו.

גורם הפועל עם העירייה אישר כי לא מדובר במקרה ראשון שבו העירייה מערערת על החלטות הוועדה המחוזית: "יש מלחמת אגו בין הוועדות; בעיריית ת"א מאוד לא אוהבים שמכתיבים להם מה לבנות בעיר. במקרה הזה, בעירייה סברו מלכתחילה כי המינהל לא היה צריך לפרסם את המכרז אלא להציע אותו לעירייה כדי שתוכל להשתמש בו לצורכי ציבור".

מעיריית תל אביב נמסר: "בניגוד לנטען, הערר הוגש על בסיס מקצועי לחלוטין. יחסי העבודה בין הוועדה המקומית לוועדה המחוזית והיועצת המשפטית שלה מצוינים. עם זאת, לעתים ישנם חילוקי דעות מקצועיים. במקרה זה עמדת העירייה והוועדה המקומית היא שהתוכנית במגרש המדובר התנהלה באופן שגוי, וכי הוועדה המחוזית ומינהל מקרקעי ישראל טעו בהחלטתם".