רוב המוסדיים מקבלים שירותי ברוקראז' מהבנק המתפעל

הרוב המוחלט של הגופים המוסדיים מקבלים שירותי ברוקראז' מהבנקים המתפעלים את קופות הגמל וקרנות הנאמנות שלהם, כך עולה מבדיקה שביצע אגף שוק ההון במשרד האוצר, בראשותו של פרופ' עודד שריג. ל"כלכליסט" נודע כי הבדיקה נערכה עוד לפני פרסום מסקנות ועדת זקן שבחנה את התחרותיות במערכת הבנקאית.

הבדיקה בחנה האם יש קשר בין הבנק המתפעל את המוצרים של הגופים המוסדיים לבין בחירת הגוף שיספק את שירותי הברוקראז' (קנייה ומכירה של ני"ע בתיק ההשקעות הפרטי של הגוף המוסדי) עבור הקופות והקרנות. אף שהרגולציה אוסרת התניית שירות בשירות, רוב הגופים המוסדיים מעדיפים שלא להרגיז את הבנקים שהם גורם ההפצה הבלעדי של קרנות הנאמנות שלהם על ידי העברת פעילות הברוקראז' לברוקרים הפרטיים.

מאגף שוק ההון נמסר בתגובה: "אגף שוק ההון עורך בדיקות שוטפות לגבי נושאים רבים שנמצאים באחריותו, ובין היתר לגבי נושא זה. מטבע הדברים, לא ניתן למסור את ממצאי בדיקה זו או אחרת שנערכת על ידינו".

"ניגוד העניינים מוכר לנו"

מקור בכיר באוצר אף הוסיף: "רוב המוסדיים מבצעים את הברוקראז' בבנק המתפעל מטעמי נוחות. הבנק מבצע את הרישום והשיערוך של נייר הערך ואת ההקצאה של השוויים של הניירות לתיקים של המשקיעים. לכן קל יותר גם לבצע את הברוקראז' במקום שבו נעשה התפעול. בהתאם, הבנק יכול גם להציע שירותי ברוקראז' במחירים נמוכים יותר בגלל היעילות והיתרון לגודל.

"רוב ניגוד העניינים הפוטנציאלי טמון דווקא בכך שהבנק שמפיץ את המוצרים הוא גם המתפעל שלהם. ניגוד העניינים בין הברוקראז' והתפעול בטל בשישים. בכל מקרה, אנחנו מודעים לכך שקיים ניגוד עניינים, אך כזה שמתמתן בגלל שיקולי היעילות והיתרון לגודל". אולי בשל כך, חרף תוצאות הבדיקה של אגף שוק ההון, בדו"ח ועדת זקן לא נמצא ביטוי לכשל האמור ולא התקבלו החלטות אופרטיביות שמטרתן לעודד את התחרות על הברוקראז' של המוסדיים.

עודד שריג | צילום: מיכאל קרמר

אלעד בנבג'י, המכהן לצד ענת פרומקיס כיו"ר משותף של איגוד הברוקרים הפרטיים, תוקף בראיון ל"כלכליסט" את שריג. "הופענו בשימוע של ועדת זקן והנציגים שלה היו קשובים לטענות שלנו. השאיפה שלנו היא שהבנקים יוגבלו ל־20% בתחום הברוקראז'. עודד שריג, לעומת זאת, לא מבין את הבעיה". לדברי פרומקיס, "הרגולציה בחרה לטפל רק בחלק מניגודי העניינים בשוק". כך, למשל, הגביל הרגולטור את קרנות הנאמנות וקופות הגמל לבצע רק 20% מפעילות הברוקראז' שלהן בתוך הבית מחשש לניגוד עניינים, מה שהוביל למעבר דרמטי של הקרנות והקופות לברוקראז' של הבנקים.

רשות ני"ע קבעה לפני כשנה שקרנות הנאמנות צריכות לבחור את גוף הברוקראז' שעמו יעבדו באמצעות מכרז שבו יזכה מי שיציע את המחיר הכי נמוך. לדברי פרומקיס, "אף חברת קרנות לא יצאה במכרז כזה כי למנהלים היה חשוב שהברוקראז' יהיה אצל הבנקים הגדולים שמפיצים את הקרנות שלהם, והם חששו שפתאום בנק אחר יזכה במכרז. הקרנות לא רצו לאבד את היכולת לבחור את הברוקר, ומטבע הדברים הם רוצים לבצע את הברוקראז' אצל מערכת ההפצה. אף מנהל קרנות לא רוצה להתעסק עם המפיץ שלו".

הקרנות שבויות של הבנק

מה שפרומקיס מתכוונת הוא שמנהלי הקרנות חוששים שאם הברוקראז' יתבצע אצל ברוקר פרטי, הדבר יפגע במערכת היחסים שבינם לבין הבנק, וכפועל יוצא גם במכירת הקרנות על ידי הבנקים. לדבריה, "התהליך שיקרה פה הוא שחברי הבורסה שאינם בנקים ייסגרו, למערכת הבנקאית לא תהיה תחרות ואז היא תעלה מחירים לגופים המוסדיים. המוסדיים יגלגלו את העלויות ללקוחות, חוסכי הפנסיה".

ענת פרומקיס

"רשות ני"ע מסתכלת רק על העמלות השקופות", הוסיפה פרומקיס, "מבחינת דודו לביא (ראש מחלקת ההשקעות ברשות - ר"ב), זה הישג שקרנות הנאמנות החליטו לספוג את עמלות הקנייה והמכירה. אבל מישהו בדק את נושא הפיקדונות? קרן נאמנות מחזיקה גם מזומנים שאותם היא מפקידה אצל הבנק המתפעל שנותן לה ריבית פחות טובה על הפיקדון או שער נמוך על המרת מט"ח. ככה הבנק יכול להרשות לעצמו לתת מחירי הפסד בעמלות קנייה ומכירה, כדי להוציא אותנו מהמשחק. הקרנות שבויות של הבנק המתפעל".

ובנבג'י מוסיף: "היום גברת כהן מחדרה תמיד תבחר לבצע את הפעולות שלה דרך הבנק ותשלם עמלות גבוהות, כי כדי לפתוח חשבון בחבר בורסה, היא צריכה ללכת למשרדים של בית ההשקעות. ההמלצות של ועדת זקן מציעות שאותה גברת כהן תוכל לפתוח עכשיו חשבון בחבר בורסה פרטי דרך מערכת אינטרנטית סגורה. ההמלצה הזו מכירה בערך של חברי הבורסה כמתחרים של הבנקים בכל הנוגע ללקוחות הפרטיים".