אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העלאות המחירים: צבע אדום צילום: אוראל כהן

העלאות המחירים: צבע אדום

סיפורה של התקפה ארטילרית על הצרכן הישראלי מחברות ורשתות המזון, דרך חברות הסלולר ועד חברות הפיננסים

05.11.2012, 08:17 | גולן פרידנפלד

מתקפה כמו שהיתה בחודשיים האחרונים על הצרכן הישראלי לא זכורה זה זמן רב. זה מגיע מכל הכיוונים: חברות המזון, אחריהן רשתות המזון, עכשיו גם חברות הפיננסים בחסכונות קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, ובין לבין חברות הסלולר חוזרות לטקטיקות הישנות שלהן. זוהי קריאת התעוררות אחרונה לצרכנים שנוסעים לשום מקום וממשיכים לרוץ אחרי הזנב של עצמם, ללכת כל בוקר לעבודה, לעשות מילואים, לשלם מסים ולהוריד את הראש בפני קומץ ראשי החברות הגדולות במשק ומנהליהן.

1. תחילתה של המתקפה אי שם ב־12 בספטמבר השנה. יוניליוור, שהיא מין חברה כזו שאף אחד מהצרכנים לא יכול לכעוס עליה כי הוא פשוט לא יודע מה היא מייצרת, מעלה מחירים. זה היה בלון הניסוי הראשון שעלה לאוויר כדי לסמן לשאר הכוחות בשוק המזון, אם אפשר, להצטרף לכוח החלוץ. האין תגובה שקיבלה יוניליוור מהצרכן הישראלי היה הסימן הטוב ביותר שלו קיוו ספקי המזון האחרים. אסם, תנובה, שטראוס ועוד רבים וטובים אחרים ראו שהצרכן הישראלי חזר לנמנם והרגישו בטוחים מספיק כדי להסתער על כולנו. תמיד בהתחשבות, תמיד לא בכל המוצרים, תמיד זה לא הם, אלא חומרי הגלם המתייקרים, ותמיד זה אותו תירוץ שהם לא מרוויחים הרבה. גם להם עלו המים, הארנונה והחשמל וגם להם יש עובדים שצריכים פרנסה.

במבה של אסם. האין תגובה שקבלה יוניליוור מהצרכן הישראלי היה הסימן הטוב ביותר שלו קיוו ספקי המזון האחרים
במבה של אסם. האין תגובה שקבלה יוניליוור מהצרכן הישראלי היה הסימן הטוב ביותר שלו קיוו ספקי המזון האחרים צילום: שאול גולן

2. חברות הסלולר מבחינות גם הן בטרף שמראה סימנים של חולשה. אם יצרני המזון יכולים להרשות לעצמם להעלות מחירים, למה שאנחנו, יצרני דקות השיחה, ה־SMS והגלישה בסמארטפון לא נחזור לאותן שיטות שאפיינו אותנו טרם השינוי הרגולטורי בענף? לקראת סוף אוקטובר החליטו פלאפון וסלקום לנקוט שורה של צעדים שיחזירו להן חלק מההכנסות שאבדו ברפורמה. למה? כי פשוט אפשר. דוגמאות לא חסר: בתוכניות הראשונות שהוציאו חברות הסלולר הן העניקו מחיר קבוע לזמן בלתי מוגבל. עכשיו הן עושות סיבוב פרסה ומעניקות את ההטבה לשנה בלבד. גם קנסות על חריגה מחבילת הגלישה חוזרים. ככה זה כשהצרכן לא מתקיף בחזרה ונותר אדיש לשינויים התכופים שעושות חברות הסלולר.

3. רשת הקמעונאות הגדולה בישראל, שופרסל, מודיעה בסוף השבוע האחרון שאין מה לעשות, זה כואב לה יותר מאשר לנו, אבל היא חייבת, פשוט חייבת, להעלות מחירים. שופרסל נוקטת את הצעד הכי לא שקוף שנעשה עד היום — לא אומרת כמה, לא אומרת איפה ולא אומרת מתי. היא מסתפקת באמירות כלליות. הצעד של שופרסל מעיד על ההבנה העמוקה שחלחלה אצלה לגבי היעדר כוח צרכני אמיתי, כזה שגורם ליצרנים ולרשתות הגדולות לחשוב שמונה פעמים לפני שהן לוחצות על הדק האקדח שמדביק את המחירים החדשים על מוצריה, או במילים אחרות: "לא צריך לספק לצרכן יותר מדי הסברים. ממילא הרשתות האחרות, כולל המתחרה רמי לוי, עוד רגע ילכו בעקבותינו. אז גשו בבקשה לקופה ועזבו אותנו מכל בלבול המוח שלכם על צדק חברתי".

4. אם העלאות המחירים עובדות יפה במזון, למה שהן לא יעבדו בפיננסים? שם לא רק שהצרכן מנומנם, הוא גם חסר ידע, כך שגם ערנות שלו לא צפויה לעורר בעיות מיוחדות. יהיו מספיק מי שיסמאו את עיניו בדרך. בבית ההשקעות אלטשולר שחם שלחו בימים האחרונים מכתבים ללקוחות שבהם הם מודיעים להם על צבע אדום - אלא שבאלטשולר שחם מבינים שאם הם יכתבו את הכל בשפה יבשה ופיננסית ויקשו בגזיר המשבח אותם על התשואות בעיתון כלכלי חשוב, רוב הסיכויים שמרבית הלקוחות לא יבינו שמדובר באזעקת אמת וישלשלו את מעטפת הנפץ שקיבלו לפח האשפה.

בית ההשקעות שהצליח לייצר בשנה האחרונה תוצאות מצוינות, בזכות קריאה נכונה של מפת ההשקעות יש לומר, בחר בדרך של "בואו נרכב על הגב של הצרכן, נגבה ממנו את המקסימום שניתן על פי חוק, ואחר כך נראה". אלטשולר שחם הודיע ללקוחות שלו כי הוא מתכוון לגבות מהם 4% מההפקדות שהם מפקידים בכל חודש, לעומת 0% במצב שקדם לרפורמת ההפחתה בדמי הניהול שעומדת להיכנס לתוקף ב־1 בינואר 2013.

גם חברת הביטוח מגדל בחרה בדרך דומה כשהחליטה להעלות את דמי הניהול בחלק מקרנות ההשתלמות שלה. בשני המקרים, הן של דמי הניהול מההפקדות בגמל והן של קרנות ההשתלמות, היה זה הרגולטור שהתיר לחברות הפיננסים לעשות כן ולהסתער על הכיס של הלקוחות. אז מה עשו השועלים? עטו על הפגר עוד לפני שזה הספיק לשמוע את האזעקה.

בקופות הגמל מדובר ב־100 מיליון שקל בשנה שיזרמו לכיסי חברות הביטוח, ועוד עשרות רבות של מיליונים שיזרמו לכיסיהן מדמי הניהול שיועלו בקרנות ההשתלמות.

הסיפור בענף הפיננסים עוד לא גמור. הוא עדיין נמצא בשלב הפרחת בלוני הניסוי שלו. בתפקיד יוניליוור נמצא אלטשולר שחם, בתפקיד שטראוס, תנובה, ואסם נמצאות פסגות וחברות הביטוח הגדולות. אם אלו לא יישרו קו עם אלטשולר שחם לא תהיה לו ברירה וגם הוא יירד מהעץ הגבוה שעליו טיפס.

בינתיים, בית ההשקעות ילין לפידות מסתמן כמי שיכול להוביל קו כזה כשהצהיר שהוא לא יגבה דמי ניהול מההפקדות. אם ילין לפידות יתמיד בקו התחרותי הזה, יכולה להיות לכך השלכה חיובית על הצרכן ואז הוא יוכל לדמיין מה היה קורה אילו במזון היתה מתנהלת תחרות אמיתית. אם לא, הרי שהצרכן הישראלי שוב יצא מופסד.

5. התסריט של הפרק הזה כתוב, הוא פשוט עדיין לא שודר. ענף אחר שרואה את המהלכים המוצלחים במזון, בסלולר ואולי עכשיו גם בפיננסים מסיק את המסקנות הנכונות וינקוט גם הוא אותה אסטרטגיה. אחריו יבואו ענפים נוספים, עד אשר לצרכן הישראלי לא יהיה לאן להימלט.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

21 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

21.
צריך לנסות ללמוד להתמודד נגד העלוקות שמעלות לנו מחירים
לי יש דרך פשוטה - לשנות הרגלים. לא קונה יותר סתם לשם קנייה של משהו מושך עין ואני קודם שואלת את עצמי אם יש לי צורך אמיתי בזה ולא סתם גחמה. אז ראשית מה אגיד לכם, הפסקתי לקנות שטויות של מוצרים שאפשר להכניס לפה וירדתי במשקל - פחות מוצרים משמינים, עמילנים, שמנים, סוכרים, צבעי מאכל וכו'. כשמתחשק לי פינוק אני מכינה בבית יוגורט פשוט או לבן עם חתיכות פרי, גבינה לבנה בתוספת ירקות קצוצים, פחות בשר שמחירו זינק לשמים משום מה - כנראה הפרות בישראל אוכלות זהב, או שזאת הנורמה של תנובה שנכנסה לשוק הבשר במחיר שפוי והעלתה אותו והאחרים בשוק הבשר הולכים באותה דרך - אם הקונים משלמים אז למה לא? אני גם לא קונה מוצרים "יבשים" בסופרמרקט אלא בשווקים - אחרי הכל פסטה עשויה מקמח ומים אז אין סיבה שאשלם פי כמה בגלל שעל האריזה בסופר כתוב "אסם". שאסם יאכלו את המוצרים שלהם בעצמם. פירות וירקות אני קונה בשוק שגם שם למדו להעלות מחירים אבל עדיין הם זולים יותר וגם טריים יותר כי שופרסל למשל מאחסנת במחסנים שלה ומשם מפיצה כשהמוצרים כבר לא כל כך טריים, ואל תתייחסו לתאריכים על האריזות שמדפיסים לכם שתאכלו את זה שנה ויותר מיום הייצור.... מישהו צריך להתחיל לעשות סדר במדינה שלנו על מחירי המזון ולא להגיד לנו שפה "שוק חופשי" .....
קארינה , תל אביב  |  16.12.12
20.
חלק ניכר מהאזרחים קונים הרבה פחות. אנו עדים ליותר ויותר מבצעי מכירות אגרסיביים, כדי לעודד מכירות.
מוצרים שנמכרים במבצעי הוזלה, נחטפים. השאר, נשארים על המדפים. לא מדובר על עובדים שמקושרים להון-שלטון, שליטרת השמנת ממשיכה לזרום עליהם בכל מקרה, אלא על שכבת האזרחים שאינם מקושרים. שכבה זו, של אזרחים בישראל, הולכת וגדלה מיום ליום. אזרחים אלה לומדים לשמור על כספם כי, עם מיתון בפתח, גם מקום העבודה שלהם כבר לא מובטח יותר.
האזרחים מצביעים ברגליים  |  06.11.12
19.
תאגידי המים העלו את המחיר בגדול
ושכחתם את תאגידי המים שהעלו את המחיר בגדול, ומדובר במוצר בסיסי חשוב יותר מלחם. פעם שילמנו בעבור המים, מאה, מאה ועשרים ש"ח, שנגבו עם הארנונה. היום משלמים פי חמישה, ואף יותר, ואתם מדברים על חמישה אחוזים של התייקרות במחיר הקוטג'? הלוא לכל תאגיד מים יש מנכ"ל, וסגן מנכ"ל, וסגן סגן מנכ"ל, שמרוויחים עשרות אלפי שקלים, ונוסעים לחו"ל, שלא לדבר על פנסיות, פיטורים, ופיצויי פיטורין, הכול על חשבון האזרחים הדפוקים.
אראלה , הדרום  |  05.11.12
לכל התגובות