אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ככה בונים עתיד צילום: אי פי איי

ככה בונים עתיד

כמה עולה לנהל אקדמיה מוצלחת ואיך בדיוק עושים את זה? הכל בדו"ח מפורט של ארגון המועדונים האירופי, ECA. הדו"ח כבר בישראל, ונותר רק לקוות שילמדו ממנו

08.11.2012, 10:08 | אוריאל דסקל

ארגון המועדונים האירופיים, הוציא מסמך על האקדמיות של המועדונים החברים בארגון (207 חברות מ־53 התאחדויות כדורגל).

הדו"ח Report on youth academies in Europe הוא מעמיק, מרתק ופתוח לציבור. הוא כבר הגיע לשולחנות חלק מהמועדונים בישראל. התקווה היא שילמדו אותו היטב. "אנחנו משתמשים בזה לא רק ככלי להשגת אינפורמציה אלא גם ככלי לשיפור האקדמיות שלנו", אמר קרל היינץ רומיניגה, יו"ר ECA ונשיא באיירן מינכן. כאן ניתן את המסקנות וניכנס לחלק קטן מהפרטים הרבים שמפורסמים במסמך המרתק הזה, שמראה את הדרך להקמת וניהול אקדמיה שעובדת היטב.

קראו עוד בכלכליסט

. . .

"חזון כדורגל ברור"

על פי הדו"ח 75% מהאקדמיות הן בעלות "חזון כדורגל ברור", כלומר יש חזון ברור לגבי איך צריך לשחק כדורגל. אם זה 3־3־4 ו־"כדורגל על הדשא" של אייאקס וברצלונה או 2־4־4 וכדורגל ישיר יותר של באיירן מינכן — המטרה היא שכל הילדים ישחקו באותה שיטה ובאותו סגנון. וכך גם יוכלו להכתיב את "סוג השחקן" שרוצים לראות — למאמנים ולסקאוטים שצריכים למצוא שחקנים מתאימים.

"אין מתכון להצלחה, כל מועדון צריך לפעול לפי המסורות והיכולות", נכתב בדו"ח. "הבדיקה מלמדת שהאקדמיות הכי יעילות הן אלו שיש להן חזון". אגב, לכל אקדמיה מוצלחת יש הנהלה מקצועית וב־60% מהמועדונים ההנהלה המקצועית מחליטה אם שחקן מתאים לקבוצה הבוגרת. 80% מהמועדונים מגדירים את תפקיד "המנהל הספורטיבי"/"האחראי על האקדמיה" כ"איש הטכני החשוב ביותר של המועדון". ל־60% מהמועדונים יש "מדיניות סקאוטיניג ברורה". כלומר יודעים בדיוק אילו שחקנים הם מחפשים. את הדברים האלה אין בישראל ב־99% מהמועדונים.

60% מהמועדונים רואים באקדמיה כ"מייצרת הכנסה" (ממכירת שחקנים בד"כ) ולא כהוצאה. זה אומר שהאקדמיה היא עסק טוב. כמעט 100% מהאקדמיות מגדירות את המטרה שלהן "לייצר מקצוענים לקבוצה הראשונה". 50% מהמועדונים עובדים עם "מועדוני לוויין" — בדרך כלל מועדונים חובבנים.

הלאה, ב־50% מהמועדונים אנשי האקדמיה הם חלק מהדירקטוריון של המועדון. ב־66% מהמועדונים אנשי האקדמיה נמצאים כחלק מהצוות המקצועי הבכיר (רק ב־50% מהמועדונים נמצא גם המאמן של הקבוצה הבוגרת בצוות המקצועי הבכיר).

האתגר הגדול עבור רוב המועדונים הוא "שלב המעבר" ממחלקת הנוער לקבוצה הבוגרת. ולכן רבים מחזיקים "קבוצות־בנות" או שולחים שחקנים בהשאלה כדי שיחזרו מוכנים יותר לקבוצה הבוגרת. הדוגמה הבולטת לכך היא פיליפ להאם, קפטן נבחרת גרמניה ובאיירן מינכן, שאחרי שסיים את החינוך שלו באקדמיה של באיירן לא היה טוב מספיק לקבוצה הבוגרת, הועבר לקבוצת המילואים, הושאל לקבוצה אחרת וחזר כשחקן הרבה יותר טוב.

100% מהמועדונים מדגישים את חשיבותו של החינוך הפורמלי לילדים. "הפוקוס על חינוך הילדים ועל השאיפה למצוינות בלימודים בנוסף למשמעת שלהם חשוב, ובגרעין הפילוסופיה של רוב המועדונים".

נמשיך עם הסטטיסטיקות הגדולות. לרוב המועדונים יש כ־220 ילדים/נערים באקדמיה, שמחולקים ל־3–4 קבוצות גילים. 75% מהשחקנים באקדמיה הם מקומיים או במרחק שעה נסיעה מהאקדמיה (60% מהמועדונים מספקים הסעה לאימונים). ל־60% מהאקדמיות יש שחקנים זרים. 75% מהאקדמיות משתפות פעולה עם בתי ספר מקומיים. 75% מהמועדונים מאפשרים להורים להגיע לאימונים ו־50% מהמועדונים מספקים שירותים פסיכולוגיים לילדים, 60% גם שירותי רווחה.

קראו עוד בכלכליסט

שחקני אייאקס.  "השקעה באקדמיות נוער גם מחזירה תשואה ביצירת שחקנים בעלי תחושת הזדהות גבוהה עם המועדון ואוהדים עם תחושת הזדהות גבוהה עם הקבוצה"., צילום: רויטרס שחקני אייאקס. "השקעה באקדמיות נוער גם מחזירה תשואה ביצירת שחקנים בעלי תחושת הזדהות גבוהה עם המועדון ואוהדים עם תחושת הזדהות גבוהה עם הקבוצה". | צילום: רויטרס שחקני אייאקס.  "השקעה באקדמיות נוער גם מחזירה תשואה ביצירת שחקנים בעלי תחושת הזדהות גבוהה עם המועדון ואוהדים עם תחושת הזדהות גבוהה עם הקבוצה"., צילום: רויטרס

כסף וכושר

לאקדמיה אירופית יש ארבעה מגרשים בממוצע. אימוני כושר מתקדמים מתחילים רק בגיל 14 — יש פירוט אימונים די מדוקדק במסמך עצמו. 66% מהמועדונים עובדים בעיקר על פיתוח יכולות אישיות ופחות בפיתוח יכולות קבוצתיות (מספר המשחקים התחרותיים יורד מדי שנה).

על פי הדו"ח "יש היגיון כלכלי בהשקעה באקדמיה משום שאקדמיה יעילה חוסכת כסף על רכישת שחקנים". מבחינה פיננסית, 50% מהמועדונים משקיעים פחות מ־6% מההכנסות שלהם על האקדמיה שלהם וזו השקעה משתלמת. "השקעה באקדמיות נוער גם מחזירה תשואה ביצירת שחקנים בעלי תחושת הזדהות גבוהה עם המועדון ואוהדים עם תחושת הזדהות גבוהה עם הקבוצה". על פי הדו"ח: "הפייר פליי הפיננסי מחייב כל קבוצה להשקיע עוד יותר באקדמיה שלה".

30% מהמועדונים משקיעים עד חצי מיליון יורו באקדמיה שלהם בשנה, 40% בין 500 אלף למיליון יורו ו־30% יותר מ־3 מיליון יורו. 8.6% משחקני האקדמיות חתמו על חוזה מקצועי בקבוצה הבוגרת בשנה האחרונה. 50% מהמועדונים הכניסו לפחות שני שחקני אקדמיה לקבוצה הבוגרת בחמש השנים האחרונות. 50% מהמועדונים העלו את ההשקעה באקדמיה בחמש השנים האחרונות. ההוצאה החשובה ביותר היא על "הצוות המקצועי".

ברצלונה. כל התרגילים עם הכדור, צילום: אי פי איי ברצלונה. כל התרגילים עם הכדור | צילום: אי פי איי ברצלונה. כל התרגילים עם הכדור, צילום: אי פי איי

בארסה מעל כולם

הפירוט של המועדונים עצמם מרשים ביותר. האקדמיה המוצלחת ביותר בדו"ח היא זו של ברצלונה — שכיום יכולה לעלות עם 11 בוגרי לה מאסיה ולהתחרות על האליפות ואף על ליגת האלופות. הסוד הגדול של ברצלונה הוא בהשקעה האדירה והנכונה לאורך יותר מ־25 שנה באקדמיה שלה.

25 סקאוטים מחפשים שחקנים עם טכניקה, מהירות וראיית משחק. 250 ילדים ונערים נמצאים באקדמיה — 70% קטאלנים, 20% ספרדים ו־10% זרים. המאמנים בדרך כלל מזוהים עם המועדון — לא בהכרח שחקנים לשעבר. יש 36 מאמנים וכולם מחויבים לשחק באותה שיטה של 4-3-3 (אגב, עבודה טקטית מתחילה בגיל 8 אבל לא במטרה לנצח משחקים אלא ללמוד את הטקטיקה של בארסה).

 

אין תרגילים ללא כדור. העלות השנתית של אחזקת האקדמיה היא 10 מיליון יורו — הכי הרבה באירופה. אם מחשיבים את קבוצת הנוער (עד גיל 19) וקבוצת ברצלונה B, קבוצת המילואים (45 שחקנים בסך הכל) – העלויות עומדות על 20 מיליון יורו בשנה, פי ארבעה יותר מהקבוצות שמשקיעות הכי הרבה. אחד הדברים שמדגישים בצורה מאוד ברורה בברצלונה הוא התנהלות הילדים. חל איסור על תכשיטים או קעקועים, ועד גיל 15 אסור להם לדבר עם סוכני שחקנים. אם כל הקבוצות יתנהלו כך, במשך 25 שנה, ייתכן שלכולן יהיו בין 7 ל־11 שחקני הרכב מהאקדמיה, שמשחקים כדורגל שקשור למסורת של המועדון והקהילה שלהם. זה חזון לא רע בכלל לכדורגל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות