אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ניצחון אובמה - על סדר היום: הזדמנות שנייה להציל את הכלכלה האמריקאית צילום: בלומברג

ניצחון אובמה - על סדר היום: הזדמנות שנייה להציל את הכלכלה האמריקאית

הכלכלה ממשיכה להיות מוקד דאגתם של אזרחי ארה"ב והמניע העיקרי שלהם להגיע לקלפי. אך בעוד שהאזרחים בחרו להפקיד את עתיד הכלכלה בידי אובמה, בוול סטריט תוהים איך לשקם את הקשרים עמו

08.11.2012, 08:15 | מיכל פופובסקי

"הטוב ביותר עדיין לפנינו", אמר לפנות בוקר נשיא ארה"ב לציבור האמריקאי, שהעניק לו ארבע שנים נוספות להנהיג את הכלכלה הגדולה בעולם. ברק אובמה, שגבר על יריבו הרפובליקני מיט רומני אחרי מירוץ צמוד וסוער, קיבל הזדמנות שנייה לשלוט במדינה מפולגת סביב שאלת הדרך שבה עליה לצעוד, התפקיד שעל המדינה למלא בחיי אזרחיה וכיצד יש להשיב את הכלכלה למסלול יציב. 

קראו עוד בכלכליסט

בעוד שאובמה דיבר בנאום הנצחון על "בניית קונצנזוס", בוול סטריט דווקא חוששים מיחסים עכורים עם הממשל לאחר שתעשיית הפיננסים התייצבה לצדו של רומני, בתקווה שניצחונו יביא להפחתת הרגולציה ויקנה לה יותר חופש פעולה.

ארה"ב של 2012 שונה משמעותית מהזירה הכאוטית שאובמה ירש מג'ורג' וו. בוש ב־2008: האבטלה במגמת ירידה, שוק הדיור מתאושש, הצרכנים משלמים את חובם והבנקים הגדולים הבריאו. עם זאת, הכלכלה האמריקאית עוד רחוקה משגשוג, ויום הבחירות הבהיר עד כמה הסוגיה הכלכלית ממשיכה להיות מוקד הדאגה העיקרי של אזרחי ארה"ב. מדגמים שערכו גופי תקשורת בקלפיות ברחבי המדינה עם נתונים מסקרים טלפוניים, מראים שהחשש לגורל הכלכלה, מצב האבטלה ועליית המחירים היו המניעים העיקריים שהביאו את הבוחרים לקלפי. סוגיות כמו בריאות ומדיניות חוץ קיבלו הפעם משקל נמוך בהרבה.

המדגמים שיקפו במידה רבה את הפילוג בציבור האמריקאי, אך גם את אותו ניצוץ של אופטימיות שגרם להם לחדש בסופו של דבר את החוזה עם אובמה: 4 מכל 10 מצביעים אמרו כי המצב הכלכלי משתפר, בעוד ששליש טענו כי הוא מחמיר. יותר ממחציתם, יש לציין, האשימו את הנשיא הקודם בוש בבעיות הכלכליות המתמשכות. אמנם יותר ממחצית המשיבים אמרו כי המדינה לא צועדת במסלול הנכון, אך מדובר בשיעור נמוך משמעותית מאלה שטענו כך ב־2008 - 75%.

גם לגבי הפתרון לתסבוכת הכלכלית האמריקאים מפולגים: מחציתם תומכים בביטול רפורמת הבריאות הפדרלית שזכתה לכינוי "אובמה־קר". רפורמת הבריאות היא ההישג הגדול ביותר של אובמה, וביטולה היה אחת המטרות העיקריות של רומני לו היה נבחר. 43% מהמצביעים אמרו כי יש להמשיך בה ואף להרחיבה.

אובמה וסגנו ביידן ומשפחותיהם אחרי הניצחון, צילום: אם סי טי אובמה וסגנו ביידן ומשפחותיהם אחרי הניצחון | צילום: אם סי טי אובמה וסגנו ביידן ומשפחותיהם אחרי הניצחון, צילום: אם סי טי

רוב המצביעים סבורים כי אובמה פועל לטובת מעמד הביניים, ורק מקצתם בדעה שמדיניותו מעדיפה את השכבות העשירות. אולם בעוד שהציבור האמריקאי בחר להפקיד את עתידו הכלכלי בידי אובמה, בוול סטריט, לב תעשיית הפיננסים האמריקאית, תוהים כיצד לשקם את הקשרים עם הנשיא הנבחר.

אובמה איבד את תמיכתם של בנקאים רבים אחרי המשבר הכלכלי של 2008, ועם החתימה ב־2010 על חוק דוד פרנק, שקובע רפורמות ברגולציה של תעשיית הפיננסים ועלה לוול סטריט מיליארדים רבים. עובדי המוסדות הפיננסיים בארה"ב העניקו 20 מיליון דולר לקמפיין של רומני, ורק 6 מיליון דולר לאובמה. לפני ארבע שנים, לעומת זאת, אובמה קיבל מהם 16 מיליון דולר, ולמועמד הרפובליקני דאז ג'ון מקיין הם העניקו רק 9 מיליון דולר.

כעת, כשוול סטריט עומדת בפני הקשחה רגולטורית נוספת, האסטרטגיה המרכזית שלהם היא יצירת קשרים חיוביים עם הרגולטורים שאובמה צפוי למנות בכהונתו השנייה. כמו כן, אנשי מפתח כלכליים בממשל הקודם, ובהם שר האוצר טימותי גייתנר, צפויים לסיים את תפקידם, מצב שיסייע באתחול היחסים.

הנשיא הדמוקרטי הביע במהלך כהונתו את סלידתו מ"החתולים השמנים" של תעשיית הבנקאות. בוול סטריט קיוו שנצחון של רומני יביא גם לביטול חוק וולקר, שמונע מהבנקים השקעות ספקולטיביות גדולות עם הונם העצמי, ושנשיא רפובליקני ימתן גם את דרישות הלימת ההון. כעת, משהתבדו התקוות, הם מבינים ש"הבוס הישן כאן כדי להישאר" ושלא תהיה להם ברירה אלא למצוא דרך להסתדר איתו.

תגיות

2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
ואצלנו שימוש בבחירת אובמה לתעמולה ארסית נגד הממשלה, לא יאמן
מדהים איך השמאל ההזוי פה מנסה ליצור תעמולה מכל ארוע, ולא משנה כמה נזק התעמולה השקרית והדוחה שלו תגרום לישראל אחר כך. מה שמוביל אתכם זה הפחדות, שנאה, הכפשות, מסע השמצה חסר בסיס. איש לא הימר בעד או נגד אובמה. יש ראש ממשלה שהאחריות שלו זה טובת מדינת ישראל, בדיוק כפי שיש נשיא בארצות הברית שהאחריות שלו זה טובת אמריקה. כפי שאובמה נבחר למרות הבעיות הרבות, לעוד 4 שנים כי הוא היה המועמד הטוב ביותר והמנוסה כבר, כך נתניהו יבחר כי הוא היה ראש ממשלה מצוין שהתמודד עם הרבה מהמחדלים שהוריש לו העבריין המורשע מקדימה, שהתחיל שתי מלחמות כושלות וחרבן אותנו כלכלית ומדינית. נתניהו התמודד בקדנציה הזו עם ממשל אובמה שהיה עוין מהיום הראשון, בהצלחה אדירה שהובילה לחיזוק הקשרים בין המדינות, לראשונה אולי מזה שני עשורים תוך הכרה אמריקנית שאנו לא בובה על חוט אלא מדינה ריבונית עצמאית ודמוקרטית בדיוק כמוהם. הציבור יבחר בנתניהו, כי ממשלת נתניהו שמרה על משק בצמיחה, העלתה את דירוג האשראי, הכניסה אותנו ל-oecd, פעלה לבנות הגדר ולעצור את גלי המסתננים, סיימה את הקרטל הסלולרי וחינוך חינם מגיל 3. ביחסי החוץ, לאחר שירשה את מחדלי עופרת יצוקה של לבני ואולמרט הכושלים - סוף סוף היה שר חוץ ומדיניות ולא בובה על חוט. נתניהו כבר מכיר את אובמה, אובמה כבר מכיר את נתניהו. השניים עבדו ויעבדו זה עם זה, אין צורך שיהיו זוג יונים, זה לא תוכנית שידורים. תשוקת השמאל ההזוי "שיחטיף" או "שיכניס לו", שקיבלנו בתקשורת פה מתבססת על אותה מיזנטרופיות שבה שנאת נתניהו גוברת על הכל ומשבשת את דעתם.
מיכה  |  08.11.12
1.
שטויות. האבטלה בארה"ב לא נמצאת במגמת ירידה, ושוק הדיור אינו מתאושש.
המשבר בארה"ב מתמשך, היות והגורם היסודי שלו לא הוסר, אלא אפילו הוחרף. הגורם הזה הוא הריבית הנמוכה, או במילים אחרות - כסף זול. היה זה כסף זול שאפשר למאות אלפי אמריקאים לקנות בתים שלא היתה להם אפשרות לשלם עבורם. כסף זול המריץ את בנקי ההשקעות לארוז את המשכנתאות הללו כניירות ערך ולשווק אותן הלאה. כסף זול הוא שגורם לאמריקאים לצרוך יותר ממה שהם מייצרים, ומונע מהם מלחסוך את כספם ליום סגריר. כסף זול גם מאפשר לממשל הפדרלי להוציא הרבה יותר ממה שהוא מכניס, ולייצר חוב לאומי חסר תקדים. האמריקאים מכורים לאשראי זול, והפד מתחזק את ההתמכרות הזאת באמצעות ריבית נמוכה באופן מלאכותי לאורך שנים. הדבר משול למתן מנה נוספת של הרואין לנרקומן - כרגע זה מרגיע את הקריז, אבל בטווח הארוך זה לא מועיל לו בכלל. על מנת לשקם את כלכלת ארה"ב, הפד יהיה חייב להעלות את הריבית. בטווח הקצר זה יכאב, כמו כל הנגאובר. הרבה אנשים לא יוכלו לשלם את חובותיהם ויפשטו את הרגל. הממשל שנמצא גם הוא בחובות לא יוכל לעזור להם, משום שיהיה עליו להפנות את כל משאביו רק לתשלום הריבית על החוב שהוא עצמו יצר. אבל בטווח הארוך זה יביא לריסון המחירים, להתפוצצות כל הבועות, לעידוד החסכון ולבנייה מחדש של הכלכלה, מבוססת על יסודות בריאים יותר של ייצור וייצוא על חשבון הון עצמי, במקום של ייבוא וצריכה על חשבון חוב.
אורן  |  08.11.12