הלקוחות האמיתיים של סקטור הביומד

במסגרת פרויקט שיפור הדו"חות, פרסמה הרשות לניירות ערך באוקטובר השנה, טיוטת תקנות חדשות עבור סקטור הביומד, תקנות שעשויות להיות להן השלכות אדירות על המשקיעים, הפעילים והחברות בענף. הנחיית הגילוי היא נדבך נוסף בפרויקט שיפור הדו"חות והגילוי הענפי המהווים חלק מרכיבי "מפת הדרכים של רשות ניירות ערך" ומטרתה להביא לפישוט הדיווח ושיפור הרלוונטיות, ההשוואתיות והוודאות של כללי הדיווח.

על רקע המאפיינים המיוחדים של סקטור הביומד לעומת סקטורים "מסורתים יותר", בפרסומה החדש ניסתה הרשות להקים מודל חדש של חובת פרסום, שיותאם לצרכי החברות בסקטור.

כשבוחנים את ההצעה של הרשות, ניתן ללמוד כי הרשות מציעה מספר שינויים עיקריים:

1. ביצוע אבחנה באופן הדיווח של חברת ביומד הנמצאת בשלב מכירות, לעומת חברת ביומד הנמצאת בשלבי מחקר ופיתוח.

2. קביעה של כללי דיווח אחידים לסוגים שונים של אירועים הדורשים דיווחים מיידיים.

3. ריכוז מידע בפורמטים קריאים ונהירים.

4. דרישות חובת גילוי בנושאים מהותיים לפעילות תאגיד מדעי חיים, כגון קניין הרוחני, ניסויים קליניים, הליך מול הרשויות הרגולטוריות השונות וכולי.

5. דרישת גילוי באשר לתוכנית התקציבית של תאגיד מדעי חיים ל- 12 החודשים העוקבים למועד הדו"ח.

6. דרישת גילוי באשר לייעוד תמורת הנפקה של חברת הביומד, פירוט סדרי העדיפויות בשימוש וחלוקה בין השימושים הצפויים.

למסקנות אלו הגיעה הרשות לניירות ערך לאחר שסגל הרשות נפגש עם גורמים שונים, ובהם אנליסטים, עורכי פטנטים, נציגי קרנות הון סיכון, נציגת לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת, עורכי דין המייצגים תאגידי מדעי חיים ורואי חשבון מבקרים של תאגידי מדעי חיים. אך את מי הרשות שכחה? את המשקיעים הקטנים.

כאשר בוחנים את מדד הביומד, בהנחה שהוא מייצג נאמנה את הסקטור בבורסה, ניתן ללמוד כי ה"שליטה" במניות המרכיבות את המדד נמצאת בידי המשקיעים מקרב הציבור. אני גם מעריך שככל שנוסיף חברות קטנות יותר לבדיקה זו, כך כך חלקו של הציבור יגדל בעוגת הביומד הבורסאית.

אני אומר זאת לא מכיוון שהרשות התרשלה בעבודתה, אלא בדיוק להיפך. ההצעה שהרשות הביאה לשולחן היא טובה, רק שלאורך התהליך, שכחה הרשות מיהם הלקוחות האמיתיים של הסקטור - והם בהחלט לא האנשים שנכללו בתהליך עד כה. למעשה, לא רק שהציבור הזה נשכח, אלא הרשות גם לא טרחה ליידע את כלל הציבור כמו שצריך על פרסום המסמך. לאותו ציבור גדול - המשקיעים הקטנים, יש צרכים אחרים שהרשות צריכה לשים בראש מעייניה.

למשל, גילוי מדיניות השיפוי של חברות הביטוח, גילוי מלא של תחרות לפי רלוונטיות למוצר אותו מפתחת החברה ולא רק התחרות הכללית בענף עצמו, גילוי מלא של פרטי מסחור לפיהם משולמים תמלוגים ואבני דרך והתחזית למימושן, חיוב חברות לדווח על כל פניה שביצעו לרשיות הרגולטוריות, דווח רציף על אירועים חיוביים ושליליים שהתרחשו במסגרת ולא רק פרסום של הצלחות בלבד, חשיפת נוסחאות של הרכיב ההוני בבונוסים שהחברות נותנות לעובדיהן וגילוי קצב גיוס החולים בניסוייים קליניים.

הכותב הנו מרצה בקורס "סוחרי ביומד" במכללת MIBI - המכללה הישראלית באינטרנט, והבעלים של הבלוג TalkingValue.

אין לראות בכתבה זו משום המלצה.