האמת לפי שטייניץ: התקציב הוכפל או שזה רק הקהל?

1. טוב שיש פריימריז. טוב שיש פריימריז, כי אחרת לעולם לא היינו יודעים מהי האמת. הנה, תשאלו את שר האוצר יובל שטייניץ. השבוע התראיין שטייניץ לרדיו "גלי ישראל", שמייצג את הצד הימני־התנחלותי של המפה הפוליטית, ואמר את האמת. "בתקופת הממשלה הנוכחית הכפלנו את התקציב ליהודה ושומרון. עשינו את המהלכים בפרופיל נמוך בהסכמה עם ראשי הערים, מתוך הנחה שאם הדברים ייעשו בפרופיל גבוה ובפרסום, יהיו גורמים בארץ ובחו"ל שינסו למנוע את זה", אמר שטייניץ.

מוזר כל כך. לפני שלושה חודשים, כש"כלכליסט" חשף בסדרת כתבות כי תושבי ההתנחלויות מקבלים תקציבים שגדולים כמעט פי שניים מגודלם היחסי באוכלוסייה, וכי תקציבי הפיתוח שהממשלה מקצה ליהודה ושומרון גדלו בכ־40% בין 2010 ל־2011, התגובה במשרדי הממשלה היתה שונה בתכלית. אז, כש"כלכליסט" חשף נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כדי שמשרד האוצר יוכל לדווח על כך לממשל האמריקאי, התגובה מלשכת ראש הממשלה היתה: "הטענות בכתבה משוללות כל יסוד". יתרה מזו, שר האוצר בעצמו טרח להסביר ל"כלכליסט" מאחורי הקלעים מדוע הפרסום שגוי ומשולל כל יסוד.

בהמשך, כש"כלכליסט" פרסם כי העלייה בהשקעה בהתנחלויות משמעה קיצוץ במסגרת הערבויות שהאמריקאים העמידו לרשות ישראל לצורך גיוס חוב בשווקים העולמיים, התגובה מלשכת שר האוצר היתה: "הערבויות הן בסכום של 3.8 מיליארד דולר, בהערכה של הסכום שהיה תקף בשנים האחרונות. אין קיזוז בגין השקעה בהתנחלויות. אם יהיה שימוש בערבויות בעתיד, יהיה דיון נקודתי בשאלת היקף הקיזוז". והנה, למרות ההכחשות הגורפות בעבר, מתברר שכשיש אלקטורט על הכף, פתאום לשר האוצר יש אינטרס להגיד את האמת. חבל שלא כל יום פריימריז.

2. "הקמנו שלושה היכלי תרבות, סייענו בבקעת הירדן, סייענו ביישוב היהודי בחברון, אנחנו סייענו ואני עדיין לא רוצה לפרט את כל הדברים", אמר שטייניץ בראיון בגלי ישראל. בעקבות הראיון פנה "כלכליסט" למשרד האוצר כדי לקבל את הנתונים שמראים את מה ששטייניץ אמר - כיצד הוכפלו התקציבים להתנחלויות. בדוברות משרד האוצר השיבו כי העבירו את העניין ללשכת השר. בלשכת השר השיבו כי הם לא מעוניינים להגיב, אף שאין שום צורך בתגובה אלא בנתונים עצמם, אבל זה כנראה לא מעניין את לשכת שר האוצר.

האמת? אין מה לתמוה. אם שר האוצר מתגאה בשידור חי כי הוא העביר את התקציבים להתנחלויות "בפרופיל נמוך" כי לא רצה לעורר רעש, איך אפשר להלין על כך שהוא לא מוכן להציג את הנתונים שמדגימים את מה שאמר? שקיפות ומינהל ציבורי תקין, כך נדמה, הם לא הצד החזק של שטייניץ. אם שר האוצר עושה בקופת התקציבים ליישובים כבשלו - קופה שאמורה להתבצע על פי קריטריונים מסודרים, על פי סדרי עדיפויות שמותאמים לצרכים האובייקטיביים של הרשויות ולא בהתאם להשקפה הפוליטית של שר אוצר כזה או אחר - לכו תדעו מה עוד שר האוצר עושה. למשל, איך הוא מחלק הטבות מס ליישובים כאלה ואחרים, אילו תוספות תקציביות הוא נותן למגזרים שונים. לכו תדעו. אם שטייניץ בעצם אומר בפה מלא שהמדיניות שבה בחר היא מדיניות של "מתחת לשולחן", לפחות צריך להודות בפני השר על כך שהסכים להודות שזו המדיניות. לפחות הציבור לא יצטרך לחיות בהכחשה כפולה.

3. למען האמת, כבר מוטב לחשוב ששר האוצר לא עושה בקופה הציבורית כרצונו, אלא שהוא פשוט הגזים. לא דייק.

אחרי הכל, בעקבות חשיפת "כלכליסט" את הזינוק בתקציב להתנחלויות, נזעקו במועצת יש"ע. לא תקציב עודף ולא נעליים, הצהירו שם, אנחנו מקבלים תקציב בדיוק כמו יתר היישובים בישראל, ואולי אפילו מתוקצבים בחסר. אין הטבות מס מיוחדות לישובים ביהודה ושומרון, ההטבות בדיור כבר אינן וכבר לא סוללים כאן כבישים כמו פעם. למעשה, אמרו, ההטבה היחידה שאנחנו מקבלים היא סבסוד בתחבורה הציבורית, בשביל שניסע באוטובוסים ממוגנים ולא במכוניות פרטיות. זהו. כל השאר אגדות אורבניות שמקורן במחנה השמאל.

אז אם אלו הטענות של מועצת יש"ע ואם שר האוצר לא מוכן לחשוף את הנתונים, אולי האמת היא שבכלל לא היתה הכפלה של התקציבים להתנחלויות? אולי שר האוצר סתם התפאר כדי לסחוט את הלימון הפוליטי עד תומו? מי יודע, אולי שר האוצר מתאים את מה שהוא אומר לאכסניה שנותנת לו קורת גג? אולי אם היה הולך לנאום בפני תושבי עיירות הפיתוח, היה מתגאה בהכפלת התקציבים לעיירות הפיתוח, ואם היה הולך להרצות בפני אמהות חד־הוריות, היה מתגאה בהכפלת התקציבים לאמהות החד־הוריות. אחרי הכל, הוא שר התקציב הדו־שנתי, לא? אולי ככה הוא מכפיל את כל התקציבים.

הנתונים של הלמ"ס ש"כלכליסט" חשף בשעתו מגיעים רק עד סוף 2011. עדיין אין בנמצא נתונים על 2012. מהנתונים שנחשפו אז ניכר כי היתה עלייה מרשימה בתקציבי הפיתוח להתנחלויות בתקופת נתניהו, אבל לא הכפלה שלהם. נתונים אחרים, של החשב הכללי ושל משרד הפנים, מראים כי כל הממשלות הזרימו להתנחלויות תקציבים שגדולים ביחס לגודלם היחסי לאוכלוסייה, לאו דווקא ממשלת נתניהו. הדבר נובע מאופי ההתנחלויות. מדובר בפיזור של יישובים קטנים רבים על פני מרחקים גדולים, עם צרכים ביטחוניים מיוחדים.

בנוסף, העובדה שבהתנחלויות מתגוררת אוכלוסייה צעירה יחסית, עם קצב ריבוי טבעי גבוה, גם היא מגדילה את התקציבים באופן אוטומטי. ההעדפה הפוליטית באה לידי ביטוי, כאמור, בתקציבי הפיתוח, שלאו דווקא מיועדים לרשויות עצמן אלא למשל לסלילת כבישים ובינוי, ובמענקים מיוחדים כמו מענקים מטעם שר הפנים.

לפחות לגבי היישוב היהודי בחברון, ייתכן ששטייניץ צודק בהצהרתו הנוכחית. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי אם ב־2008 קיבלו תושבי היישוב היהודי בחברון (תחת השם המכובס - ועדה מוניציפלית חברון) תמיכה תקציבית של 2.6 מיליון שקל, הרי שב־2009, לאחר חילופי השלטון, זכו תושבי חברון לתקציב יותר מכפול של 5.6 מיליון שקל. לאורך כהונת הממשלה זכה היישוב היהודי בחברון לסכום מצטבר של 16 מיליון שקל. מרביתו הועבר דרך משרד הפנים במסגרת סעיף תקציבי ייחודי.בנוסף, בדיקת "כלכליסט" הראתה כי מענקי שר הפנים שניתנו להתנחלות החרדית עמנואל הוכפלו בתקופתו של אלי ישי כשר הפנים, אולי משום שאחוזי ההצבעה לש"ס בקרב הבוחרים בעמנואל הם גבוהים מאוד. ואולי לא.

בשורה התחתונה, מבלי ששטייניץ יפר את הקו הלא שקוף שהוא דוגל בו, לא תהיה דרך לדעת מתי לא אמר אמת - האם כשהכחיש את העלייה בתקציב להתנחלויות או האם כשאמר שהכפיל אותו. במקרה זה שטייניץ אחראי לאמת, ואין דרך לבדוק אותו.

4. האמת היא ששטייניץ הביא את הביקורת הזו על עצמו, אבל הוא לא היחיד שראוי לה. משרדי הממשלה לא באמת רוצים שהציבור יידע מה הם עושים עם כספי משלם המסים. מי שינסה לברר, למשל, כיצד משרד החינוך מפזר בכל שנה כ־40 מיליארד שקל בין בתי הספר ומי מקבל יותר - רשויות מקומיות חלשות או חזקות - ייתקל בחומה של אטימות. מי שינסה להבין כמה מתוך כספי הציבור מגיעים בסופו של דבר לחברות הקבלן שהשתלטו על מפעל ההפרטה של ממשרדי הממשלה, ייתקל בסירוב.

האמת היא שלפעמים האטימות נובעת מכך שהם פשוט לא יודעים איפה הכסף ומה בדיוק הם עשו איתו. או בלשונם, בירור המידע מצריך שעות עבודה רבות בצורה לא סבירה. מי שיבקש לקבל פרוטוקולים של דיוני ועדת טרכטנברג יגלה שהם נגנזו ל־15 שנה, מהר מהר לפני שמישהו ינסה ללמוד מה באמת היה שם.

במקומות אחרים בעולם, בבריטניה למשל, נוהגים ביראת כבוד בכספי משלם המסים. בחודש אפריל הביא כתב "כלכליסט" עומר כביר שורה של מאגרי מידע ממשלתיים בבריטניה ובארה"ב שמראים לאן הולכים כל ליש"ט ודולר. בישראל, כך נדמה, מעדיפים את דרך ההסתרה, ההשתקה, ההעלמה. אחרי הכל, אם הנתונים היו גלויים מדי, אולי השיח הציבורי היה הופך לערני מדי. וערנות ציבורית, כפי שיודע שר האוצר, היא סתם כאב ראש לפוליטיקאים.