תקציר מנהלים: פרופ' דב פרוהמן מתריע מפני מרי אזרחי

"המשבר החברתי בפתח מכיוון שהפער בין אלה שיש להם לאלה שאין להם הולך וגדל בהתמדה. כל הדיבורים על צעדים להקטנת הפער הם דיבורי סרק עם אפס תוצאות בשטח. הבחירות לא באמת יתמקדו בפער החברתי, על אף אינסוף הצהרות בנושא, ולכן אפשר לצפות שהפער החברתי ימשיך להחמיר לאחר הבחירות.

"המעמד שבאמת סובל מהעמקת הפער החברתי הוא רוב ציבור השכירים, ובעיקר הרוב הדומם שנמצא בתחתית הסולם. כתוצאה ממערכת ההפחדה המתמדת הרוב הדומם הזה עדיין משוכנע שהמחאה פוגעת בביטחון, ולכן אינו יוצא לרחובות. ברגע - והרגע הזה אינו רחוק - שאלה שאין להם יגיעו למסקנה שההפחדה הביטחונית היא מסך עשן שמונע את שיפור מצבם הכלכלי, יידלק הניצוץ שיוציא ציבור רחב לרחובות, כולל אפשרות של מרי אזרחי. ההפגנות יופנו נגד הממשלה והטייקונים, שיוצגו בצדק כאחראים להידרדרות. הבעיה היא שברגע שהמשבר החברתי גולש לרחובות ולמרי אזרחי קשה לצפות את ההתפתחות, וקיים סיכוי גבוה שהמצב ייצא משליטה כפי שקרה במקומות שונים בעולם, ואני מקווה שנצליח להימנע מאלימות לפני שיהיה מאוחר מדי".

פרופ' דב פרוהמן

2. האם משנה בכלל איזו מפלגה בשלטון?

"יש ברית גלויה בין אינטרסים כלכליים לפוליטיים בישראל, ובתנאים האלה יש משמעות לגוף שיושב בשלטון רק אם יש לו האומץ להתנער מהברית המושרשת הזאת, והוא מוכן, לא רק בדיבורים, לבצע צעדים משמעותיים להקטנת הפערים החברתיים. ללא שינוי מהפכני מסוג זה הפערים רק יעמיקו, והברית רק תגרום יותר נזק חברתי".

3. מדוע המחאה של השנה שעברה לא הובילה להישגים בולטים?

"לעניות דעתי, מחאת הקיץ שעבר דווקא כן הביאה להישגים משמעותיים. למשל, נפרץ המחסום שאומר שאסור לצאת לרחובות כאשר קיים איום ביטחוני, מה שאליבא דכל הפוליטיקאים קיים תמיד. הטאבו הזה נשבר בקיץ האחרון וזהו ההישג המשמעותי ביותר של המחאה.

"הישג משמעותי נוסף הוא העובדה שהמילה 'טייקון' הפכה למילת גנאי, ובאופן בולט יש פחות אירועי ראווה וגם ירידה ניכרת בסיקור התקשורתי של אירועים נוצצים. בנוסף, יש יותר רחש באינטרנט בנושאים חברתיים, ואפילו צץ רעיון סרק כמו הקמת 'מפלגה חברתית', שלא היה מועלה בעבר".

4. אתה בשר מבשרו של ענף ההייטק, אבל טוען שהוא אחראי להקצנת הפערים. למה?

"משלוש סיבות. ראשית, אין דגש על ייצור כי רוב החברות מתרכזות בתוכנה ולכן תרומתן לכלכלה יחסית קטנה. אילו שיעור גבוה של החברות היו פונות לייצור הן היו תורמות להגברת התעסוקה ומגדילות את התרומה הכלכלית. לצערי אין בארץ מדיניות של עידוד ייצור. שנית, חלק ניכר מחברות הסטארט־אפ מבצעות אקזיטים שתרומתם הכלכלית מזערית ויוצרים שכבה דקה של אנשים עשירים. שלישית, מועסקי ההייטק אמנם משפרים את מצבם הכלכלי, אבל מאחר שהם מהווים שיעור קטן מהעובדים במשק, הרי שהם תורמים בעקיפין להקצנה בפערים החברתיים".

5. כיצד אתה רואה את האיחוד בין הליכוד לישראל ביתנו? האם להערכתך יש צורך באיחוד דומה בין מפלגות השמאל?

"זהו מהלך ללא חזון או אסטרטגיה עם מטרה בלעדית של כיבוש כיסאות. לא שמעתי שיש מצע לאיחוד הימין. תם עידן האידאולוגיה והמסרים הרעיוניים. אין טעם באיחוד דומה בין מפלגות השמאל כיוון שגם מטרתו לא תהיה אידאולוגית אלא כיסאות".

6. ישנה תפיסה בישראל שרבים בציבור מצביעים נגד האינטרס שלהם. האם אתה מסכים לכך? אם כן, מדוע להערכתך זה קורה?

"אני בהחלט מסכים. זה קורה בגלל ההפחדה הביטחונית המתמדת שגורמת לנושאים הכלכליים להידחק לפינה. כתוצאה מכך רוב הציבור פונה ימינה כדי לקדם מדיניות הרתעה מוגזמת, שבאה על חשבון מצבם הכלכלי. אבל אם המצב הזה יימשך, יש סיכוי סביר שההרתעה הביטחונית תהיה ריקה מתוכן כי הדור הצעיר יעזוב את הארץ ולא יישאר עם מי ועל מי להגן".

7. בימים אלה של הסלמה ביטחונית, אינך חושב שאולי בכל זאת טרם הגענו לשלב שבו המצב הכלכלי חשוב מהביטחון?

"הביטחון כמובן מאוד חשוב, אבל ההסלמה הנוכחית רק מחזקת את דעתי שמפחידים את הציבור ללא צורך וללא מטרה - למעט המטרה של הסחת דעתו מהבעיות החברתיות. הרי הפחידו את הציבור ללא הפסק ועדיין לא נעשה דבר כדי להכין את העורף לנפילת טילים במרכז הארץ, אף שההסתברות לתרחיש הזה היתה גבוהה".