פרופר מעריך: "הגירעון עומד על כ-20 מיליארד שקל"

"האג'נדה של המדינה לטווח הקרוב השתנתה מחברתית-כלכלית לביטחונית-מדינית". כך מסכם יו"ר אסם, דן פרופר, את מבצע עמוד ענן. לדבריו, "האג'נדה הזאת מובילה אותנו קדימה לפחות עד ה-22 בינואר שהוא תאריך שבו גם תצטרך להשתנות המדיניות הכלכלית-חברתית. וזה לא משנה כהוא זה אם זה יהיה אותו ראש ממשלה או אחר".

"אם נחזור רגע לצד המיידי של תוצאות המבצע - ואנחנו מדברים על הצד הכלכלי בלבד - הפסדנו תוצר. חלק מהתושבים עבד חלקית, חלק לא עבד, חלק היה מגויס, וכל זה גרם להפסד תוצר. מצד שני, גם מצב הרוח שיוצר צריכה וביקושים השתנה. עסקים קטנים באזור הדרום נפגעו במיוחד כי לא היתה תנועת הקונים בחנויות לא, הצריכה שם ירדה פלאים ויכול להיות שיהיו עסקים בקשיים. במאקרו, למרות ירידת התוצר המבצע הזה כמובן יגרום להגדלת צריכה בתחומים של מילוי התחמושת שהוצאה וטיפול בגורמים אחרים שנשחקו בזמן בהמבצע. זה בצד התעשיות הביטחוניות.

דירות. לטפל בהיצע ובביקוש | צילום: אוראל כהן

"עלות המבצע, ואם נניח שהיא 10-5 מיליארד שקל, מצטרפת לגירעון שהממשלה הבאה ממילא תצטרך להתמודד איתו. הגירעון עמד על כ-15 מיליארד שקל – הגירעון הזה שרק בחלקו כוסה על ידי עליות המסים שלפני ההכרזה על הבחירות. היום אנחנו במצב של חוסר להערכתי של קרוב ל-20 מיליארד ואולי אפילו יותר. אלה שקלים שהממשלה הבאה תצטרך לכסות בקיצוצי תקציב או העלאות מסים".

אפשרי לכסות את הבור הזה בתקציב?

"בוא נחשוב מה הברירות? הגדלת גירעון או מיסוי או קיצוצים או שילוב של השלושה. לדעתי נראה שילוב של השלושה וזה לא טוב. זה יכול לחזק את מגמות המיתון שממילא יש בשוק".

ברמה הכלכלית, האם היה נכון לצאת למבצע הזה בזמן הזה?

"המבצע אין לו קשר לכלכלה. הוא היה מחויב המציאות ואולי היה צריך להיעשות הרבה קודם. אי אפשר היה להשאיר את תושבי הדרום תחת איום מתמיד של רקטות. יש לנו באזור הזה ארבעה מפעלים - להיות ולעבוד ולייצר תחת איום של רקטות זה דבר שהוא בלתי סביר לחלוטין - לא ניתן לאורך זמ,ן ואני מצדיע לעובדים שעשו את זה בשנים האחרונות. אבל המבצע היה מחויב המציאות כדי לסלק את הסכנה ואני מקווה לטווח ארוך - אני לא קושר בין המבצע לרקע כלכלי כזה או אחר".

בתקופות כאלה מרגיז לראות בזבוז של כספי ציבור בסקטורים אחרים, כמו חברת חשמל למשל.

"הסקטור הציבורי, אם ניקח רק כמה דוגמאות כמו חברת חשמל או הנמלים - צריך לעבור רפורמה רצינית. לא ייתכן שחברות כאלה יישלטו על ידי ועדי עובדים, לא ייתכן שהנהלות לא יהיו מקצועיות עד כדי כך שמחפשים 1.4 מיליארד שקל או יותר, ולא ייתכן שהאזרח ישלם את המחיר יום יום לאורך זמן. אתה שואל אותי האם אני רואה בעתיד הקרוב פתרון? לצערי לא. את המחיר משלמים האזרחים, הם משלמים את המחיר גם דרך המוצרים שהם רוכשים. הציבור משלם את המחיר של חוסר המעש של שנים רבות - לא של הממשלה הזאת - של הרבה מאוד שנים".

אילו בעיות נוספות נזקקות לטיפול יסודי?

"אני לא רואה ישועה גדולה בתחום הדיור, שגם הוא במצוקה. והפתרונות זמינים. הפתרונות הם משני הצדדים - בהיצע ובביקוש. בהיצע אין לי ספק שאם היה מנהל מקרקעין מציע קרקעות במכרז לקבלנים שהתחרות במכרז תהיה על מחיר שכירות נמוך לאורך זמן, וכל זה באזור המרכז, היינו יכולים להגדיל את ההיצע ולאפשר לזוגות צעירים להתחיל לבנות את עצמם. בתחום הביקושים קראתי שמסתבר שחלק ניכר מהדירות שנרכשות זה בכספים שאין להם הסבר, שמקורם בהון שחור - אם זה אכן כך, יש דרך להקטין ביקוש על ידי זה שמס הכנסה יתחיל לטפל באופן אינטנסיבי בשאלות מניין הסכומים האלה. המלחמה בהון השחור לא קיימת היום. יש שטוענים שההון השחור מחזיק רבע מהכלכלה ואם זה נכון זה עצוב מאוד. גם אם נוכל לשים יד על חלק קטן מהסכום הזה אפשר לכסות חלק גדול מהגירעון. יש כאן גם בעיה של אווירה במשק. אם לא תהיה מלחמה בהון שחור יהיו שני מעמדות - של פראיירים שמשלמים מס ושל אנשים שחיים על חשבונם".

האם אחרי המבצע יש דרך להמשיך לטפל בתקציב הביטחון?

"אני לא מומחה לתקציב הביטחון. אני יודע שישנו מתווה ברודט, צריך לבדוק אותו לאור המבצע, וצריך להמשיך לייעל גם את מערכת הביטחון לאור המתווה של ברודט".