"אם בעלי השליטה הפרו את הדין - שישלמו לציבור"

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין מתנגד בחריפות לאישור הפשרה בתביעה הייצוגית שהוגשה נגד דסק"ש, בעלי השליטה והדירקטורים בה, על הנפקת הזכויות במניות כור ב־2008. לטענת וינשטיין, הפשרה מנוגדת לדין, לשכל הישר ולמטרה שבבסיס תביעות ייצוגיות.  

בנייר עמדה יוצא דופן תקף היועץ כמעט את כל אחד מרכיבי ההסדר והודיע כי לדעתו לא ניתן לאשרו במתכונתו הנוכחית. בין היתר, טען כי אין לאפשר מצב שבו התביעה מוגשת באופן אישי נגד בעלי השליטה והדירקטורים אך בסוף הם אינם תורמים ולו שקל לפשרה. בנוסף תקף את העובדה שהפיצוי המוצע הוא תרומה לנזקקים ולא פיצוי למי שנפגע לכאורה.

"הסדר לא סביר"

התביעה והבקשה לאשרה כייצוגית הוגשו ב־2009 והוערכו ב־272 מיליון שקל. בנוסף לדסק"ש נתבעו בעלי השליטה נוחי דנקנר, אברהם פישר, צבי לבנת ויצחק מנור וכן הדירקטורים ונושאי המשרה בחברה. עילת התביעה עסקה בהנפקת זכויות שהוצעה על ידי בעלי השליטה בכור שנה קודם לכן, ונטען כי ההנפקה נעשתה לצורך דילול חלקו של הציבור במניות כור ותוך ניצול המשבר הכלכלי ב־2008.

פרטיו המלאים של ההסדר נחשפו ב"כלכליסט" ביולי 2012 ובמסגרתם סוכם שתביעת הענק תסתיים בכך שדסק"ש תתרום 18 מיליון שקל לאוכלוסיות נזקקות ברחבי הארץ ותשלם 4 מיליון שקל לתובע הייצוגי עו"ד יעקב סבו ולעורך דינו רון דרור. לפי הפשרה, בעלי המניות שבשמם הוגשה התביעה לא יקבלו פיצוי, ומי שתתמן את הפשרה תהיה דסק"ש תוך שכל יתר הנתבעים ובהם דנקנר ויתר נושאי המשרה הנתבעים לא יהיו אחראים לכל נזק והתביעה האישית נגדם תדחה.

מרבית הפגמים בהסדר כפי שפורטו בכתבה, מפורטים בהרחבה גם בנייר העמדה של וינשטיין. ביום חמישי הודיע האחרון לבית המשפט כי לדעתו, "לא ניתן לאשר את הסדר הפשרה במתכונתו הנוכחית, שכן הוא אינו ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה".

בנייר העמדה שהוגש באמצעות מנהל המחלקה המסחרית במחלקה האזרחית של פרקליטות תל אביב עו"ד ליאב וינבאום, מובהר כי הפשרה לא מפצה את חברי הקבוצה אלא את הציבור בכללותו, אך מנגד יוצרת גם מעשה בית דין שלא יאפשר לנפגע אחר להגיש תביעה דומה בעתיד.

בנוסף מבהיר היועץ כי הפשרה ממומנת באופן בלעדי רק על ידי אחת הנתבעות, חברת דסק"ש, ובעקיפין על ידי בעלי המניות מהציבור, שלדברי היועץ אין מחלוקת שלא הפרו דין כלשהו. במקביל שאר הנתבעים כנגדם הועלו רוב הטענות "אינם תורמים להסדר ולו שקל אחד וזאת ללא כל הסבר".

לכן, מבהיר היועץ "בכל הנוגע לדירקטורים ולבעלי השליטה דומה כי הפשרה אינה מגשימה באופן ראוי מטרה נוספת של חוק התביעות הייצוגיות והיא אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו".

עוד מוסיף היועץ כי אף בהנחה שהפשרה תתוקן באופן שהפיצוי יגיע לחברי הקבוצה שנפגעו וישולם על ידי מי שלפי הטענה הפר את הדין יהיה מקום למנות בודק מומחה שיבחן את הפשרה וימסור את ממצאיו.

"דסק"ש פדתה נתבעים?"

נייר העמדה של היועץ משתרע על 17 עמודים והוא סוקר אחד לאחד את רכיבי הפשרה מול מטרותיו של כלי התביעות הייצוגיות ומצביע על הליקויים שבו. היועמ"ש מבהיר כי הוא אינו מביע כל עמדה לגופו של עניין לרבות בשאלה האם חלה אחריות אישית על הדירקטורים ובעלי השליטה, אלא מסתמך אך ורק על האופן שבו נוסח כתב התביעה עצמו.

יהודה וינשטיין | צילום: עטא עוויסאת

לדברי היועץ, "מבנה הפשרה מעלה חשש כי התביעה נגד הדירקטורים ובעלי השליטה נדחית לא משום שהתביעה אינה טובה אלא משום שמסגרת הפשרה מבקשת דסק"ש 'לפדות' על חשבונה גם את הטענות נגדם". לכן מבהיר היועץ כי מדובר בפשרה בעייתית. לדבריו, אם אכן כל הנתבעים אחראים להפרות הדין וכל הנתבעים מתפשרים בתיק, "ראוי כי גם הפשרה תמומן על ידי כל המשיבים בהתאם לחלקם היחסי באחריות".

בנוסף מציין היועץ כי תשלום הפיצוי על ידי דסק"ש בלבד יביא לכך שמי שיישא בחלק גדול מהפיצוי הם מחזיקי מניות מהציבור, ו"תיוותר תוצאה מוזרה, שבעלי מניות מהציבור יישאו בתשלום בגין תביעה ייצוגית שהוגשה בעיקר נגד הדירקטורים ובעלי השליטה שלא ישלמו דבר". לדבריו, תוצאה שלפיה הדירקטורים ובעלי השליטה יוצאים פטורים עשויה להיות ראויה רק אם הצדדים יסבירו ובית המשפט ישתכנע שעילות התביעה נגדם הן חלשות מאוד. "אך הצדדים לא טענו כי זה המצב וספק אם זהו אכן המצב", נכתב.

נוסף על כך, היועץ אינו מקבל את הטענה שהפיצוי ישולם כתרומה לנזקקים במקום כפיצוי לנפגעים בנימוק שבלתי אפשרי לאתר את הנפגעים. הוא כותב כי הצדדים לא הצדיקו באופן משכנע את הטענה הזו ולא הראו שפיצוי לנפגעים עצמם איננו מעשי, ובתביעה עצמה הבהירו היטב מי היא קבוצת הנפגעים, ובה בעלי מניות כור בטרם ההנפקה שאינם נמנים עםקבוצת השליטה ושלא מימשו את זכותם לרכוש מניות בה. לדברי היועץ, סביר שלפחות חלק מהנפגעים הם משקיעים מוסדיים שזיהויים פשוט.

התובע הייצוגי סבו המיוצג ע"י עו"ד רון דרור, דסק"ש המיוצגת על ידי עו"ד צבי אגמון, ויתר הנתבעים ובהם נוחי דנקנר המיוצגים על ידי עו"ד רם כספי, טרם הגישו את תגובתם לעמדת היועמ"ש.

סיפורה של התביעה

התביעה והבקשה לאשרה כייצוגית הוגשו ב־2009 והן עוסקות בהנפקת זכויות שהוצעה על ידי בעלי השליטה בכור שנה לפני כן. כור דיווחה אז כי בכוונתה לגייס 500 מיליון שקל במסגרת ההנפקה, ולאחר מימוש כל הזכויות שהיו בידיה, הגדילה את אחזקתה בחברה ל־74% (ביחד עם אחזקתה של החברה־האם, אי.די.בי פתוח). לטענת התובע עו"ד יעקב סבו, הנפקת הזכויות נעשתה לצורך דילול חלקו של הציבור בכור, תוך ניצול המשבר העולמי ב־2008.

לדברי סבו, בעלי השליטה והדירקטורים קבעו מחיר נמוך הן ביחס למחיר המניה והן ביחס להון העצמי של החברה. בתביעה נטען כי דרך פעולה זו מהווה עושק של בעלי מניות המיעוט. במסגרת התביעה נתבעו גם נושאי משרה ודירקטורים של החברה, ובהם אבי פישר, צבי לבנת, יצחק מנור וחיים גבריאלי. הנזק שנטען כי נגרם לבעלי המניות הוערך בעד 272 מיליון שקל.

דנקנר ויתר הנתבעים טענו כי כור נאלצה לצאת בהנפקת הזכויות בשל צורך דחוף להגדיל את יתרת המזומנים שבידיה כדי שהאשראי שנטלה לא יעמוד לפירעון מיידי. לטענתם, דרך פעולה זו נכפתה על החברה בשל המשבר, והם דחו טענות בנוגע לניסיון פסול לדלל את חלקו של הציבור.

ביוני 2012 נוחי דנקנר אמור היה להיחקר בפרשה. השופט רם וינוגרד דחה את בקשתו שלא להיחקר וקבע כי עדותו נדרשת נוכח הדומיננטיות שלו בקבלת ההחלטות. ימים בודדים לפני החקירה, ביקשו הצדדים לבטל את החקירה והודיעו שהם נמצאים במגעים לפשרה. ביולי הוגש הסכם הפשרה.

מדסק"ש נמסר בתגובה: "הסדר הפשרה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק תובענות ייצוגיות והוא נעשה לפנים משורת הדין, לטובת דסק"ש ולטובת הציבור, מבלי להכיר באחריות כלשהי של דסק"ש ושל הדירקטורים של כור. כל זאת לאור העובדה שדסק"ש והדירקטורים דוחים מכל וכל את הטענות המועלות נגדם בתביעה. דסק"ש והדירקטורים הגישו התנגדות מפורטת לבקשתו של יעקב סבו לאישור הגשת תביעה ייצוגית. נוכח העובדה שגם לפי הטיעונים שהועלו על ידי יעקב סבו עצמו קיים קושי אובייקטיבי בהגדרתה של קבוצת התובעים שבשמה הוא מבקש לפעול כתובע ייצוגי, הועלה הרעיון לפיו דסק"ש תרים תרומה לטובת הציבור למטרות שנקבעו כדלקמן: סיוע לאוכלוסיות חלשות באזורי הנגב, הגליל ועוטף עזה, לרבות בדרך של חלוקת מלגות ללימודי משפטים, חשבונאות, כלכלה ותחומים נוספים שיש בהם לתרום לקידום הממשל התאגידי בישראל".