סל הבריאות: האוצר יזרים לקופות החולים מיליארד שקל כדי למנוע משבר

בעוד שלושה שבועות יסתיים פרק הזמן שנקבע על ידי בג"ץ לשינוי הנוסחה הקובעת את שיעור התוספת השנתית לסל הבריאות, ובמערכת הבריאות ומשרד האוצר פועלים במרץ כדי להגיע לשורת הסכמים שצפויים להכניס לקופות החולים יותר ממיליארד שקל בשנה החל מ־2013. בימים האחרונים החלו מגעים אינטנסיביים בין סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, סגן ראש אגף התקציבים באוצר משה בר סימן טוב, ומנהלי הקופות.  

אמש נפגשו ליצמן ובר סימן טוב עם מנכ"ל שירותי בריאות כללית אלי דפס למה שהוגדר כפגישה מכרעת, ובמקביל נמשך המשא ומתן מול מכבי. כפי שיודעים אנשי מערכת הבריאות, אם ייחתם הסכם עם הכללית שאר הקופות יצטרכו ליישר קו, שכן היא הקופה המבטחת כ־53% מהציבור ויש לה גם נתח שוק של שליש מהאשפוזים בבתי החולים.

בעקבות עתירה של קופות החולים כללית ומכבי לבג"ץ בטענה לשחיקה בסל הבריאות הגורמת לפגיעה בציבור החולים, הורה בית המשפט למשרדי האוצר והבריאות על שינוי הנוסחה לקביעת התוספת לסל לפני כחמישה חודשים. סל הבריאות הוא התקציב שמממן את הטיפולים, הבדיקות והאשפוזים במערכת הציבורית של כל אזרח ישראלי, והמשרדים הממשלתיים קיבלו את 21 בדצמבר כדי לקבוע מה תהיה הנוסחה החדשה - הנקראת מדד יוקר הבריאות - בתיאום עם הקופות.

בתחילה דרשו הקופות תוספת שנתית של כ־500 מיליון שקל לסל, אך המשא ומתן נראה כמתנקז אל עבר סכום של כ־100 מיליון שקל בשנה, שיחולק בין ארבע הקופות לפי גודלן, גיל המבוטחים, מינם ומגוריהם. כיום עומד תקציב סל הבריאות על כ־32 מיליארד שקל בשנה.

בד בבד, כפי שפורסם לראשונה ב"כלכליסט", סגן החשכ"ל באוצר יאיר טל מתכוון לקזז מתקציב סל הבריאות המגיע לקופות כ־389 מיליון שקל ב־1 בדצמבר, כהחזר על מקדמה בסך 1.2 מיליארד שקל שניתנה להן בשנה שעברה. במשרד הבריאות לא איחרו להגיב, ומנכ"ל המשרד רוני גמזו השיב לטל כי אם הוא יממש את איומו ולא יגיע לפתרון תקציבי אחר, משרד הבריאות יורה לקופות שלא לשלם לבתי החולים הממשלתיים עבור הטיפולים במבוטחיהן.

לסגור הכל לפני דצמבר

הדחיפות למציאת פתרון תקציבי אפשרי קיימת גם בצד הקופות. פעם בשלוש שנים חותמות ארבע קופות החולים על הסכמים הקרויים הסכמי ייצוב. מדובר במשא ומתן ארוך ומייגע שבסופו הקופות מתחייבות לפעולות שונות לשיפור השירות למבוטח או לשמירה על איזון תקציבי, ובתמורה מועברים אליהן מאות מיליוני שקלים.

מה שפעם היה משא ומתן שהתנהל יחסית בעצלתיים הפך בחודש האחרון למקור של לחצים. בשל המשמעויות התקציביות הגדולות של שינוי מדד יוקר הבריאות, לצד חוסר הוודאות לגבי תקציב המדינה של 2013 וקיזוז הכספים לקופות מצד החשכ"ל, הבינו גם באוצר וגם בקופות כי מה שלא ייסגר בשבועות הקרובים יהיה קשה יותר לביצוע לאחר מכן. המשמעות היא שבאוצר החליטו להכניס את ההסכמות במדד יוקר הבריאות ואת הסכמי הייצוב לחבילה אחת ששווה יותר ממיליארד שקל.

כפי שנראה עתה, ההסכמות הראשונות יהיו עם הכללית, שתקבל כ־450 מיליון שקל בשנה עבור השנים 2011–2013, אם כי חלק מהכסף הוא שיפוי על הוצאות כספיות חריגות שהיו לקופה ולבתי החולים שלה. סכום של כ־400 מיליון שקל צפוי להתחלק גם בין שתי הקופות הקטנות - מאוחדת ולאומית, ואילו ההסכם עם מכבי טרם סוכם וצפוי להיסגר בימים הקרובים על סך של כ־200 מיליון שקל נוספים.

5% = 40 מיליון שקל

הוויכוח על מדד יוקר הבריאות, הנוסחה לחישוב התוספת לסל הבריאות, הוא למעשה משא ומתן על אחוזים בודדים, שכל אחד מהם שווה עשרות מיליוני שקלים לסל. אחת ההסכמות הצפויות היא הגדלת החלק של השינויים בשכר הצוותים הרפואיים בבתי החולים בנוסחה, כך שכל הגדלה של שכר הרופאים והאחיות תביא להגדלה משמעותית בתקציב הניתן לקופות החולים. הסיבה לכך היא כי 40% מתקציב הקופות מיועדים לרכש שירותי אשפוז בבתי החולים, והמחיר של יום אשפוז נקבע בין השאר לפי השינוי בשכר הצוותים הרפואיים השונים.

המדד החדש צפוי להגדיל במעט את המשקל של השכר במגזר הבריאות מ־36% כיום לעד 41%. שינוי כזה של 5% בלבד במדד, משמעותו כ־40 מיליון שקל תוספת לתקציב סל הבריאות. מכיוון שהיסטורית שכר הרופאים והאחיות גדל מהר יותר מאשר שאר מרכיבי מדד יוקר הבריאות - השכר במגזר הציבורי, מחירי תשומות הבנייה ומדד המחירים לצרכן - בקופות החולים העדיפו לשים דגש על העלאת חלקו של שכר עובדי מגזר הבריאות בנוסחה.

כמו כן, בעקבות פסיקת בג"ץ צפויים משרדי האוצר והבריאות להחליט כי מחיר יום האשפוז, שאי־הכללתו כפרמטר במדד יוקר הבריאות היוותה העילה לעתירה, לא ייקבע יותר באמצעות ועדת מחירים של האוצר והבריאות אלא באמצעות קביעה של משקולות, בדומה למדד יוקר הבריאות. הכוונה היא כנראה להגדיר כי 70% מהשינוי במחיר יום האשפוז בבית החולים יורכב מהשינוי בשכר הצוותים הרפואיים, והשאר מהשינוי במדד המחירים לצרכן.

עם זאת, לא כל הגורמים במערכת הבריאות מקבלים את ההסכמות הצפויות בברכה. "לוח הזמנים הצפוף וחוסר הוודאות התקציבית של המדינה לא מצדיקים זלזול שכזה ברוח בג"ץ. הקופות עשויות למצוא את עצמן מתפשרות על חמישית ממה שהן היו צריכות לקבל, והמשמעות של הפשרה הזו היא שוב פגיעה באיכות הטיפול הרפואי שהחולים ראויים לקבל", מסר גורם במערכת ל"כלכליסט".