צביקה אורן: "ממשלות נופלות לא בגלל מחיר קוטג' אלא בגלל אבטלה"

"ממשלות נופלות לא בגלל מחיר קוטג' אלא בגלל אבטלה", כך אמר היום (א') צביקה אורן נשיא התאחדות התעשיינים, בכנס המסים השנתי פירמת ראיית החשבון והייעוץ דלויט, בריטמן אלמגור זהר.

לדברי אורן, "המערכה בדרום הוכיחה שיש צורך במימון פעילויות ביטחוניות. אנחנו חייבים להמשיך לפתח, לחדש ולשמור על היתרון האיכותי של הצבא ולכן צריך כסף. אבל אי אפשר באמצעות העלאות מסים וקיצוצים. המדיניות הכלכלית צריכה להבטיח לנקוט פעולות וצריך להבטיח שנחזור לצמיחה.

"אנחנו הכנו תוכנית שלדעתנו תצמצם למינימום את הנזקים לטווח הקצר- בעולם זנחו את המדיניות הקפיטלסיטית והן מקשות על הייבוא ומעודדות את התוצר המקומי. במקום לתת לנו את הכלים לצמיחה, הממשלה שלנו עושה את ההיפך. היא מבטל מכסים שלא מורידים את יוקר המחייה בשקל. אלא מורידה מתקציב המדינה וזה מקטין את כושר התחרות שלנו מול העולם"

  

"במקביל יש עלייה במחירי הארנונה, המים וחוקים קשים של איכות הסביבה. אי אפשר להרוס את המפעלים. הדבר הכי חברתי הוא עבודה. ממשלות נופלות לא בגלל מחיר קוטג אלא בגלל אבטלה.

"הקמנו צוותים בהתאחדות התעשיינים שיבדקו את כל חוקי הארנונה ושם אנחנו מגלים דברים שהאוזן מתקשה לשמוע - בתחום האכיפה ובעוד תחומים. נהפוך כל אבן ונתעמת עם הממשלה בחוקי הארנונה. בנושא המים כנ"ל - אנחנו צופים העלאה של 17.5% ולא ברור על מה ולמה. אנחנו גם את זה נבדוק ונקים צוותים שיכנסו לדיון עם הממשלה איך ולמה מעלים.  אנחנו צריכים את הכסף הזה ואנחנו מתכוונים להתווכח עלו בכל הכלים שעומדים לראשותנו. התעשייה חשובה לכלכלה והכל מתחיל מאיתנו. יש לנו אחריות שהתעשיה תגדל ותשגשג".

"להיערך לכל תרחיש אפשרי"

"למדינת ישראל אין את הפריבילגיה לנהל כלכלה 'על הקצה'. ההוצאות הביטחוניות הבלתי צפויות, לצד הגירעון השברירי והבור התקציבי שהעמיק, מחייב אותנו לפעול למען כלכלה איתנה וגמישה. כזו המאפשרת מרחב תמרון בעתות משבר ומתיחות גיאו-פוליטית", כך אמר היום (א') רו"ח אילן בירנפלד, שותף מנהל בפירמת ראיית החשבון והייעוץ דלויט, בריטמן אלמגור זהר, בכנס.

"ניצני ההתאוששות בעולם לא בהכרח מעידים על שינוי המגמה ויש להיערך לכל תרחיש אפשרי", אמר בירנפלד, "מעל ארבע שנים חלפו מאז פרוץ המשבר הכלכלי ועדיין השווקים בעולם נאבקים על מנת להתמודד עם הנזקים וחוסר היציבות הכלכלית. הקיפאון בפעילות הריאלית העולמית המשיך והעמיק בחודשים האחרונים, והסחר העולמי נותר ללא שינוי משמעותי מאז 2011. על אף מאמצי ההבראה אשר נעשים בגזרות שונות בעולם, נראה כי לחוסר הוודאות השפעה ניכרת על תחזית הצמיחה הגלובלית לשנת 2013.

  

"מאורעות התקופה האחרונה גבו וימשיכו לגבות מאתנו מחיר יקר וברור כי גם מנקודת מבט כלכלית מדובר באתגר מהותי. אם יש דבר שהימים האחרונים הוכיחו לנו, הוא כי, בניגוד לכלכלות אחרות בעולם", אמר בירנפלד. 

"אין לאפשר לאווירת הבחירות להסיט אותנו מסדר היום הציבורי: הנושא הכלכלי-חברתי בוער לא פחות מהאיום האיראני", אמר בירנפלד. "התמונה העגומה המצטיירת מהמציאות הגלובלית, מחייבת את כלל הגופים ובהם את הממשלה, גופי הרגולציה והאיגודים המקצועיים בראשות התאחדות התעשיינים, להירתם למען חוסנה ועתידה של הכלכלה, ובד בבד להבטיח את יכולתה להתמודד עם האיומים הביטחוניים.

"הקדמת הבחירות ואתגר אישור תקציב שנת 2013, הינם בעלי השלכות כלכליות רחבות. אותן בעיות המטרידות את העולם מגיעות גם לישראל. ואם חשבנו שהמשבר יפסח עלינו, מסתבר שלא כך הדבר. המשימה המרכזית העומדת בפני מקבלי ההחלטות במדינה היא לאזן בין הגדלת המקורות התקציביים לבין הגנה על הצמיחה ועידוד התחרותיות במשק. לאור מהמורות הכלכלה העולמית והמקומית, אין לדעת מה יילד יום", אמר בירנפלד. 

"בשוק ההון בישראל צפינו בעלייה של 12% במדד ת"א 25 מתחילת השנה ולאחרונה, לאחר תקופה ארוכה של שפל, נרשמה התאוששות בגיוסי החוב. אך עם זאת המצב רחוק מלהיות יציב", אמר בירנפלד. "שווי כלל החברות הנסחרות באחד העם, עמד על 800 מיליארד שקל בסוף 2010, 600 מיליארד שקל בסוף 2011 ונכון לספטמבר 2012, עומד על כ-609 מיליארד שקל. עיקר הסחר הוא במניות ת"א 25 ות"א 100 אך בחלקו האחר של השוק המסחר אינו רלוונטי. מתחילת השנה גויסו בשוק המניות כ- 2.9 מיליארד שקל, סכום הנמוך בכ- 41% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במקביל, רק שלוש חברות הונפקו בת"א מתחילת השנה, 40 חברות נמחקו מהמסחר ועוד היד נטויה. כולי תקווה שהמגמה החיובית שנצפתה לאחרונה תמשיך שכן ללא צל של ספק, קשה להשיג צמיחה כלכלית, בהעדרו של שוק הון פורח.

"אם נתבונן על גוש היורו, הרי שהוא ממשיך להוות מוקד סיכון מרכזי שמקורו במשבר החובות אשר פקד מספר מדינות. הנתונים מצביעים כי התוצר בגוש האירו קטן והאבטלה הגיעה לשיא של 11% בממוצע, כאשר בספרד 25% אבטלה, 24% ביוון, 15.5% בפורטוגל ו-15% באירלנד. מנהיגי אירופה הודיעו על שורה של צעדים אשר בכוונתם לנקוט על מנת למנוע התפרצות משבר נוסף, כדוגמת הקמת הקרן לעידוד הצמיחה באירופה, הקמת פיקוח בנקאי כלל אירופי וסיוע לבנקים בספרד ויוון. עם זאת, ספקנות שוררת בשוק לגבי האפקטיביות של צעדים אלו, בעיקר עקב הכשל הנובע ממטבע אחיד ורגולציות שונות בכל אחת ממדינות אירופה", ציין בירנפלד.