צילום: אוראל כהן
אחרי שהודו סומנה כהבטחה: שלוש משלחות מטעם מכון היצוא בוטלו מתחילת השנה
ההאטה בצמיחה בהודו ציננה את שיתוף הפעולה בינה ובין ישראל והביאה לביטול משלחות של משקיעים. במקביל נרשמה ירידה בהיקף היצוא למזרח אסיה ב־2011. בשיחה עם "כלכליסט" מספרים הנספחים הכלכליים של הודו ודרום קוריאה על המצב בצד שלהם
המשבר הכלכלי העולמי שהתחיל ב־2008 ואותותיו מורגשים עד היום, גרם למדינות מוטות יצוא כמו ישראל לחפש יעדים חדשים ליצוא בעולם. מסיבה זו שווקים כמו סין, הודו, דרום אמריקה ודרום קוריאה הפכו ליעדים מרכזיים, שבהם ישראל מרכזת מאמצים כדי להרחיב את גבולות היצוא שלה. עם זאת, ישנם גורמים בלתי צפויים שמפריעים למהלך העניינים התקין. דוגמה לכך היא היצוא הישראלי להודו, שאף שהוא נמצא במגמת עלייה, אינו מתקרב למיצוי הפוטנציאל הטמון בו. ל"כלכליסט" אף נודע כי במהלך 2012 שלוש משלחות ישראליות של מכון היצוא הכוללות משקיעים ויזמים שהתעניינו בהשקעות בהודו ביטלו את ביקורן מסיבות אלו.
קראו עוד בכלכליסט
גורמים ישראליים תולים את האשם בהתנהלות הממשלה ההודית, שלדבריהם כמעט משותקת בחודשים האחרונים בגלל חיכוכים פנימיים ואינה מטפלת בבעיות כרוניות של בירוקרטיה, רפורמות תקועות ותשתיות קורסות. מכיוון שחברות זרות לא יכולות לפעול בהודו בלי שותפות עם משקיע מקומי בשיעור של 51%, משקיעים רבים עוזבים את המדינה. ממכון היצוא נמסר בתגובה: "תוכנית העבודה של מכון היצוא נקבעת מראש ונתונה לשינויים בהתאם לצרכים העולים מהשטח ומהיצואנים. מבדיקה שערכנו עולה כי במהלך השנה ומבין עשרות הפעילויות שעורך מכון היצוא לקידום היצוא, לא התקיימו שלוש משלחות להודו מסיבות ענייניות ועסקיות בלבד".
מצפים לגידול בהיקף הסחר
השבוע ייערך כנס ביוזמת משרד התמ"ת ומכון היצוא, שבו ייפגשו הנספחים המסחריים, השגרירים הכלכליים של מדינת ישראל, עם מאות יצואנים וחברות ישראליות כדי לסייע להם בפעילותם בשווקים הזרים ובכך לקדם את היצוא הישראלי. "כלכליסט" נפגש עם שניים מהנספחים המרכזיים - וואני ראו, סגנית השגריר ההודי, ושיין וויונג, הנספח הדרום קוריאני, ועם מקביליהם הישראליים - יוני בן זקן, הנספח הישראלי בהודו, ועופר פורר, הנספח הישראלי בדרום קוריאה, לשיחה על היחסים בין המדינות.
הנתונים מראים כי היקף הסחר עם הודו ירד ב־7% ב־2011 לעומת 2010, וב־20% במחצית הראשונה של 2012 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. זאת אף שאחרי המשבר עם אירופה, היתה ציפייה שיזמים דווקא יגדילו את היקף העסקים עמה. בהתייחס לכך, השיבה ראו: "המשבר הכלכלי העולמי שהחל ב־2008 השפיע על כל היזמים, יצואנים ויבואנים, שהפכו לזהירים יותר. למרות זאת, אני חושבת שמערכת היחסים רק תגדל בעתיד. כל הסימנים מראים שיש עניין רב במסחר בין שני הצדדים. יש משקיעים הודים שמחפשים השקעות אסטרטגיות בחברות ישראליות, יזמים ישראלים שפותחים משרדים בהודו ורכזי מסחר ופיתוח ישראליים התחילו לייצר בהודו, כך שצריך לראות יחסי מסחר בטווח הארוך ולא רק מה שקרה בשנה־שנתיים האחרונות".
סוד גלוי הוא שבין ישראל להודו מתבצעות עסקאות ביטחוניות רבות, אך ראו מסרבת להרחיב על כך את הדיבור: "המספרים במסחר הביטחוני אינם חשופים, אבל הם חזקים. ישראל היא ספקית חשובה להודו בנושא זה".
בן זקן סיפר על המו"מ על ההסכם לסחר חופשי בין המדינות: "התחלנו את המו"מ ב־2010 והוא עדיין בעיצומו. ישראל עוד לא חתמה על הסכם בסדר גודל דומה עם מדינה אסייתית. האתגרים נובעים מכך שמדובר במדינת מתפתחת באזור אסיה, עם מיליארד תושבים".
החרם הערבי מהווה חסם
פורר תיאר את מהות היחסים בין ישראל לדרום קוריאה: "קוריאה מוכרת לישראל יותר מאשר אנחנו מוכרים לה. יעד היצוא של ישראל הוא להגיע לאותן רמות, אבל זה קשה כי קוריאה מוכרת לישראל מכוניות, אלקטרוניקה וחלקי ספנות, ואילו אנחנו מוכרים לה בעיקר פתרונות טכנולוגיה". מנגד, וויונג סיפר על חסם ייחודי, שלדבריו מונע מחברות קוריאניות רבות להתעניין בישראל — החרם הערבי על ישראל. לדבריו, חברות קוריאניות רבות חוששות שאם ייכנסו לישראל זה ישפיע על מכירותיהן במדינות המזרח התיכון. פורר מסביר: "חברות אמריקאיות לא חושבות בכלל על החרם הערבי, אבל בקוריאה המצב שונה. קוריאה היא מדינה עם יצוא רב והיא רוצה להעביר את הדגש מארה"ב ואירופה לשווקים חדשים. הם מאוד גדולים במדינות ערביות, ולכן חוששים שהערבים יידעו שהם עובדים גם כאן. אני מנסה לשכנע אותם שאם ישראל מוכרת מוצרי ביטחון לסעודיה, אז הקוריאנים יכולים למכור מה שהם רוצים".
הנספחים מספרים שבדומה להודו, בין המדינות יש מו"מ על הסדרי סחר חופשי: "ב־2009 היתה התחלה של התהליך אך הוא נתקע", אומר פורר, וויונג מסביר שזה בגלל מדיניות הממשלה: "הממשלה החליטה להתמקד קודם במדינות הגדולות יותר: ארה"ב, סין, יפן ומדינות באירופה".
תגובה אחת לכתיבת תגובה