אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מדוע להשקיע בחו"ל?

מדוע להשקיע בחו"ל?

הפער בין הצמיחה הפוטנציאלית לצמיחה בפועל במדינות אחרות גבוה יותר

20.12.2012, 08:27 | אלכס זבז'ינסקי

סכומי כסף ניכרים זרמו להשקעות בחו"ל בשנתיים האחרונות. משקל ההשקעות בחו"ל בסך תיק הפנסיה, הביטוח והגמל עלה מ-8% בסוף שנת 2008 לכ-18% בתקופה האחרונה. להבדיל מהאפיזודות הקודמות, כאשר באמצע העשור הקודם מספר גופים מוסדיים הגדילו השקעות בחו"ל ושלמו על כך באובדן תשואה ביחס להשקעות בישראל, ההשקעות שנעשו בחו"ל בשנתיים האחרונות הצדיקו את עצמן. החשיפה לחו"ל הניבה בדרך כלל תשואות גבוהות יותר לעומת ההשקעות בישראל.

מדוע בעצם השווקים בחו"ל מצליחים לייצר תשואה עודפת על פני השוק המקומי?

התשובות שבדרך כלל ניתנות לשאלה זו מסתמכות על מספר גורמים. קודם כל מציינים, ובצדק, את המצב הגיאופוליטי של ישראל אשר הורע לאחר השינויים שחלו באזורנו. הסיכון של ישראל אכן עלה וככל הנראה לא צפוי להשתנות בטווח הנראה לעין.

בין הסיבות המצדיקות את הביצועים הטובים יותר של השווקים בחו"ל מציינים גם את הרגולציה המכבידה על החברות הפועלות בשוק המקומי. ואכן, הסביבה העסקית של ענפים רבים השתנתה לרעה. יחד עם זאת, הצמיחה בישראל עדיין הייתה גבוהה יותר מאשר ברוב השווקים אליהם מנותבים כספי המשקיעים, כך שהיתרון של החברות בחו"ל לא היה אמור להיות מובהק במידה משמעותית על פני החברות המקומיות. גם במבט קדימה הבעיות והסיכונים איתם מתמודדות מדינות רבות במערב נראים עדיין גדולים יותר מאשר האתגרים של הכלכלה הישראלית.

מדוע להמשיך ולהזרים כספים לחו" לגם מעבר לחשיבות שלפיזור סיכוני השקעה?

התשובה יכולה להישמע מפתיעה והיא טמונה דווקא במצב הטוב יחסית של המשק הישראלי. כדי להבהיר את התשובה נפנה אל ההתפתחויות בכלכלה הישראלית בשנים שאחרי המשבר של שנת 2002.

המשבר פגע חזק יותר בישראל לעומת מדינות אחרות. מלבד התפוצצות בועת ההיי-טק,הענף המוביל במשק, ישראל סבלה גם מבעיות ביטחוניות קשות בתקופת האינתיפאדה השנייה. כתוצאה מהמיתון נוצר פער מאד גדול בין הצמיחה בפועל לצמיחה הפוטנציאלית של המשק. הצמיחה הפוטנציאלית היא הצמיחה שמייצר המשק כשהוא מנצל את כל המשאבים שעומדים לרשותו. כלומר,כל מי שמעניין ויכול לעבוד מצליח למצוא עבודה וכל משאבי הייצור מנוצלים. כדי למדוד את הצמיחה הפוטנציאלית משתמשים במודלים כלכליים שונים.

בגלל האבטלה הגבוהה, ההאטה בביקושים והאטה בפעילות היצרניתבמחצית הראשונה של העשור הקודם, הפער בין הצמיחה בפועל לצמיחה הפוטנציאלית במשק הישראלי היה הגבוה ביותר בהשוואה למדינות האחרות. סגירתו של הפער הזה לא הייתה ברורה מאליה. אולם, בזכות הצעדים שנקטה הממשלה, שכללו רפורמות מבניות והורדת הגירעון הממשלתי, ישראל השכילה לסגור את הפער תוך יצירת צמיחה מואצת בשיעור של 5%-6% בשנה.צמיחה זו באה לידי ביטוי בשווקים הפיננסיים ובמיוחד בשוק המניות אשר עלה בשנים 2002-2007 בשיעור גדולפי 3 לעומת מדדהמניות העולמי. לעלייה במניות התלוותה ההתחזקות המשמעותית של השקל אשר הגדילה עוד יותר את הרווחים של משקיעי חו"ל בשוק המקומי.

היכן עומדים הדברים היום?

אז זהו, שהמצב התהפך. על פי ההערכות של ארגון ה-OECD ושל בנק ישראל, המשק הישראלי ממצה את פוטנציאל הצמיחה שלו וצפוי לצמוח בקצב ארוך טווח של כ-3%-3.5%. כדי שהצמיחה תעלה לרמות גבוהות של כ-5%-6%, כמו שהיה באמצע העשור הקודם, צריך לקרות שינוי מבני במשק. שלום אזורי שיזרים השקעות זרות או גידול משמעותי בהשתתפות בכוח העבודה של המגזרים שממעטים לצאת היום לעבודה,הן דוגמאות לשינוי מסוג זה.כרגע נראה שהשינויים הללו לא עומדים לקרות בטווח הנראה לעין.

לעומת זאת, הפער בין הצמיחה הפוטנציאלית לצמיחה בפועל במדינות אחרות, שנפגעו מהמשבר בצורה קשה יותר מאשר ישראל, הוא די גבוה. זה לא אומר שמדינות אלה יצליחו לסגור את הפער, אך לפחות קיימת האפשרות למימוש הפוטנציאל אשר יובילו לצמיחה מואצת במדינות אלו בשנים הקרובות, תוך עליות שערים בבורסות והתחזקות מטבעות.

הכותב הוא הכלכלן הראשי של דש בית השקעות.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות