אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יו"ר רשות ני"ע: "הריבית הנמוכה ועודפי מזומנים מעלים חשש להיווצרות בועה בבורסה" צילום: אוראל כהן

יו"ר רשות ני"ע: "הריבית הנמוכה ועודפי מזומנים מעלים חשש להיווצרות בועה בבורסה"

פרופ' שמואל האוזר הזהיר בוועידת "תחזיות 2013" של "כלכליסט": "אסור שיתנתק הקשר בין הפעילות הפיננסית לריאלית, אחרת נצעד לקראת משבר נוסף"

25.12.2012, 13:23 | רחלי בינדמן

"אנחנו נמצאים בסביבת ריבית נמוכה ותוואי יורד של ריבית והמשמעות היא היעדר אלטרנטיבות השקעה לצד עודפי ביקוש ומזומנים מצד הגופים המוסדיים שממשיכים לקבל הזרמות של כספים שמחפשים השקעה", כך אמר פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע, בוועידת "תחזיות 2013" של "כלכליסט" המתקיימת בתל אביב

קראו עוד בכלכליסט

"לאן הכסף ילך? אפשרות אחת, שכולנו קוראים עליה – השקעות בחו"ל שגדלו מ-60 מיליארד ל-100 מיליארד שקל. אבל עדיין יש המון כסף שמחפש השקעה. אני מחבר את המזומנים הללו יחד עם הצורך להשקיע רק באג"ח מדורג גבוה. במצב של ריביות נמוכות ועודפי מזומנים יש חשש ליצירת בועה. אני לא חושב שאנחנו בינתיים במצב של היווצרות בועה אבל צריך להיזהר לא לצעוד קדימה. אסור שיתנתק הקשר בין הפעילות הריאלית לפיננסית".

פרופ פרופ' האוזר. "יש לנו לא מעט הסדרי חוב שהתקיימו והעצימו בשנתים האחרונות" | צילום: אוראל כהן פרופ

האוזר אמר עוד, "אנחנו מדברים על שיעורי צמיחה נמוכים שקיימים בכל העולם וישראל במצב טוב יחסית אבל עם הגירעון הצפוי שיש לנו והיכולת כן או לא לכסות אותו מעלה שאלות לגבי היכולת לשרת חוב. גם נתוני האבטלה לא עוזרים לזה. אם לא ימצא פתרון לצוק הפיסקאלי ולבעיית החוב באירופה, מה יקרה? אם לא יפתרו את בעיית החוב בארצות הברית מה יקרה? אל דאגה – ישנו את תקרת החוב. עדיין הבעיה קיימת ואם זה לא יפתר תיווצר היפר אינפלציה". 

האוזר התייחס לאתגרים שעומדים בפני הרגולציה המקומית והבהיר, "בישראל חשופים למה שקורה בארה"ב ובאירופה ולכן הבעיות הללו מאיימות על הפעילות הריאלית בישראל ורואים את זה בנתוני צמיחה בירידה. אחת התופעות שקורות בדרך כלל גיוס הון יותר מסיבי מצד הממשלה, הדפסת כסף ויש לזה השלכות".

האוזר התייחס גם לעלייה בהיקף הסדרי החוב, "כחלק מהסיפור יש לנו לא מעט הסדרי חוב שהתקיימו והעצימו בשנתים האחרונות. אנחנו יודעים שיש חוב בעייתי קיים עם תשואה לפידיון של מעל 15% - בערך 6 מיליארד שקל בכל אחת משלוש השנים הקרובות. חוב בעייתי שעדין לא הגיע לידי מימוש. בישראל יש 81 חברות עם הפניית תשומת לב של רואי החשבון. צפויות לנו עוד חברות עם בעיות. הצמיחה יורדת, אין כמעט גיוסים וגם החוב הוא ברובו ככולו מחזורים של חוב".

יו"ר הרשות הביע ביקורת על מסקנות ועדת חודק שדחפו את החברות לגייס חוב פרטי במקום חוב סחיר. לדבריו, "אני מצטער על הדברים האפוקליפטיים שלי – ניקח את ועדת חודק – בעצם אחת ההשפעות והתוצאות שאומצו של הוועדה היא שכשמסתכלים על התפלגות גיוס ההון בשוק רואים שרוב המשקיעים המוסדיים משקיעים רק באג"ח בדירוגים גבוהים. מה המשמעות של דירוג גבוה? רק חברות בדירוגים גבוהים מצליחות לגייס. אנחנו נראה שיש לנו קו ירידה בכל מה שקשור לגיוס חוב שכיר בבורסה ומצד שני עלייה בגיוס חוב פרטי בדיוק בגלל הסיבה הזו. אני רגולטור ברשות ני"ע חושב שהתופעה הזו לא ברוכה. אולי כלכלית אין הבדל בין גיוס פרטי לציבורי מבחינתן של החברות אבל אני רואה בזה בעיה כאשר במקום חוב ציבורי שבו הכל שקוף למשקיעים המוסדיים – מדובר בחוב בדלתיים סגורות".

  

האוזר דיבר גם על הצעדים שנוקטת הרשות. "יש גם הזדמנויות – בוא לא נבזבז את המשבר כדי ללמוד משהו – צריך להקים צוות שיטפל ביציבות פיננסית כפי שקרן המטבע המליצה. צריך תיאום ושיתוף בין הרגולטורים שמטרתו יהיה לחפש פתרונות לסיכון הסיסטמים. כרשות – הגידול בהיקף הנכסים של המוסדיים והיעדר אפיקי השקעה זה דבר בעייתי ולכן צריך לחפש היצע להשקעות. הקמנו ועדה שמטרתה להנגיש חברות הייטק שתוכלנה לגייס בישראל. דיברנו על הצורך להוריד בעלויות רגולציה כדי להנגיש חברות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות