בינוניות לתפארת

הפער בין הבטחות שיווקיות למציאות הוא חלק ממציאות חיינו בעידן הזה, גם בתחום המסעדנות. מסעדות שף מתגלות לא פעם כשכפול משעמם שאינו מציע שמץ של יצירתיות אישית, ומסעדות גורמה - מושג קצת חמקמק שאמור להבטיח איכות יוצאת דופן - מתגלות לעתים כמקומות שעושים שימוש בנאלי בחומרי גלם בינוניים ביותר.

מסעדת לחם בשר, מסעדת גורמה כשרה בנמל תל אביב שפתחה בקיץ האחרון קבוצת קפה קפה, נשמעה, גם אם מביאים בחשבון הבטחות מוגזמות, כתוספת נחוצה למתחם הנמל. תל אביב אינה משופעת במסעדות כשרות טובות, והנמל עצמו אינו מציע אופציה בשרית ראויה לשמה למקפידים על כשרות.

הדיל העסקי של לחם בשר כולל שתייה קלה, מנה ראשונה לבחירה מתוך ארבע, ומנה עיקרית בשלושה מסלולי מחיר: 119/99/79 שקל. במסלול הזול ביותר יש מנות כמו שניצל או המבורגר, וביקר סינטה, אנטרקוט או פילה בקר (בתוספת 19 שקל).

התפריט פה בנאלי עד ייאוש. בראשונות מככבות מנות שנדמה כי כבר אי אפשר להרכיב בלעדיהן תפריט — סלט קינואה, חציל בטחינה ופוקצ'ה בשר. גם אגף העיקריות לא ניחן בשאר רוח מיוחד, והוא מציע, לצד הסטייקים, בעיקר מנות כמו חזה עוף בגריל, המבורגר ופילה דג ים.

בשעת צהריים המסעדה מלאה כמעט, והשולחנות הערוכים בצפיפות רבה מדי מבטיחים שתוכלו להתוודע אישית לכל אחד מהסועדים בשולחנות הסמוכים. הושבנו בשולחן קטן מול הדלת הפתוחה. היה קר, צפוף ורועש, ורק אחרי התעקשות מצאו לנו שולחן אחר. אבל גם זה לא שיפר את הרושם שהשאיר האוכל.

חציל קלוי בטחינה רימונים היה אפילו משעמם יותר מכפי שזה נשמע. החציל, שלא ניכרו בו טעמי גריל, הוגש קלוף בשלמותו ועליו זילופי טחינה. לידו הוצב מקלון של מאפה קשה כאבן, שהיה לא טרי ולא טעים.

סלט הקינואה האדומה היה סביר. הוא תובל בפרוסות דקות של גבעולי סלרי, חמוציות, מעט אגוזי לוז ויותר מדי לימון. ערימה נדיבה מאוד של נבטוטי מיקרו אמריטוס היו, כדרכם של אמריטוס, יפים מאוד אבל חסרי טעם.

בעיקריות המצב אפילו הידרדר. שניצל (79 שקל) עצום ממדים, בעל טעם תעשייתי, לצד צ'יפס שנשפכו למטגנת מתוך שקית של טוגנים קפואים ולא הוזהבו די הצורך, הרכיבו מנה שהזכירה לנו חדר אוכל צה"לי.

הסינטה (119 שקל) לא היתה מרשימה יותר. היא היתה חיוורת וחסרת אופי, והוגשה עם רוטב שנראה כאילו נקנה מן המוכן. גם התוספת, אורז עם שקדים ועשבי תיבול - תיאור שעורר ציפיות לאיזה מעדן פרסי - התגלה כצלוחית עם אורז פושר שהוכן למיטב הבנתנו בעזרת תערובת תיבול קנויה.

ביחד עם טיפ שילמנו יותר מ־200 שקל על אחת הארוחות הגרועות שאכלנו השנה. גם בעולם השיווק, שבו פועלות רשתות כמו קפה קפה, יודעים שיש גבול לפער שיכול להיות בין הבטחה למימוש שלה. בלחם בשר הוא גדול מדי.

שם: לחם בשר

ז'אנר: מסעדת בשרים כשרה

מיקום: יורדי הסירה 1 (האנגר 14) נמל תל אביב, 03-5252558

פרטי העסקית: 79–119 שקל, ראשון־חמישי 12:00–17:00

התחככות: בעיקר תיירים

שירות: חביב אך לא מקצועי

כשרות: כשר למהדרין

חניה: בתשלום בחניוני הנמל

נגישות נכים: יש, ויש שירותי נכים

שורה תחתונה: פער שאינו ניתן לגישור בין שיווק למציאות