תוכנית מטרד ארצית: האיומים על השטחים הפתוחים בארץ

בחמש השנים האחרונות חלה עלייה של 75% במספר האיומים על השטחים הפתוחים בישראל, כך עולה מדו"ח של החברה להגנת הטבע. לפי הדו"ח, מספר האיומים עומד בתחילת 2013 על 119 - תוספת של 17 איומים בהשוואה לשנה שעברה.

האיומים על השטחים הפתוחים מגיעים מכיוונים שונים. הדו"ח מונה בין היתר 40 איומים של פיתוח תשתיות תחבורה ופיתוח עירוני; 20 איומים של פיתוח תשתיות למשק המים; 17 איומים של פיתוח כפרי וחקלאי; ו־17 איומים של פיתוח תיירותי. עוד עולה מהדו"ח כי האזור המאוים ביותר בישראל הוא אזור מרכז הארץ, עם 26 איומים.

בבסיס הטענות של החברה להגנת הטבע, אומר סמנכ"ל החברה ניר פפאי, ניצבת העובדה כי איחוד תוכניות המתאר הארציות שמתבצע כיום במינהל התכנון נעשה ללא ביקורת ציבורית. תוכנית המתאר הארצית תמ"א 35 שתאוחד עם תוכניות מתאר אחרות תהפוך לעלה תאנה בשימוש גופי התכנון, כיוון שהיא אינה כוללת בתוכה את תוכניות המתאר הארציות האחרות שקובעות את החלוקה בין הערים, מיקום השכונות ומערכות התחבורה. מצב זה מאפשר להתעלם מהצורך לשמור על שטחים פתוחים. כותב הדו"ח איתמר בן דוד מסביר כי "האיזונים והבלמים שיש בחלוקה לתמ"אות יכולים להשתנות ולהיעלם בהוראה אחת".

רפורמת הקרקעות שאושרה ב־2009 כללה עיגון בחוק של השמירה על השטחים הפתוחים כחלק מתפקידיה של רשות המקרקעין, לצד הקמתה של קרן השטחים הפתוחים. אולם לפי הדו"ח, בחלוף שלוש שנים מאישור הרפורמה, "בחינת החלטות הרשות מלמדת כי הקרקע עדיין מהווה אמצעי לתשלום ולמתן הטבות לקבוצות שונות". ב־2012 הוקמה הקרן לשמירת השטחים הפתוחים, אולם לפי הדו"ח, למרות הבטחת שר השיכון ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל אריאל אטיאס כי 70 מיליון שקל יוקצו לקרן, עד עתה הקרן טרם החלה בקידומם של פרויקטים להגנה על שטחים פתוחים. להלן האיומים המרכזיים החדשים על השטחים הפתוחים, כפי שעולים מהדו"ח.

1. לא רק אש - האיומים החדשים על הכרמל

הדו"ח מציין שלושה איומים חדשים לכרמל ושישה איומים בסך הכל. הראשון הוא קיטוע מסדרון אקולוגי במרחב המשתרע בין הכרמל, רמות מנשה וגוש אלונים. תהליכי פיתוח תשתיות וכבישים באזור נמצאים בעיצומם וכוללים את רצועת רכבת העמק במורדות הכרמל; תכנון קטע 3 בחוצה ישראל; והרחבת אזור התעשייה בין רכסים לאבטין שיסגור את המעבר הפתוח בין היישובים. החשש הוא שתפקודו האקולוגי של האזור כשטח מעבר ייפגע ללא היכר. אזור תות־אליקים בפארק הכרמל, המאופיין בערוצי נחלים ומעיינות ואזור מחיה לצבאים, מאוים כבר היום על ידי תחנת הכוח חגית ובסיס צה"ל אליקים וכך גם תוכנית יער חוף הכרמל. אך עתה השטח שממזרח לתחנת הכוח אותר כמתאים למתקן קליטת גז טבעי, וכנגד המלצות תסקיר השפעה על הסביבה הוחלט כי המתקן יוצב בשטח זה. לכך מצטרף כביש דליית אל־כרמל־ניר עציון, שיחבר את היישובים לכביש 4 דרך פארק הכרמל.

פארק הכרמל. מתקן קליטת גז טבעי בדרך | צילום: ערן יופי כהן

2. אז הבטיחו פארק - אין תכנון כולל בחיפה

מועצת מקרקעי ישראל החליטה ב־2010 לייעד במורד נחל הקישון שטח של 586 דונם לפיתוח פארק לרווחת הציבור. גבולות השטח היו אמורים להיקבע במשא ומתן מול הרשויות הממשלתיות, אולם ההידברות בין הגופים השונים הופסקה. היעדר התכנון הכוללני מתבטא גם בבנייה בחופי חיפה. לעומת זאת, דווקא מתוכנן פארק בשלולית חורף הצ'ק פוסט, שם מתקיימת בריכת חורף איכותית. אולם עתה החלו תהליכי פיתוח לבניית מרכז קניות במקום. הדו"ח מציין גם כי בנחל עובדיה בשטח עיריית חיפה עובר הקו הלבן של צינור הנפט. לטענת החברה להגנת הטבע, המיקום רגיש מבחינה סביבתית ומסוכן לאוכלוסייה.

נחל הקישון. המו"מ על הפארק הופסק | צילום: עמית מגל

3. קידוחי הנפט - איומים על החופים

בשבוע שעבר תפס אחד האיומים החדשים ל־2012 כותרות - קידוח גבריאלה - קידוח ניסיוני לנפט בחופי הרצליה. בעקבות זאת החברה להגנת הטבע, עמותת צלול ורשות הטבע והגנים הגישו התנגדויות לוועדה המחוזית. אולם הדו"ח מציין גם את שמואל - קידוח ניסיוני לנפט בחופי אשקלון, הממוקם 4.6 ק"מ מחופי אשקלון באזור רדוד. עומק הקידוח מגיע עד 3.8 ק"מ והוא עתיד להימשך חצי שנה.

4. מתקן התפלה ואתר לרכבת - החולות במרכז נגמרים

בין נס ציונה לרמת השרון נשארו עוד כמה שטחים פתוחים, אולם גם אלו עומדים להסתיים. הדו"ח מציין את כפר הנופש פלמחים, שמאבקו לא יסתיים אם לא יושלם מהלך תכנוני סטטוטורי שישנה את ייעודו מכפר נופש לגן לאומי, כאשר בהמשך החולות בין פלמחים לראשון לציון מתוכנן לקום מתקן התפלה שורק ד' על שטחים חקלאיים. בין אזור ראשון לציון לנס ציונה מקדמת עיריית נס ציונה תוכנית להקמת מוסד ציבורי. גם את אתרי התחזוקה והתפעול של רכבת ישראל בוחנים להעביר מבני ברק לאחד משלושה אתרים חלופיים: חגור־ג'לג'וליה, מזור, ונתב"ג־נחל בית עריף, כולם שטחים פתוחים שיינזקו בצורה בלתי הפיכה מתנופת הבינוי המתוכננת של כ־2,000 דונם.

שורק. מתקן התפלה על שטחים חקלאיים | צילום: עמית שעל

5. פגיעה בהיסטוריה - לא שומרים על ירושלים

תוכנית 62, תוכנית המתאר הישנה של ירושלים, היא בת יותר מ־50 שנה. מאז שהוכנה ואושרה ב־1959, העיר גדלה מאוד בשטחה, אוכלוסייתה הוכפלה פי שלושה והיא הורחבה לתלפיות. תוכניות אושרו בתהליכים לא תקינים, מה שפגע במרקם הבנוי של השכונות ההיסטוריות. תוכנית מתאר חדשה אושרה סופית ב־2009, אולם לפי הדו"ח, עקב התערבותו של שר הפנים אלי ישי, התוכנית לא הופקדה. הדו"ח אף מציין את הבנייה בעין כרם, שלמרות הניסיונות להגדיר את הכפר כגן לאומי מפאת ערכו התיירותי וההיסטורי לדת הנצרות, תוכנית ענק לבנייה הרסנית מקודמת בתוך האגן החזותי עין כרם, מבלי שתוכנית מתאר כוללת לכפר ולסביבתו תקודם ותאושר.

6. ממחזרים - על חשבון ציר הגבעות בחבל מודיעין

המועצה האזורית חבל מודיעין מקדמת הקמה של מתקן למיחזור פסולת בשטח שמצפון למחצבת מודיעין וממזרח לכביש 6. המתקן מוצע בשטח מרקם שמור משולב ובעל רגישות נופית סביבתית גבוהה בתמ"א 35. הדרך המוצעת למתקן תפגע אף בבריכת צרטא שבאזור.

ממינהל מקרקעי ישראל נמסר: "ב־9 בינואר תתכנס הנהלת הקרן לישיבתה השנייה שבה תובא לאישור רשימת פרויקטים ראשוניים בהיקף של מיליוני שקלים". ממשרד הפנים נמסר: ספק אם 'דו"ח האיומים' מייצג את האינטרסים של הציבור. עיקר השינוי בתמ"א 35 במחוז מרכז מטרתו לפשט את ההליך הסטטוטורי הנדרש, ולאפשר לוועדה המחוזית לאשר פיתוח במרקם העירוני תוך הגבלת היקפו של הפיתוח".