400 ג'ובים נחשקים ממתינים לממשלה הבאה

המתמודדים בבחירות לכנסת ה־19 אינם היחידים שממתינים בקוצר רוח להרכבת הממשלה החדשה, אלא מאות פעילים ומקורבים למועמדים ממתינים גם הם ליום שאחרי. זאת מאחר שכ־400 תפקידי דירקטור בחברות הממשלתיות יאוישו לאחר הבחירות, כך עולה מבדיקת "כלכליסט". הסיבה היא הנחיותיו של היועמ"ש יהודה וינשטיין, ולפיהן אין למנות מינויים בכירים במגזר הציבורי שאינם דחופים בתקופת בחירות, שמא הצעד יתפרש כ"מתנה לא חוקית" או כצעד שנועד לרצות מגזר מסוים ויכול להניע פעילים פוליטיים.

על כן בקשות למינויים למועצות מנהלים ויושבי ראש של מועצות מנהלים של חברות ממשלתיות לא יאושרו, אלא אם יתקיימו שני תנאים: המינוי נחוץ להבטחת פעילותה התקינה של החברה הממשלתית או התאגיד, או לצורך שמירה על האינטרסים של המדינה כבעלת מניות בחברה - כל עוד למינוי אין זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר בממשלה.

ב־109 חברות ממשלתיות ישנן 363 משרות דירקטורים פנויות שממתינות לאיוש, ובנוסף לכך 37 דירקטורים מכהנים יפנו את מקומם בחודש מרץ.  

שרי הממשלה הבאה הם שימנו את הדירקטורים בהליך שאמור להיות מקצועי ונטול פניות. המועמדים לתפקידים בחברות הממשלתיות אמנם נדרשים לדווח לוועדת מינויים מיוחדת על הקשרים שלהם לשרים, אך גם אם מתברר שלמועמד יש זיקה פוליטית לשר או למפלגה, מינויו יכול לזכות לאישור אם לדעת הוועדה הוא בעל כישורים הולמים לתפקיד.

להשפיע על כלכלת ישראל, בחצי משרה

משרת הדירקטור בחברה ממשלתית היא משרה נחשקת. אמנם התגמול נע בין708 שקל ל־1,406 שקל ברוטו לכל ישיבה, כאשר מספר הישיבות בשנה יכול להגיע בחברות מסוימות ל־12 לכל היותר ובחברות אחרות ל־60 בהתאם לגודל החברה. לחברה אסור להעניק לדירקטור הטבות נוספות מלבד שכר זה, אך לבעל התפקיד כוח והשפעה בלתי מבוטלים. חלק מהחברות, דוגמת חברת החשמל ורכבת ישראל, מנהלות תקציבי ענק והן אחראיות לתשתיות יסוד של מדינת ישראל אשר חוצות ענפים ומגזרים. לדירקטורים בחברות הממשלתיות עמדה מכרעת בניהול הכלכלה של ישראל.

הדירקטורים יכולים לעבוד במקביל במשרות ובדירקטוריונים אחרים, לכן מינוי כזה מהווה הטבה שלה זוכים מקורבי השרים.

קצה נפשו של יו"ר הוועדה לבדיקת מינויים

בין התפקידים הפנויים והמתפנים בחודשים הקרובים נמצאים גם כמה תפקידי יו"ר, הזכאים לגמול גבוה יותר מדירקטור רגיל שיכול להגיע עד ל־1,684 שקל לישיבה. כך לדוגמה, חברת רכבת ישראל, שלה תקציב פיתוח לא מאושר של 16 מיליארד שקל, מתנהלת זה כמה חודשים ללא יו"ר דירקטוריון קבוע לאחר הדחתו של אורי יוגב לטובת דורון וייס שמכהן כיו"ר פעיל.

נמל חיפה. החברה מתנהלת בלי יו"ר | צילום: בלומברג

גם חברת נתיבי ישראל (לשעבר מעצ), עם תקציב פיתוח של כ־5.5 מיליארד שקל לשנה, מתנהלת ללא יו"ר מאז עזיבתו של יאיר שמיר לטובת מקום ריאלי במפלגה של אביגדור ליברמן. חברת נמל חיפה (הכנסות של כ־690 מיליון שקל לפי נתוני 2011 של רשות החברות הממשלתיות) וחברת נמלי ישראל מתנהלות בלי יו"ר, ובשבועות האחרונים מתמנה בכל אחת מהחברות האלה יו"ר תורן שמנהל אותה זמנית.

למרות הדין שמחייב כי מינוי הדירקטורים ייעשה באופן נטול פניות, חלק מהמועמדים לתפקידים השונים שעליהם המליצו השרים בשנה האחרונה לא מסרו לוועדת המינויים מידע בנוגע למעורבות הפוליטית שלהם. יו"ר הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות, השופט בדימוס שלום ברנר, שיגר מכתב בנושא לראש הממשלה בנימין נתניהו ובו הלין על התנהלות שרי הממשלה בסוגיה זו. מבדיקת "כלכליסט" עלה כי רבים מהיו"רים שכיהנו בשלוש השנים האחרונות בחברות הממשלתיות מקושרים בדרך זו או אחרת למפלגות השלטון, בעיקר למפלגות ליכוד וישראל ביתנו.

אילן עמר, יו"ר חברת תחנות ייצור חשמל חדשות בישראל בע"מ, למשל, הוא בנו של ראש עיריית נשר וחבר מרכז הליכוד דוד עמר. זאב ליסון, יו"ר החברה לפיתוח עכו העתיקה, נחשב לאחד ממקימי ישראל ביתנו, והוא מיודד, לדבריו, עם שר החוץ אביגדור ליברמן. יצוין שועדת המינויים קבעה כי ליסון ועמר הוכיחו כישורים מיוחדים - ואישרה את מינוים.

לעתים הוועדה פוסלת מקורבים לשרים אשר לא הוכיחו כישורים מיוחדים. כך קרה בשנה החולפת ליחיאל לייטר שנפסל על ידי הוועדה מהמועמדות לתפקיד יו"ר חברת נמלי ישראל (חנ"י). לייטר שמקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו זכה לתמיכת מספר שרים, אך הוועדה לבדיקת מינויים דנה בנושא ופסלה אותו.

חברת מטעני הרכבת מתנהלת בלי דירקטוריון

בשנים האחרונות עמדה התפוסה של המשרות בחברות הממשלתיות על כ־60% בלבד, בשל הקשיים בהליך המינוי הבוחן את כשירות המועמדים. על כן השרים החדשים ככל הנראה לא יצליחו לאייש את כל 400 המשרות המתפנות. כמו כן, חלק מהתפקידים המתפנים מיועדים רק לעובדים מקרב החברה, בעוד שאחרים שמורים לעובדי ממשלה. למרות הסייגים עדיין מדובר בעשרות, אם לא במאות, מקומות פוטנציאליים שאותם ניתן לאייש במי שהשרים העתידיים יחפצו ביקרם.

בחלק מהחברות שמחכות למינוי דירקטורים חדשים נרשם מספר גדול במיוחד של תפקידים פנויים. כך לדוגמה בחברת א.ת. אפיקי תקשורת, שפועלת תחת משרד התקשורת, מכהנים כיום רק שני דירקטורים מתוך תשעה שאמורים לכהן בה לפי רשות החברות הממשלתיות. לבית הספר המרכזי למלונאות תדמור, שפועל תחת משרד התיירות, דרושים חמישה דירקטורים מתוך עשרה שמותרים לו בחוק.

החברה הממשלתית להגנות מצוקי הים התיכון, שהוקמה רק באוגוסט האחרון בהמלצת השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, חסרה תשעה מתוך 12 חברי דירקטוריון.

לחברת המטענים של רכבת ישראל דרוש דירקטוריון שלם שיכלול שישה דירקטורים בנוסף למנכ"ל הרכבת בועז צפריר.

באופן אירוני, רשות החברות הממשלתיות עצמה פועלת זה יותר משנה בלי מנהל במשרה מלאה ולאחרונה ללא יועצת משפטית, שהודחה, מה שככל הנראה פוגע ביכולת הפיקוח שלה על המצב. 

כמה דירקטורים נדרשים כדי לנהל חברה?

אחת השאלות העולות מפילוח נתוני רשות החברות הממשלתיות היא מי קובע כמה דירקטורים נדרשים בכל חברה.

כך למשל, לחברת החשמל, שלה צבר הכנסות של 25 מיליארד שקל ועלויות תפעול של כ־30 מיליארד שקל בשנה, יש מכסה של 21 דירקטורים - חלקם עובדי מדינה וחלקם אנשים שמונו על ידי שרי הממשלה.

גם רכבת ישראל, שהחלפת מערכת האיתות שלה תעלה 2 מיליארד שקל, מחזיקה קאדר של 11 דירקטורים.

לעומתן, חברות קטנות יותר עם מחזור פעילות זעום, במונחי המשק הישראלי, זוכות למצבת דירקטורים מרשימה יותר. כך לדוגמה, למרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים - עמותה ממשלתית שפועלת תחת משרד התיירות ואחראית לפיתוח המקומות הקדושים, אבל גם להצבת תשמישי קדושה במקומות נבחרים כמו גם לאיסוף תרומות - יש מכסה של 16 דירקטורים. המשרות הללו ממתינות כיום לאיוש, שבחלקו יגיע מקרב הפקידות המכהנת וחלקו ייבחר על ידי השרים הבאים. אבל האם חברה שמחזור הפעילות שלה ב־2011 - לפי נתוני רשות החברות הממשלתיות - היה רק כ־13.3 מיליון שקל, זקוקה לכל כך הרבה דירקטורים?

מתמיה עוד יותר הגוף שנקרא מועצת חברת פארק אריאל שרון, בשונה מחברת פארק אריאל שרון, שיש לו מכסה של לא פחות מ־26 משרות דירקטור. מקורבים לחברה מסבירים שמדובר בגוף שהיה אמור לפקח על התרומות לפארק, אולם ב־4 השנים האחרונות הוא התכנס רק פעם אחת ולפי הערכות המדינה שוקלת לבטלו. עם זאת, לא ברור מדוע הגוף לא בוטל עד כה. לרשות החברות הפתרונים.