אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההדק החכם והילדים שמתים על קידוש הרווח צילום: צביקה טישל

דו"ח טכנולוגי

ההדק החכם והילדים שמתים על קידוש הרווח

למה אין רובים חכמים שמזהים את הבעלים שלהם ומונעים הרג כתוצאה מפליטות כדור, לכתבי טכנולוגיה בארה"ב נמאס מתערוכת CES, פייסבוק תלחם נגד הזכות לאנונימיות בגרמניה, וכותבים משמיעים מחאה פומבית נגד צנזורה בסין

08.01.2013, 15:08 | יוסי גורביץ

למה הרצח לא נמנע

פסיכוזת הנשק האמריקאית מדורבנת על ידי תעשיית נשק שמגלגלת סכומי עתק ולובי התאחדות הרובים הלאומית, NRA - שחזק בארה"ב אף יותר מהלובי היהודי. אחרי כל מעשה טבח, ויש לא מעט כאלה בשנים האחרונות, עולות השאלות מדוע זה קורה דווקא בארה"ב. הסיבה העיקרית לכך היא שלובי הרובים הגדול מונע כל בקרה על המכירה שלהם.

אחרי כל מעשה טבח, ה-NRA ממהר לחזור על הסיסמה שלו: "רובים לא הורגים אנשים, אנשים הורגים אנשים". זה לא לגמרי מדויק: אנשים עם רובים הורגים אנשים. ועכשיו מסתבר שיש פתרון לבעיה הזו, אבל ה-NRA ותעשיית הנשק לא מוכנים לשמוע עליו: רובים חכמים.

בארה"ב, תוכלו לקנות גם תותח גאטלינג ביריד, צילום: cc by klonoaxero בארה"ב, תוכלו לקנות גם תותח גאטלינג ביריד | צילום: cc by klonoaxero בארה"ב, תוכלו לקנות גם תותח גאטלינג ביריד, צילום: cc by klonoaxero

לא, לא כאלה שיורים קליעים שמסוגלים לשנות מסלול בעקבות המטרה שמנסה נואשות לרוץ בזיגזג, אלא רובה שמסוגל לזהות את הבעלים שלו ופשוט לא לתפקד כשמישהו אחר מחזיק בו. הטכנולוגיה קיימת - והיא עובדת: שבב שמזהה את הבעלים ולא מעביר את הנצרה למצב ירי כשמישהו אחר (כמו פושע שרכש נשק גנוב) אוחז בו.

אבל אתם לא רואים רובים כאלה, וגם לא תראו בקרוב. לסיבה הזו אין קשר לטכנולוגיה. סביר להניח שהטכנולוגיה היתה מונעת, לפחות, את מותם של אנשים שנהרגו כתוצאה מפליטת כדור בנשק של מישהו אחר - משהו כמו 600 איש בשנה. במקרה של הטבח האחרון בסנדי הוק, אדם לאנזה לא היה מצליח להפעיל את הרובים שגנב, כי הם היו מזוהים עם אדם אחר.

יש לנו מכוניות שלא מניעות אם הן לא מזהות את הנהג ודלתות שנפתחות כשהאייפון הנכון מגיע אליהן, אבל אין לנו רובים שלא הורגים ילדים. הסיבה לכך פשוטה למדי: יצרני הרובים לא רוצים בכך. המערכות האלה יאלצו אותם לרשום את רוכשי הנשק, וזה משהו שהם פשוט לא מוכנים לעשות. יותר ממחצית מכלי הנשק בארה"ב נמכרו לא בחנויות (שמחויבות ברישום ופיקוח) אלא באמצעות ירידים. עכשיו, אין ספק שרוצח שמתעקש למצוא משמעות לקיומו העלוב והמיותר באמצעות הריגת בני אדם אחרים בעוד שיכול היה לעשות טובה למין האנושי על ידי חיסולו העצמי, יצליח לשים יד על כלי נשק. אבל אפשר יהיה להפוך את זה להרבה יותר מסובך, הרבה יותר קשה - והרבה פחות רווחי ליצרני הנשק. על מזבח הרווח הזה, ילדים מתים.

הטכנולוגיה, אגב, הייתה קיימת כבר ב-2002.

חומרה? זה כל כך המאה ה-19

בימים אלה נערך כנס CES, אולי הכנס הגדול ביותר בעולם למוצרי אלקטרוניקה, שבו מציגות החברות הגדולות את המוצרים המתוכננים שלהן לשנה הקרובה. אפל התעלמה מהכנס פחות או יותר בכל שנות קיומו והשנה גם מיקרוסופט לא משתתפת.

מאט הונאן מ-Wired חושב שהבעיה של CES היא שהיא "כנס של חומרה בעולם של תוכנה". כן, הוא אומר, החומרה חשובה - זה טוב שכל שנה יש מעבדים יעילים יותר, משדרי רדיו משופרים וכן הלאה; אבל המשתמשים מתעניינים בתוכנה. בעידן שבו כל המכשירים נראים פחות או יותר דבר - אלא אם יש לך פטנט על מלבן עם פינות מעוגלות, ואתה לא מהסס לחבוט בו בכל שאר היצרנים - מה שחשוב הוא איזו תוכנה המכשיר מסוגל להריץ. הברזלים משנים פחות. ממילא המשתמש רוצה רק את האפליקציות שלו.

תערוכת CES. עיתונאי הטכנולוגי בחו"ל מקטרים, צילום: בלומברג תערוכת CES. עיתונאי הטכנולוגי בחו"ל מקטרים | צילום: בלומברג תערוכת CES. עיתונאי הטכנולוגי בחו"ל מקטרים, צילום: בלומברג

מאט ביוקנן מאתר באזפיד מסביר במילים דומות את היעדרותו מכנס CES אחרי שש שנים: לדבריו, ממילא כולם מתעניינים לא בכלים הריקים שמכילים את פייסבוק וטוויטר, אלא בתוכנה עצמה - והחברות שמייצרות את התוכנה ממילא מייצרות את המכשירים היותר מעניינים. הוסיפו לכך, בלשונו של ביוקנן, את הצורך לגרור את גופתך ללאס וגאס מיד אחרי החגים, לחמישה ימים של שכרון חושים ומעט מדי שינה "עם גאדג'טים חדשים, אנשי יח"צ, זנים אקזוטיים של שפעת, נהרות של ליקר, הררים של מזון נורא וחינמי, ערימות נאות של מזון טוב ויקר, תורים בלתי נגמרים של בלוגרים עצבניים וערפל קבוע של עשן סיגריות" זה מתחיל להשמע כמו בעיה עבור CES.

מצד שני, לאחר שנים של סיקור תערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם, אני יכול לספר לכם שיללות עיתונאי הטכנולוגיה בחו"ל הן חלק בלתי נפרד מ-CES. הם ככל הנראה ימשיכו לחזות את מותה משום שהם פשוט קצת מייחלים לו.

פייסבוק יוצאת למלחמה נגד הזכות לאנונימיות

דיווחנו לפני כשלושה שבועות על כך שראש הסוכנות להגנת מידע של מדינת שלזוויג-הולשטיין בגרמניה, תילו וייכרט, יוצא למלחמה כנגד פייסבוק בדרישה שתאפשר למשתמשים לפתוח חשבונות אנונימיים. פייסבוק הגיבה בבוז ובטענה שהיא מצייתת לחוק האירופי. זה נחמד מצידה, אבל לא חשוב במיוחד - החוק הגרמני מחמיר מהחקיקה האירופית הכללית.

בינתיים, הודיע וייכרט שאם פייסבוק לא תיענה לדרישותיו ומיד, הוא יטיל קנס של - אתם יושבים? - עשרים אלף יורו על מארק צוקרברג בשל אי ציות. לא יודע איך להגיד את זה לווייכרט, שחי ממשכורת של עובד ציבור, אבל בשביל 20 אלף יורו מארק צוקרברג לא טורח אפילו לזוז מתוך שינה. אם אלה הכלים שיש לווייכרט במאבק נגד פייסבוק, אולי כדאי לוותר על המאבק. לפחות הרשויות לא יתבזו בו.

20 אלף יורו? הוא לא מפחד. צוקרברג, צילום: בלומברג 20 אלף יורו? הוא לא מפחד. צוקרברג | צילום: בלומברג 20 אלף יורו? הוא לא מפחד. צוקרברג, צילום: בלומברג

גם אם וייכרט יוכל להטיל את הקנס שלו מדי יום, לפייסבוק יהיה עדיף להמשיך להתעלם ממנו ולשלם את הקנס. המודל העסקי שלה בנוי על כך שהיא מוכרת את המידע של המשתמשים למפרסמים. הנכונות של מפרסמים לשלם עבור מידע על דמות פיקטיבית למחצה נמוך הרבה יותר. כלי מרכזי אחר של פייסבוק הוא היכולת שלה להפוך את עצמה למרכז הגלישה ברשת של המשתמש, ובאמצעות השם המלא שלו לקשור אותו לכלל הפעולות שלו. קחו את זה ממנה, והמניות שלה יבצעו סלאלום בקפיצה לאחור. אם היא תכנע לדרישות המוצדקות של וייכרט, זה לא ייעצר שם: המוני אנשים ידרשו לקבל את אותו השירות שמקבלת גרמניה.

מצד שני, אם וייכרט יוציא צו מעצר לצוקרברג על התעלמות חוזרת ונשנית מהצווים נגדו ויפעיל אותו בכל רחבי אירופה, זה יהיה מגניב לגמרי. בעט, תילו, בעט!

ההמונים בועטים חזרה

 

דיווחנו שלשום (א') על כך שמשטר הגולגלות של בייג'ינג העצים את האחיזה שלו בצוואר נתיניו. החדשות הטובות הן שלנתינים קצת נמאס.

עיתונאים ב-Southern Weekly הסיני, עיתון עם מסורת ארוכה של כתיבת תחקירים, הפגינו השבוע במחאה על צנזורה של אחד המאמרים שלהם. בכיר במערך ההסברה של גוואנדונג, טואו ז'ן - לשעבר בכיר ב"סוכנות הידיעות" הסינית סינואה - צנזר מאמר שקרא להפיכת סין למדינת חוק והפך אותו לעוד מאמר תמיכה במפלגה הקומוניסטית.

אתר סינואה, סוכנות הידיעות הממשלתית בסין, צילום: בלומברג אתר סינואה, סוכנות הידיעות הממשלתית בסין | צילום: בלומברג אתר סינואה, סוכנות הידיעות הממשלתית בסין, צילום: בלומברג

יש גבול לכמות התיעוב העצמי שיכול אדם לשאת, במיוחד אם הוא בתפקיד יצירתי כמו עיתונאי, ועל כן כמה עשרות עיתונאים מהסאות'רן וויקלי שמו את נפשם בכפם ופרסמו מאמר מחאה על הפעולות של טואו. משם זה התפשט לווייבו, המקבילה הסינית של טוויטר - ושחקנים ובלוגרים ידועים כתבו גם הם על הפרשה והביעו תמיכה בעיתונאים מול בוס ההסברה. המחאה התפשטה והגיעה לאוניברסיטאות. המשטר עושה כמיטב יכולתו לצנזר את הדיונים בפרשה, אבל נראה שהיא יוצאת משליטה.

רק שלמרבה הצער, זו כנראה לא בעיה שכמה מאות מאנשי המשטרה החשאית לא יוכלו לפתור.

קצרצרים

 

1. דיווחנו אתמול (ב') על נסיונה של החברה הצרפתית Free לספק למשתמשים שלה רשת נקיה מפרסומות כבר ברמת ספק השירות. המפרסמים בצרפת נעמדו על הרגליים האחוריות, הממשלה מיהרה להתערב, ושרת הכלכלה הדיגיטלית של צרפת - כן, אומת סטארט-אפ שלא הצליחה עדיין לארגן לעצמה מערכת ניקוז מתפקדת, לצרפת יש כזו - נפגשה עם הבעלים של פרי ושכנעה אותו לחזור בו מהתכנית. למרבה הצער, השרה בלעה את השטות של המפרסמים - שהפרסומות הן "תוכן".

2. ובמגפה נוספת של עידן הכלכלה הדיגיטלית, מסתבר שבטוויטר יש צבא ענק שמונה 181,000 איש; כל אחד מהם מגדיר עצמו כמומחה, אצטגנין, חוזה ונינג'ה בתחום המדיה החברתית. יש גם גורואים, פריקים, מתמחים, ספציאליסטים, מאסטרים, אוונגליסטים ובולעי נחשים בתחום. טוב, את האחרון המצאתי. התפקיד של רועץ מדיה חברתית - הוא מעדיף לקרוא לעצמו יועץ - הוא להיות מוכר שמן הנחשים של העידן המודרני. שומר כספו ירחק.

אל תחפשו בטוויטר גאוני שיווק במדיה חברתית, איור: רחלי שלו אל תחפשו בטוויטר גאוני שיווק במדיה חברתית | איור: רחלי שלו אל תחפשו בטוויטר גאוני שיווק במדיה חברתית, איור: רחלי שלו

3. ובידיעת טוויטר נוספת, סוכנות הידיעות AP התחילה למכור מודעות בזרם הטוויטר שלה. בין הציוצים הרשמיים של הסוכנות, אפשר יהיה למצוא בקרוב ציוצים מיומנים על חברות שונות. לא בטוח עד כמה טוויטר עצמה תתלהב מההשתלטות על אפשרות הפרסום שלה; היא כבר אסרה על ציוצים אוטומטיים כאלה וב-AP מקפידים לומר שכל הציוצים הפרסומיים שלהם יוכנו בעבודת יד, כנראה על ידי נזירים על פסגת הר קרח. בואו נאמר שבמקום AP, לא הייתי משקיע יותר מדי בצורת השיווק הזו.

4. LOL. באירופה האריכו לאחרונה את משך זכויות היוצרים על מוזיקה מ-50 ל-70 שנים, חוק שזכה לכינוי הציני "החוק של קליף" כי הוא איפשר לקליף ריצ'רד להמשיך לקבל תמלוגים על שירים שביצע בתחילת שנות ה-60. במהלך ציני לא פחות, הוציאה סוני מוזיקה מהדורה מוגבלת של אוסף של שירי בוב דילן, כשהיא קוראת לו "אוסף הארכת תוקף חוקי זכויות היוצרים, חלק ראשון". נראה שלמרות הציניות המשוועת, האוסף דווקא די מוצלח.

5. טכנורצח: הגנרל סטנלי מק'קריסטל, איש כוחות מיוחדים שפיקד בעבר על הכוחות האמריקאים באפגניסטן, ששמו נקשר גם בעינויים ובאופן כללי אי אפשר לומר עליו שהוא יפה נפש שמגדל חתולים שמסיתים לשמאל, מזהיר בפומבי מפני השימוש במל"טים ככלי צבאי. זה חשוב במיוחד, משום שמק'קריסטל הוא ממובילי הרעיון של שימוש במל"ט ככלי להתנקשות. מק'קריסטל מזהיר שמל"טים הופכים לסמל שנוא במיוחד של הכוח האמריקאי. השנאה אליהם מגיעה מהקרביים, מגיעה גם מאנשים שמעולם לא ראו כאלה או לא ראו מה הם משאירים אחריהם כשהם מפציצים בטעות אירוע משפחתי. לדבריו, השימוש בהם מחריף "דימוי של שחצנות אמריקאית, שכמו אומרת 'אנחנו יכולים לטוס לאן שנרצה, יכולים לירות במי שנרצה, משום שאנחנו יכולים'". הגנרל סבור שהדימוי הזה מעורר ומלבה שנאה בקרב היריב - מה שמעודד ומגביר פעילויות טרור.

* "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
אין סיכוי שההדק החכם מוצלח. אם הטכנולוגיה הייתה טובה היא הייתה מיושמת גם במקומות אחרים
ברכב, בהגנת מידע, דלתות וכו' בינתיים הדלתות עם מנעולים כאלה ממש לא מוצלחות וגם מכוניות שמתניעות רק אחרי זיהוי הנהג לא ממש נפוצות (למרות שמושקעים סכומים לא מבוטלים בהגנת מכוניות מגנבה)-בקיצור, אם ההדק החכם באמת היה עובד (כלומר, מיידי, בלי פדיחות ומשקל זניח) זה כבר היה נפוץ מאוד. תחלס, אני מתעסקת בתחום האבטחה המתקדמת ולא מכירה אף מנגנון שאפילו קרוב ללענות על הקריטריונים האלה.
גליה  |  10.01.13
7.
כל כך מעט תגובות וכל כך הרבה שטויות
לאבי (מס' 1) 1. יש, כמובן, הרבה סיבות למה המקרים בארה"ב זוכים לתשומת לב רבה יותר (בעיקר כי יש שם הרבה יותר תקשורת, המדינה פתוחה וחופשית לסיקור והגישה לכל מקום קלה יותר) אבל שים לב להבדל החשוב, שרק מדגיש את החובה לפיקוח הדוק על נשק. בסין יש פיקוח מאוד הדוק ולכן המקרים המתוארים בוצעו עם סכינים והתוצאה היא שבכ 10 מקרים, שהתרחשו בשנתיים האחרונות בסין, נהרגו פחות אנשים מאשר בהתקפה הנוכחית בארה"ב. אגב, בטווח האחרון לא נהרג אף אחדץ 2. ההדק החכם עובד אבל, כפי שמצויין בכתבה, תומכי הנשק רוצים נשק חופשי מפיקוח שאינו כולל רישום בעלות כלשהי ולכן הם לא יסכימו לרכוש נשק כזה. ברור שיצרני הנשק ייצרו נשק כזה אם יחשבו שהם ירוויחו ממנו אבל זה לא המצב כיום. 3. צורת ההסתכלות שלך מעוותת, צרה ואף נוגעת בגזענות. קיצונים תמיד יהיו ולהם, אגב, גם לא מפריעה סכנת הפגיעה ממל"ט אבל בכדי שאותם קיצונים יצליחו הם צריכים תמיכה של הסביבה (שמספקת להם הגנה, מימון וגם מתאבדים) וככל שהתמיכה הזאת גדולה יותר הסכנה שהם מהווים גדלה גם כן. את התמיכה משיגים הקיצונים הללו בעזרת הסתה וההסתה הזאת צריכה דלק בכדי להיתפשט ושימוש במל"טים, בעיקר כשהם פוגעים בחפים מפשע, זה דלק מצויין. לאורן (מס' 5) זה שהזכות לשאת נשק מעוגנת בחוקה האמריקנית לא הפכת אותה לנכונה או לקדושה. יש לזכור שהזכות הזאת ניתנה לפני יותר ממאתיים שנה ובתקופה בה לא היו עדיין רשויות שלטון מסודרות בכל האיזורים ושאנשים אכן היו צריכים להגן על עצמם. כיום התיקון הזה מיותר ובהחלט מצדיק ביטול, או לפחות שינוי מהותי, בדיוק כפי שהועברו תיקונים אחרים במהלך השנים שהוסיפו דברים לא חשובים כמו ביטול העבדות, הרחבת זכות הבחירה לכולם (כולל נשים, שהיו האחרונות לקבל את הזכות), אישור לגביית מס פדראלי או איסור מניעת הצבעה ממי שלא שילם "מס משכורת". בכל מקרה, יש הבדל גדול בין זכות לנשיאת נשק לבין הדרישה שמי שרוצה לקנות, לשאת או להשתמש בנשק צריך לקבל רשיון לכך, להיות תחת פיקוח ולעמוד בתנאים אחרים, כמו מיומנות, גיל ובדיקות בריאותיות. ע"פ ההגיון שלך, ושל שאר תומכי הזכות הבלתי מפוקחת לנשק, גם הדרישה לרשיון נהיגה או טיס פוגעת בחופש של כל אחד מאיתנו שכן לא מאפשרים לכל מי שרוצה לנהוג או להטיס מטוס ומי שרוצה רשיון כזה חייב לעבור קורסים, מבחנים, בדיקות בריאותיות והוא חייב להרשם עם כל פרטיו ועוד הגדילו לעשות וקבעו חוקים רבים הקשורים לנהיגה או טיסה ורשויות החוק מפקחות על קיום החוקים הללו כל הזמן.
אמיר  |  08.01.13
5.
"פסיכוזת הנשק"? אני מבין שהכתב הוא פסיכיאטר מוסמך?
לידיעת הכתב, הזכות לשאת נשק מעוגנת בחוקה האמריקאית. כל עוד החוקה הזאת קיימת, אלו אשר מקיימים אותה אינם "פסיכוטיים", כי אם פשוט מממשים את זכותם החוקית להגן על עצמם. אם למישהו יש עם זה בעיה, אני מציע לו לנסות לשנות את החוקה. עד אז, שישמור את העלבונות שלו לעצמו.
אורן  |  08.01.13
4.
שים לב יוסי: לפני מספר שנים היה "שרב" בצרפת
הטמפרטורות הגיעו ל- 40 מעלות צסלזיוס. כתוצאה מכך מתו מעל 10,000 אנשים בקצב שלא איפשר זיהוי הגופות. כן כן , מה שכאן היה דורש הדלקת מזגן שם גרם למוות. מדוע? כי אין שום הגיון כלכלי בהשקעת הון כנגד משהו שקורה אחת ל- 20 שנים (פעם אחרונה שנת 91) וגורם לפקק תנועה. אצלנו לא מת אף אחד מההצפה באיילון. http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2736657,00.html
יובל  |  08.01.13
לכל התגובות