אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקדוש המעונה של זכויות הגולשים צילום: פליקר (cc by ragesoss)

דו"ח טכנולוגי

הקדוש המעונה של זכויות הגולשים

זעם והלם סביב התאבדותו של ארון שוורץ - מהפעילים הבולטים למען חופש שיתוף המידע ברשת, חוק אמריקאי עשוי לגרום לקץ ה-WiFi החינמי, הצצה לסצנת ההייטק הלבנונית ותקלה מביכה במיוחד שהתגלתה בווינדוס פון 8

14.01.2013, 14:02 | יוסי גורביץ

למה התאבד ארון שוורץ?

דיווחנו ביולי 2011 על התביעה המטומטמת כנגד ארון שוורץ, מחלוצי המלחמה למען זכויות הגולשים. בצעירותו, היה שוורץ ממייסדי פרוטוקול הפצת המידע הפופולרי RSS, ומאוחר יותר הקים את החברה שהפכה להיות הבסיס לאתר הפופולרי רדיט. בתחילת 2012, הוא היה אחד הפעילים המרכזיים שהובילו להבסת הצעת החוק SOPA.

שלשום, הוא שם קץ לחייו בתליה בדירתו בניו יורק. הוא היה רק בן 26. אנחנו לא יודעים למה הוא התאבד: שוורץ לא השאיר אחריו מכתב ונרמז שהיתה לו היסטוריה של דיכאונות. משפחתו וחבריו מתעקשים, עם זאת, שהסיבה להתאבדות היתה המשפט המתוקשר שהתנהל נגדו. זה לא בלתי סביר.

ארון שוורץ, ילד הפלא של זכויות הגולשים, צילום: פליקר (cc by ragesoss) ארון שוורץ, ילד הפלא של זכויות הגולשים | צילום: פליקר (cc by ragesoss) ארון שוורץ, ילד הפלא של זכויות הגולשים, צילום: פליקר (cc by ragesoss)

בזמן התאבדותו של שוורץ, העלו התובעים הפדרליים את מספר סעיפי האישום כנגדו מארבעה ל-13. המשמעות היתה שהוא נאלץ לשקול את האפשרות שאחרי מאבק משפטי ארוך ויקר - כספו אזל והוא נאלץ לפנות לקבלת תרומות לסיוע משפטי - הוא ייכלא ל-35 שנים וייקנס במיליון דולר.

חשוב לעבור שוב על פרטי המקרה: שוורץ הוריד, בצורה בלתי חוקית ללא ספק, כ-5,000,000 מאמרים מאתר האקדמאי JSTOR. אין שום ראיה לכך שהוא הפיץ אותם או התכוון להפיץ אותם. JSTOR, אתר שמשלם בעיקר למו"לים ופחות לאקדמאים עצמם ובמידה רבה מסמל הרבה מכל מה שרע במערכת הפצת הידע האקדמית, ידע לזהות אסון יח"צ שנע בכיוונו ומיהר להודיע שהוא לא מתכוון להגיש תביעה אזרחית כנגד שוורץ. ב-MIT, שם למד שוורץ בעת התקרית, לא היו זהירים כל כך ונמנעו מתגובה. התובעים הממשלתיים לקחו את שוורץ לבית המשפט למרות הכל.

הניצחון של שוורץ האם גוגל תשבית את מנוע החיפוש ליום אחד? מתנגדי החוק החדש נגד פיראטיות בארה"ב מארגנים "שביתת רשת" ביום רביעי, ויקיפדיה כבר בפנים - עכשיו הלחץ מופעל על גוגל ופייסבוק. וגם: סין מעדיפה את האפסטור על האנדרואיד מרקט יוסי גורביץ, 7 תגובותלכתבה המלאה
הזעם ברשת עצום. רוב האקדמאים עשו את הדבר הנכון: הם פרסמו בטוויטר קישורים למאמרים שלהם בפורמט PDF, גם אם בכך הם הפרו את זכויות היוצרים שלהם-עצמם. אלפי אנשים הצטרפו ליוזמה, ופרסמו את המאמרים בטוויטר תחת התגית #pdftribute. כ-2.5 מיליוני משתמשים כבר צפו בתגית - אם כי מותר להניח שחלק ניכר מהם הם עיתונאים שמכסים את הסיפור.

MIT, שמצאה את עצמה בבעיית יח"צ, מיהרה להודיע שהיא תקים ועדת חקירה שתבדוק את התנהלותה בפרשה. יש לה גם בעיה אחרת: במה שנראה כמו המהלך המטומטם ביותר מאז מהומות הגזע שפרצו עם רצח מרטין לותר קינג, אוכלי הנבלות של אנונימוס כבר פצחו בהתקפת DDoS על המכון. בשם אדם שהקדיש את חייו להפצת מידע חופשי, הם סותמים פיות של אנשים אחרים.  


בסרטון זה תוכלו לשמוע את שוורץ מספר על המאבק בחוק SOPA.

 

WiFi חינמי? זכויות היוצרים חשובות יותר

מיליוני אמריקאים שהתרגלו לכך שהם יכולים לגלוש בחופשיות בבית הקפה השכונתי צפויים לגלות בקרוב שהשירות מגיע לקיצו. ספקיות הרשת האמריקאיות מתחילות ליישם את מה שמכונה "חוק שש הפסילות". המשמעות המקובלת שלו היא שאם משתמש מסוים חשוד - רק חשוד - בהפרת זכויות יוצרים, הוא יקבל חמש אזהרות, ברמת חומרה משתנה, ובפעם השישית ספקית הרשת תחנוק לו את החיבור ותוריד אותו למהירות של מודם חיוג.

האם בתי הקפה יסגרו את ה-WiFi?, צילום: אוראל כהן האם בתי הקפה יסגרו את ה-WiFi? | צילום: אוראל כהן האם בתי הקפה יסגרו את ה-WiFi?, צילום: אוראל כהן

כל זה, כמובן, מבלי שהאיש בכלל יועמד לדין ויוכל להגן על עצמו. אם, אחרי שינתקו אותו בפועל מהרשת, הוא יחשוב שזה לא היה צודק, הוא יוכל להשליש 35 דולר כדי שוועדה תבדוק את התיק שלו. כיף.

אז מה יעשו גנבי תוכן שירצו לשמור בכל זאת על החיבור שלהם? נכון, הם ילכו אל המקום הקרוב עם WiFi חינמי, ויורידו שם את התוכן הגנוב שלהם. ומה יעשו חברות התוכן? נכון, ישלחו התראה אחרי התראה אל בית הקפה השכונתי, עד שהבעלים יבין ששום דבר טוב לא יצמח לו מכך שהוא מספק לאנשים גישה לרשת. וכך, זכויות היוצרים - שמזמן משמשות כגרזן בידי ארגונים שאין להם דבר עם יצירת תוכן חדש, ולא מסייעות ליוצרים עצמם - ישמשו עכשיו לחסל את הרשת הפתוחה. כיף כבר אמרנו?  

ובינתיים, בארץ הארזים...

ללבנון יש מוניטין שלילי בישראל - אבל מסתבר שיש שם סצינת הייטק שוקקת באופן יחסי. זה לא באמת צריך להפתיע: לבנון כונתה בעבר "השווייץ של המזרח התיכון" לפני שהעולם גילה שיש לה תאוות מלחמת אזרחים שהשווייצרים לא ידעו שיש להם מאז מלחמות הדת. משפט מפורסם בעולם הערבי הוא: "קהיר כותבת, בגדד מדפיסה, ביירות קוראת".  

במרץ 2011, לבנון דורגה במקום ה-186 בעולם במדד מהירות ונוחות החיבור לרשת. חיבור במהירות מגה-ביט עלה אז כ-1,200 דולר לגולש הלבנוני. מאז, הממשלה העבירה חוק שמשפר מאוד את איכות ומחיר החיבורים לרשת, ונוצרה תרבות ראשונית, מהוססת, של סטארט-אפים.

קו החוף של ביירות, צילום: shutterstock קו החוף של ביירות | צילום: shutterstock קו החוף של ביירות, צילום: shutterstock

הבעיה העיקרית שלהם היא שלבנון היא חברה שמרנית מאוד ומפתחים צריכים להיות יצירתיים מטבעם. מצד שני, חיי המסחר והיזמות של לבנון פורחים , והפזורה הלבנונית - היא גדולה למדי - ידועה ביזמות שלה. הרבה מהלבנונים שנותרו בארצם אחוזים בלהט לשקם אותה, וכמה שיותר מהר. הדרך לכך, מבחינתם, היא לחבר את לבנון לעולם דרך הרשת.

קצרצרים

1. ה"ניו יורק טיימס" עוד לא כל כך התחבר למאה ה-21 - הוא מעדיף להביא את הידיעות באיחור מסוים, אחרי שהאבק שקע. היתרון בכך הוא שכאשר הטיימס כותב על משהו, הוא מעניק לקיומו גושפנקא. החסרון הוא שהעיתון בעצם מצביע על משהו שכולם כבר יודעים מזה זמן - זה היה כל הרציונל לקיומו של חשבון טוויטר סאטירי בשם NYTonit. כך קורה גם עכשיו: הגברת האפורה מסבירה לנו ברצינות שמשקיעים סובלים מחרדת השקעות במניות הייטק בעקבות ההנפקה הקטסטרופלית של פייסבוק והקריסה בלהבות של זינגה וגרופון. שאר התקשורת התייחסה לזה באזור ספטמבר-אוקטובר, אבל עכשיו זה רשמי. כתבו על זה בניו יורק טיימס.  

מתעוררים לאט. מערכת הניו יורק טיימס, צילום: בלומברג מתעוררים לאט. מערכת הניו יורק טיימס | צילום: בלומברג מתעוררים לאט. מערכת הניו יורק טיימס, צילום: בלומברג

2. מחקר מעלה שמשתמשי האייפון 5 הם זללני המידע הגדולים באיחוד האירופי, וכל אחד מהם לוגם כמות פס רחב שמספיקה לארבעה משתמשי אייפון 3G. ואם לפני שנה משתמשי אייפון 4S היו זללני המידע הגדולים ביותר, הרי שעכשיו משתמש אייפון 5 משתמש בכ-150% מכמות המידע של משתמשי המכשיר שהיה הדבר המהפכני והקסום של השנה שעברה. עם זאת, נראה שהם בעיקר צרכני מידע: משתמשי סמסונג גלקסי S3 עברו את משתמשי האייפון 5 בהעלאת מידע.  

3. שימוש חדשני ביוטיוב: אסיר סקוטי, לוק מיצ'ל, שהורשע ברצח ילדה, קיבל את אישור בית הכלא בו הוא מרצה את עונשו להעלות ליוטיוב סרטון שמתעד את בדיקת הפוליגרף שעבר. זו, כמובן, מראה שמיצ'ל לא אחראי לרצח הילדה, שאם לא כן - הוא לא היה מעלה את הקליפ. המקרה של מיצ'ל נבחן כעת על ידי ועדה שמטרתה לוודא שלא בוצעו עוולות משפטיות ושאנשים חפים מפשע לא יושבים בכלא. תשמחו לשמוע שבישראל, עם אחוז הרשעות כל כך קרוב ל-100% שאולי צריך לשקול לבטל את כל הבלאגן הזה של משפט, אין ועדה כזו ושהפרקליטות נצמדת לקרנות המזבח ומסרבת בעקשנות לערוך משפטים חוזרים. מיצ'ל העלה את הסרטון, הראשוני מסוגו, כדי לשכנע את הציבור שהוא לא אשם, מה שצפוי ליצור לחץ ציבורי על הוועדה. חשוב לציין שבדיקות פוליגרף אינן באמת בדיקות אמת, הן פשוט מסוגלות לגלות עד כמה אדם שולט בתגובות הגופניות שלו למצבי לחץ.  

4. אם שמעתם על הסדרה "הוואי חמש-אפס" סימן שאתם כנראה קרובים לגיל הפנסיה שלכם (בתקווה שהגזירות הכלכליות האחרונות השאירו לכם אחת). מסתבר שלפני שנתיים התחילו לצלם את הגרסה החדשה של הסדרה הקלאסית. בניסיון אומלל להתחבב על הקהל הצעיר, יצאה CBS - הרשת שמשדרת את הסדרה - בתרגיל בעייתי. הפרק הקרוב של הסדרה מכיל שלושה סיומים אפשריים, כל אחד מהם עם רוצח אחר, והסיום שישודר ייקבע על ידי הצבעת טוויטר. יתכן גם מצב בו הפרק שישודר בחוף המערבי יהיה עם סיום שונה מזה שישודר בחוף המזרחי. מקורי ונחמד, להוציא בעיה אחת עיקרית: גיל הצופים. הגיל החציוני עומד על 55. כמו שאמרתי, קרובים לפנסיה. לכמה בני 55 יש חשבון טוויטר?  

5. מספר משתמשים של ווינדוס פון 8, מערכת ההפעלה הסלולרית החדשה של מיקרוסופט, גילו תקלה מביכה במיוחד: אם מביאים את המכשיר לקריסה באופן בלתי שגרתי, מקבלים הודעת שגיאה שמבקשת מהמשתמש להכניס את דיסק ההתקנה של מערכת ההפעלה "ולאתחל את המחשב". מישהו במיקרוסופט העתיק כנראה הודעת שגיאה מחלונות NT למערכת ההפעלה הסלולרית. דקלפרצוף.

"דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי"  

ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



12 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

12.
בישראל אין מושבעים, ולכן השפיטה יותר צודקת (ומה המחשב של שוורץ זצ"ל?)
בישראל, מי שמחליט על פסק הדין הוא השופט, שהוא איש מקצוע ומכיר את כל השטיקים והקומבינות, ולא המושבעים, שהם אנשים שאינם רגילים לרוב בכל זה ולכן מושפעים הרבה יותר מלחצים (שלא לדבר על חביבת המדור פייסבוק). השופטים - ברובם המוחלט של המקרים - שופטים לפי העובדות היבשות, ונהרים לקולה במקרים בהם העובדות אינן ברורות מספיק. יש לכך כמה תופעות לוואי: עומס על בתי המשפט, עורכי דין עלגים (משום שאינם צריכים להיות רהוטים, כי אינם צריכים להרשים את המושבעים), ודי הרבה מקרים בהם נאשמים מזוכים או יוצאים בעונשים קלים (למראית עין) משום שהעובדות אינן מוצקות מספיק. מה שבטוח: אין צורך בחבר מושבעים ו/או עורכי דין כדי לזהות את הלוגו על מחשבו של ארון שוורץ זצ"ל...
נו , באמת  |  14.01.13
לכל התגובות