האם האוניברסיטה מכינה אתכם לעבודה בהייטק?

חלק נכבד ממהנדסי ההייטק בישראל הוכשרו באחת האוניברסיטאות בארץ. כידוע, לכל מי שמעוניין להיכנס לתעשיית ההייטק המקומית לתפקידים טכנולוגיים - ואין לו רקע צבאי רלוונטי - תואר במדעי המחשב או הנדסת תוכנה היא כנראה האפשרות ההגיונית ביותר עבורו.

הנה ציטוט מתוך האתר הרשמי של הפקולטה למדעי המחשב בטכניון: "מטרת הפקולטה היא לחנך מדענים ומהנדסים מעולים, להעניק להם ידע בסיסי רב ומעמיק וכושר הנדסי לפתח כישורים ניהוליים וטכנולוגיים, כך שיוכלו להנהיג את התעשיות עתירות המדע בהווה ובעתיד".

האם האוניברסיטה באמת מצליחה להכשיר "מהנדסים מעולים"? בפועל יש פער גדול בין תוכנית הלימודים של התואר לבין ההכשרה הנדרשת בעולם האמיתי. כתוצאה מכך, בוגרי התואר לא יוכלו באמת להיות מהנדסים מעולים או לפתח לעצמם קריירה מוצלחת, עד שלא יגשרו על הפער הזה.

מה חסר בהכשרה של הסטודנטים?

1. לימוד טכנולוגיות בסיסיות - בתוכנית למדעי המחשב, נושאים בסיסיים שכל מתכנת מתחיל צריך לדעת כמו למשל: SQL, HTML, Linux - אינם נכללים בלימודי החובה של התואר אלא רק במסגרת קורסי רשות. פעולה שנחשבת פשוטה ובסיסית כמו הגדרת שרת אינטרנט ביתי, היא משהו שרוב בוגרי התואר לא ידעו לעשות.

2. חיבור לעולם שבחוץ במהלך התואר - כל השיעורים באוניברסיטה נערכים בכיתות הלימוד. מדהים איך במהלך התואר כולו, אפילו פעם אחת לא נערך סיור למקומות חיצוניים כגון: מעבדות של חברת הייטק, לשכת המדען הראשי, משרד הפטנטים, קרנות הון-סיכון, חברות סטארט-אפ וכו'. ישראל כל כך עשירה במוסדות פרטיים וציבוריים שרלבנטיים לכל בוגר תואר טכנולוגי וזה הכרחי שהוא יכיר אותם בעת כניסתו לתעשיה.

חיבור עם העולם החיצוני יכול לתת ערך רב ומוטיבציה רבה לסטודנטים צעירים שמנסים להבין את העולם שאליו הם עומדים להיכנס וכמו כן יעזור להם להחליט היכן יתחילו את דרכם המקצועית. מרבית בוגרי התואר לא ידעו לענות על שאלות בסיסיות כמו: מה תפקידן של קרנות הון סיכון בתעשיית ההייטק? כיצד המדען הראשי יכול לעזור למיזמים בתחילת דרכם? מה זה אנג'ל?

 

3. לימוד טכנולוגיות עכשוויות - תלמידי התואר מנותקים מהטכנולוגיות המלהיבות והחדשות ששולטות בעולם היום. מרבית הטכנולוגיות שנלמדות בתואר הן ישנות, לא רלבנטיות ומגבילות את הסטודנטים בחשיבה על רעיונות חדשים ובפיתוחם הטכנולוגי. אילו היה חיבור טוב יותר עם התעשיה המקומית, סטודנטים היו נחשפים ולומדים יותר "טכנולוגיות חמות", כמו למשל: תכנות למובייל, תכנות אפליקציות ואפילו Node.js או Hadoop.

4. קורס בסיסי בפיתוח קריירה - רוב בוגרי התואר נכנסים לתעשייה מבלי שיידעו אילו מסלולי קריירה אפשריים עבורם במהלך 5-10 שנים הבאות ומה עליהם לעשות כדי להצליח בכל אחד מהמסלולים הללו. מעבר לזה, חסר להם ידע בסיסי שהכרחי לפיתוח הקריירה, כמו למשל: אילו בעלי תפקידים ניתן למצוא בכל חברת הייטק, מה הם התפקידים הרלבנטיים עבור בוגרי תואר (מהנדס פיתוח, מהנדס QA, תמיכה טכנית, אוטומציה), ועד כמה קל או קשה לעבור מתפקיד אחד לאחר בהמשך הקריירה.

5. יזמות, יזמות ויזמות - למרבה הצער אין אף קורס בתוכנית הלימוד בנושא יזמות (במנהל עסקים דווקא יש). בוגרי תואר שינסו לפתוח סטארט-אפ בסמוך לסיום התואר ייאלצו ללמוד הכל תוך כדי תנועה ולעשות טעויות בסיסיות רבות. אין בתוכנית הלימוד אף קורס שמלמד דברים בסיסיים כמו: כיצד מפתחים מוצר? איך לוודא שהרעיון שלכם מספיק טוב? מהו Lean Startup? מהם השלבים בדרך להקמת חברה וגיוס הון? מיהם הגורמים שניתן לגייס מהם הון ואיך עושים זאת?

האוניברסיטה היא עדיין המקום הטוב ביותר להתחיל ממנו

למרות כל האמור, חשוב לציין שהאוניברסיטאות עדיין מצליחות להכשיר בכל שנה מהנדסים רבים שמשתלבים בקלות יחסית בתעשיה המקומית לאחר הלימודים. הסיבה לכך היא שהחברות המגייסות מודעות היטב לאיכות ולרמה המקצועית הגבוהה בקרב בוגרי התואר ולכן תמיד ישאפו לזכות בהם.

בוגרי תואר אוניברסיטאי ירכשו כלים רבים במהלך התואר שיכינו אותם מבחינה מקצועית להתמודד עם כל אתגר שיופיע בפניהם בתעשיה. התואר מחייב התמודדות עם בעיות תיאורטיות מסובכות שדורשות חשיבה מעמיקה ויצירתית.

 

זהו תהליך לימוד לא פשוט בכלל אך בסופו של דבר, בוגרי התואר מפתחים יכולת חשיבה עצמאית ואת הביטחון שכל בעיה, מסובכת ככל שתהיה, "ניתנת לפיצוח" אם רק ישבו עליה מספיק זמן.

לסיכום, עד שהאוניברסיטאות לא ישכילו בעצמן לעשות את השינויים הנדרשים בשביל להכשיר את בוגריהן לתעשיית ההיי-טק - האחריות על גישור הפער הלימודי הזה מוטלת על בוגרי התואר.

הכותב הינו מנהל המובייל בחברת FTBpro ובעל הבלוג "המדריך להייטקיסט המתחיל" www.hitech-advisor.com