הפסד הריבית של בנק ישראל בשנת 2012: כמיליארד שקל

שלוש הפחתות הריבית שביצע בנק ישראל במהלך 2012, בשיעור מצטבר של 0.75%, הקטינו בשנה החולפת את הפסדי הריבית שלו על יתרות מטבע החוץ שהוא מנהל למיליארד שקל. זאת לעומת הפסדי ריבית של כ־3.4 מיליארד שקל שרשם בנק ישראל בשנת 2011.

כתוצאה מההפסד הנוסף, גדלה יתרת ההפסד המצטבר של בנק ישראל והגיעה בסוף 2012 לסכום שיא של קרוב ל־42.5 מיליארד שקל. את נתוני ההפסדים המדויקים צפוי בנק ישראל למסור במועד פרסום הדו"חות הכספיים שלו, במהלך השבועות הקרובים.

ההפסד לא מאפשר לבנק לצמצם את הגירעון הממשלתי

 

הפסדי הריבית של בנק ישראל נובעים מהפערים בין הריביות שהוא מקבל על השקעת כספי יתרות המט"ח בבנקים בחו"ל, לבין הריבית שהוא משלם בארץ על אגרות מק"מ שהוא מנפיק ועל הפיקדונות של הבנקים המסחריים אצלו.

הנפקות המק"מ מימנו חלק גדול מרכישות הדולרים המוגברות שביצע בנק ישראל בשנים 2008־2011. רכישות אלה הן הסיבה העיקרית לצמיחה העצומה בהיקף יתרות המט"ח, המסתכמות כיום בכ־76 מיליארד דולר.

הפסדי בנק ישראל אינם וירטואליים ויש להם גם חשיבות מעשית לא מבוטלת. על פי החוק, בנק ישראל צריך להעביר מדי שנה את הרווחים שהוא צובר לממשלה, ורווחים אלה אמורים לממן חלק מהגירעון בתקציבה. אולם בנק ישראל רשאי להעביר את רווחיו לממשלה רק כאשר יש לו רווח מצטבר, בעוד שהוא גורר כאמור כבר שנים הפסד מצטבר של יותר מ־40 מיליארד שקל.

הפסד הריבית שצבר הבנק בשנה החולפת, יחד עם ההפסד הגדול הרבה יותר ב־2011, מרחיקים בשנים רבות את המועד שבו יוכל הבנק המרכזי לתרום את חלקו במימון הוצאות הממשלה. המשמעות של אי העברת רווחים מבנק ישראל למימון תקציב המדינה היא בסופו של דבר צורך לבצע קיצוץ גדול יותר בתקציבי משרדי הממשלה, או להטיל יותר מסים.

מבנק ישראל נמסר בתגובה כי הבנק איננו בנק מסחרי או גוף עסקי רגיל, והפעילות הפיננסית שהוא מבצע לא נועדה ליצירת רווחים, אלא לשם השגת יעדיו כפי שהם כתובים בחוק. המדיניות המוניטרית ומדיניות שער החליפין מאז 2008 היוותה גורם מכריע לכך שהמשק הישראלי צלח את המשבר בצורה טובה בהרבה ממשקים אחרים, ולעתים הכלים הנדרשים לשם השגת היעדים המאקרו־כלכליים פועלים במנוגד להשגת רווחים לבנק.

הסבר ציורי יותר לנושא זה סיפק לאחרונה חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, פרופ' ראובן גרונאו, שאמר בשיחה עם "כלכליסט": "כשאלוהים מחלק את המחלות הוא לא מתחשב בשאלה אם לחולה יש ביטוח בריאות או לא. לעומת זאת, כאשר השווקים הפיננסיים מחלקים את המחלות הם דווקא מתייחסים לשאלה האם למשק יש ביטוח או לא. ואין ספק שהעובדה שלמשק הישראלי יש יתרות מט"ח גדולות מקטינה את הסיכוי שלו להיקלע למשבר".

מנהל חטיבת השווקים לשעבר ויועצו הבכיר של הנגיד, בארי טאף, אמר כי במאזן בנק ישראל רשומות רק העלויות ולא הרווחים. "הרווחים הם של המשק כולו, והם לא מוצאים ביטוי במאזן של הבנק המרכזי. בנוסף לכך, יש רווחים רעים והפסדים טובים: לבנק המרכזי יש אפשרות לייצור רווחים בקלות, על ידי אינפלציה ופיחות, ואלה הם רווחים רעים.

לעומת זאת, מה שיש לנו היום זה הפסדים טובים"