האם כיתת העתיד כאן?

לרעיון, שנולד אך זה לפני כמה שנים, קוראים "כיתה מתהפכת" (flipped classroom), ועיקרו הוא היפוך תפקידים בין חדרי הכיתות בבתי הספר לבין שולחנות הכתיבה של התלמידים בבית: במקום שבבית הספר התלמידים יאזינו באופן פסיבי לדקלומים משעממים של מורים ואז יקבלו משימות לעבודה עצמית בבית - הם יצפו בסרטונים לימודיים ובשיעורים בווידיאו על המחשב בבית, ויגיעו לבית הספר לביצוע משימות משותפות ולקבלת עזרה והנחיה ממדריכים.

אחת החוויות שמשותפות לרוב בני האדם, ברוב התפוצות, היא הישיבה המתישה בכיתות לימוד, תוך איומי ענישה למפרים את המשמעת. בוגרי תיכון העבירו יותר מ־50 אלף שעות בכיתות כאלה, מקופלים בתנוחת ההקשבה הפסיבית. ומעטים מהם, ארשה לעצמי להמר, סבורים שהחוויה הבלתי נשכחת הזאת היא השיטה הטובה ביותר ללמוד. הדבר היחיד שאולי חשבו הוא שאין דרך אחרת. עד היום.

מתוך הסימפסונים. כיתה הפוכה - הרעיון הוא בהיפוך התפקידים

הרעיון של "הכיתה המתהפכת" פשוט: התלמיד, בביתו ובזמנו, יצפה בהרצאות ובסרטוני לימוד שהוכנו במיוחד. הללו יוכנו בהשתתפות המרצים הטובים ביותר, וישמשו אלפי תלמידים. אל מוסד הלימודים התלמיד יגיע כדי לעבוד, לשוחח ולעבד. כדי להיות אקטיבי. המורה ישמש פחות כמרצה ויותר כחונך - הרי אם אפשר להנגיש לכולם את המרצים הטובים ביותר, למה להסתפק בפחות? הכיתה והמורה שבה יוקדשו לעבודה שפעם נקראה שיעורי בית.

זו יותר ממחשבה גרידא. ארגונים שונים כבר הפיקו אלפי שיעורי וידיאו לבית הספר היסודי - אחד הבולטים בארגונים, שכל סרטוניו נגישים חינם ביוטיוב, הוא העמותה "האקדמיה של קאהן" (khanacademy.org). מאות שיעורים, גם מקרב סרטוני קאהן, תורגמו לעברית. גם באוניברסיטאות רבות מתחילים להעלות הקלטות וידיאו ומערכי שיעורים ללמידה בבית. גם באופן מסודר, עבור תלמידים רשומים, ובלי קשר לכך גם לקהל הרחב, כמו לדוגמה במיזם coursera.org. ישנם גם כמה מורים ואף בתי ספר, רובם בארצות הברית, שבשנים האחרונות עורכים ניסויים ומקימים מסלולים של כיתות מתהפכות, ונתונים ראשוניים שמתפרסמים על הניסיונות האלה מדווחים על שיעורי מעורבות והצלחה גבוהים יותר.

אם רעיון הכיתה ההפוכה נשמע טוב מדי, ממש כמו סיפור, הרי זה כיוון שהכמיהה לכיתה אחרת כבר בוטאה בסיפורים. אחד מספרי המופת הקלאסיים של ילדותנו היה "הכיתה המעופפת" של אריך קסטנר.

העלילה מתרחשת בגרמניה של בין שתי מלחמות העולם, והיא מכילה סיפור בתוך סיפור על מורה ותלמידיו הנוטשים את הכיתה המסורתית ומעופפים בעולם כדי ללמוד ממקור ראשון - ולא בהרצאות משעממות. הספר נשרף בידי הנאצים בנימוק שהוא "נוגד את הרוח הגרמנית", ואחר כך הפך לקלאסיקה, הומחז ועובד לכמה סרטים. והרצון לשנות איכשהו את המבנה הפדגוגי המיושן המשיך להסעיר כותבים רבים, מאז אריך קסטנר ועד ג'יי.קיי רולינג, מחברת ספרי "הארי פוטר".

כעת נותר לנו לקוות שהרעיון יזכה לפיתוח ועזרה ולא לבלימה והפרעה. שכלכלת החינוך תגיב לשינויים הטכנולוגיים, ושהאנשים שאמונים על הביצוע, ותיקי מערכות החינוך שמשפיעים על תוכן הלימודים ועל מנגנוני המערכת, יחשבו איך כן במקום למה לא.

הכיתה המתהפכת יכולה להעלות מורים כוכבים, ששיעוריהם יזכו לתפוצה רחבה מאוד, בלי לפגוע דרסטית בפרנסתם של המלמדים. מה שלומדים ואיך שמלמדים ישתנו. הדבר היחיד שיתעופף יהיה השיטה הלא מוצלחת שבה לא באמת למדנו.