אף אחד לא ישב בבית ובזמנו החופשי יקשיב להרצאות.

בין אם בזמנם החופשי ובין אם כשהם מחוייבים לכך. תתסתכלו רגע אחורה לזמן שהייתם בתיכון/חטיבה. למי באמת היה רצון לשבת בכיתה וללמוד? (להוציא מקצועות ספציפיים שנורא אהבנו, הרוב שנאנו). הלימוד בכיתה לפחות נותן איזושהי מסגרת חובה, ומכריח את התלמידים לשבת ולהקשיב. מה שחסר בהרצאות הוידאו הביתיות. אז נכון שלא הכל נכנס באפקטיביות בגלל מגוון סיבות (חוסר עניין, חוסר רצון וכו'), אבל לפחות חלק מחלחל. כמובן שהצלחתה של השיטה תלויה באופי התרגולים שבכיתה, אך בכל מקרה נראה כי עיקר הלימוד ייעשה בהרצאה בוידאו. ומה שיקרה בפועל: תלמידים שהיום שמים זין על מערכת החינוך ורק מבריזים, ימשיכו לשים זין, ואפילו גדול יותר, כי לא יהיה באמת מי שיכריח אותם ללמידה עצמית, ומצבם לא באמת ישתנה. תלמידים שאוהבים ללמוד ויש להם הרצון, כנראה ירוויחו משיטה זו. [למרות שהחופש שלהם בהחלטה האם ללמוד או לא ללמוד יכול בסוף להסתיים בהחלטה לוותר על ההרצאות הביתיות, בין אם: א) הם ירגישו שהם יכולים לוותר על ההרצאה, ושהתרגול מספיק להם להבנת החומר שעוברים עליו. או ב) פשוט יוותרו על ההרצאה, בגלל שהמקצוע הספציפי פשוט לא מעניין אותם מספיק, והם יסמכו על למידה מסיכומים ומחברות של אחרים לפני המבחן, בכדי לעבור אותו]. והקבוצה השלישית, שמהווה את הרוב המוחלט של התלמידים. התלמידים הממוצעים. לא בהכרח פחות אינטילגנטיים מהקבוצה השנייה, אבל מוציאים ציונים פחותים בגלל מגוון סיבות, לרוב חוסר רצון ו/או עניין ללמוד באותו הגיל. אלה תלמידים שרובם, בגיל מאוחר יותר ישנו את תפישתם לגבי לימודים, וימשיכו הלאה לתואר ראשון ושני. וזו הקבוצה שתפסיד הכי הרבה מהשיטה החדשה. חוסר הרצון ללמוד יגרום לכך שהם יוותרו על רוב/כל ההרצאות הביתיות. לפחות המסגרת הבית ספרית מהווה איזשהו הכרח. ואם הם חייבים לבוא, הם באים, ויושבים, ולפעמים גם כותבים ומקשיבים. והפלא ופלא, גם לומדים משהו. אני יודע זאת ממקור ראשון. תתסתכלו סביבכם, רוב האנשים המשכילים שאתם מכירים - איך הם היו בתיכון/חטיבה? שיטה זו תשים אותם בנקודת פתיחה חלשה יותר משהם נמצאים בה היום, ולעתים אף תמנע מהם או תעכב אותם בהשגת השכלה גבוהה יותר (למשל, מחסור בתעודת בגרות). מה שחסר בשיטה הזו - זה הכרח ללימדה. אנחנו מדברים כאן על בני נוער למען השם, לא על אנשים באמצע שנות העשרים עם רצון לרכוש השכלה - שם זה יכול לעבוד, ועובד גם היום נפלא. אפשר אולי להקרין את ההרצאות בכיתות ולדרוש נוכחות חובה, כאשר המורה נמצא עם התלמידים ומסביר את מה שלא מובן, עונה על שאלות, ומנהל דיון לאחר מכן על נושא ההרצאה. אבל יצטרכו להוסיף שעות בשביל התרגולים. וכמובן שלא התייחסתי כאן גם לכל נושא המחסור באינטרקציה מול בני אדם אמיתיים ומורה בוגר, הניוון מול המסך, וההשפעה שיש למחסור בדברים "ממשיים" על התפתחותו של האדם מבחינה רגשית, אתית וניסיונית.

להערכתי, להפעלת שיטה מתקדמת זו יהיה צורך בכמה שינויים: 1. כדי לחפש ביעילות מידע אמין ועדכני ברשת, התלמידים צריכים קודם ללמוד מקצוע בסיס (ליבה?) - "מיידענות" ורצוי גם "ניהול ידע" אין בעיה להוציא מהר מהרשת תשובות ומאמרים בכל נושא, אבל כדי שהם יהיו מעודכנים ואמינים - צריך לדעת איך והיכן לחפש. 2. במצב כזה, בו בכיתה עובדים ומתדיינים על החומר שהתלמידים קראו בבית (ברשת) המורים יהיו חייבים להיות מעודכנים. לא יספיק הידע שהמורה למד בעת הכשרתו, המורה יהיה חייב להיות מעודכן בתחום לימודיו ולכן חיבב גם הוא, הכשרה מתקדמת במיידענות וניהול ידע. 3. היכולת של המורים לדון בחומר עם התלמידים, כמעט כשווים מול שווה שונה מהמצב הנוכחי, בו המורה "מעביר חומר" ונחשב לסמכות העליונה בו. הכשרת המורים חייבת להתמקד גם ביכולת הלימוד והעבודה מול התלמידים כלומר, לא כל מורה שעובד היום, יהיה מסוגל לתפקד כך מחר.

גם במודל זה, כמו כל מודל הוראה אחר, הדגש צריך להיות מיומנויות הלמידה של התלמיד. מיוממנויות למידה הן כל מה שבתווך שבין היכולות האישיות של הלומד לדרישות הלימודיות ממנו. היות והמודל המוצע כאן משנה משמעותית את הדרישות הלימודיות מהתלמיד, בהיותו נדרש ללמידה ביתית עצמאית מהרצאות מוקלטות ועוד, הרי שראשית יש ללמד את התלמיד כיצד לעשות זאת בצורה הנכונה והמותאמת לו.

הנה רעיון: במקום לחפש פתרונות קסומים איך להפוך את הלמידה למשהו "אחר" ו"שונה": להשקיע יותר במערכת הנוכחית: קצת יותר משכורת למורים, קצת פחות תלמידים בכיתה, קצת יותר השקעה במבנה ובתנאי הלימוד והרחבה משמעותית של הצוות המלווה: יועצות, טיפולים חיצוניים וועדות מעקב אחר מצבם הרגשי, ההתפתחותי והלימודי של התלמידים.

אפשר גם למכור שיעורי וידאו כי לכל אחד יש מה ללמד. כתבו "לימוד באינטרנט" בגוגל. העתיד כבר כאן.

בכלל גישת הלמידה שגויה מיסודה, המורה היה צריך להיות החכה איתה התלמיד ידלה בעצמו כל חומר שירצה באינטרנט..כלומר מורה פנימי שילווה את האדם לכל חייו , את המורה הזה צריך לפתח מה שאומר יכולת למידה עצמית איתה התלמיד ישתמש כל חייו כי הלימודים לא נגמרים אחרי בית הספר או האוניברסיטה הם נמשכים כפי שכולם יודעים כל החיים בכל רגע ורגע !

הרעיון כל כך פשוט ומובן. ישר עושה לי חשק ליצר סרטוני הדרכה משלי לכתה של הבת שלי.

http://www.ted.com/talks/salman_khan_let_s_use_video_to_reinvent_education.html יש כתוביות בעברית