אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אלרוב נתבעת כי לא שילמה עמלה בעסקה לרכישת מלון צילום: אוראל כהן

אלרוב נתבעת כי לא שילמה עמלה בעסקה לרכישת מלון

לטענת התובע, חברת הנדל"ן של אקירוב הפרה הסכם עמו לתשלום 3% מגובה העסקה תמורת מידע על הכוונה למוכרו

07.02.2013, 08:46 | יצחק דנון

עתירה כנגד אלרוב נדל"ן ומלונאות שבשליטת אלפרד אקירוב, הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, למתן סעד הצהרתי לחיובה של אלרוב לשלם עמלה שהתחייבה לכאורה לשלם לגבי עסקת רכישת מלון לוטסיה בפריז. את העתירה הגיש אהרון טימסיט, העוסק בניהול בתי מלון בארץ ובחו"ל.

אלפרד אקירוב , צילום: אוראל כהן אלפרד אקירוב | צילום: אוראל כהן אלפרד אקירוב , צילום: אוראל כהן

לדברי טימסיט, בסוף חודש מאי 2006 נחתם בינו לבין אלרוב הסכם ולפיו היה עליו למסור לאלרוב מידע על נכסים העשויים לעניינה ואשר עמדו למכירה בפריז. באותם הימים ניהל טימסיט את אחד מבתי המלון הייאט שבפריז וכך היתה לו גישה למידע בנוגע לבתי המלון שבעיר. בהסכם שצורף לעתירה מצוין כי גובה העמלה יהיה 3% משווי העסקה.

לטענת טימסיט, מיד לאחר חתימת ההסכם הוא יידע את אלפרד ובנו ג'ורג' בעובדה כי המלונות לוטסיה ולו לובר שבפריז עומדים למכירה, והשניים ביקשו ממנו ליצור קשר עם נציגי בתי המלון הללו. טימסיט טוען כי פנה לבעלים של שני המלונות הללו והלה ביקש לקבל "מכתב כוונות" לשם התקדמות בעסקה. בכך, טוען טימסיט, התמלא חלקו בהסכם בינו לבין אקירוב.

לדברי טימסיט, אלרוב רכשה את לוטסיה ב־2010, אך סירבה לשלם לו את שכרו ואף הודיעה כי אין בכוונתה לעשות כן מאחר שהוא לא היה הגורם שהביא לרכישת המלון. טימסיט מציין כי בשלב זה אין ביכולתו לאמוד את הסכום המגיע לו מאלרוב מאחר שזו לא הסכימה להעביר לו את ההסכם לרכישת המלון. על פי דיווח של אלרוב לבורסה, המלון נרכש תמורת 590 מיליון שקל.

לעתירה צורף מכתב התגובה של אקירוב למכתב הדרישה של טימסיט לתשלום שכרו. במכתב נאמר כי טימסיט אינו זכאי לעמלה. לטענת אקירוב, העסקה נרקמה ובוצעה שנים ארוכות לאחר שההסכם פקע ומבלי שטימסיט נקט פעולות כלשהן לקידומה.

מאקירוב נמסר כי אינו מכיר את הנושא וכי אלרוב אינה יודעת על התפתחות בפרשה, שאינה חדשה.

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
שיטת מצליח
תאגידי ענק וחברות גדולות לא מהססות לחמוק מתשלומים כאשר מדובר בתשלום לאדם פרטי, לעומת זאת ברגע שנהיה (אנו הפרטים אשר מרכיבים את כלל החברה) חייבים שקל אחד יופעלו עלינו לחצים הן מטעם החברות והן מטעם רשויות המשפט. החברות הגדולות מזלזלות בזכויות חוזיות וקנייניות של עוסקים פרטיים ואנו שומעים על כך יום יום. שיטת מצליח - אם החברה הצליחה והפרט נפגע "מה טוב" ואם הפרט עמד על שלו אז אולי הוא יקבל משהו בהליך משפטי מייגע וארוך מול תאגיד ענק וסוללות של משפטנים אבל למה לשלם מראש "שיעבדו בשביל הכסף" (שגם ככה מגיע). התופעה הזו מראה על זילות הכלל "חוזים יש לקיים". אני מקווה ומאמין במערכת המשפט שבהזדמנות זו תעגן בפסיקה הלכה אשר תמנע מקרים כאילה בעתיד. אני מקווה שמר טמסיט ישופה ויפוצה בצורה משמעותית.
אבירם , תל אביב  |  07.02.13
1.
ומה יהיה במשפט?
ומה הטעם במשפט, אם מראש הוא מתנהל בין אדם קטן לחברה בסדר גודל של אלרוב? האדם הקטן לעולם אמצעיו מוגבלים בטח לעומת חברה כמו אלרוב, ברור שעו"ד שהוא ישיג סיכויו לנצח במשפט קטנים לעומת סוללת עורכי הדין של אקירוב. ובכל זאת בית המשפט היא האפשרות היחידה, הלוואי ששם יצא לאור הצדק...
דודי , תל אביב  |  07.02.13