רעידת אדמה בעולם הנוצרי: האפיפיור פורש

טלטלה בעולם הנוצרי: האפיפיור בנדיקטוס ה-16 יפרוש בקרוב מתפקידו לאחר כשמונה שנים. כך הודיע היום (יום ב') הוותיקן באופן מפתיע. סוכנות הידיעות הצרפתית דיווחה כי התפטרות האפיפיור תיכנס לתוקפה ב-28 בפברואר.

בהודעת הפרישה של האפיפיור נמסר כי אין לו עוד את הכוחות המתאימים כדי להמשיך בתפקידו מפאת גילו המתקדם. בנדיקטוס ה-16 מסר כי הוא מודע לגמרי לכובד החלטתו.

עם פרישתו יהיה בנדיקטוס ה-16 האפיפיור הראשון שפורש זה כמעט 600 שנה. האחרון שפרש היה האפיפיור גרגורי ה-12, ב-1415. גורם בוותיקן מסר כי הוא מצפה שמשך הזמן שיעבור מהתפטרות האפיפיור ועד למינוי מחליפו יהיה "קצר ככל האפשר".

בנדיקטוס. אין לו כוח להמשיך | צילוםף אי פי איי

נולד בגרמניה בשם יוזף רצינגר

האפיפיור הנוכחי הוא אחד מהאפיפיורים המכהנים המבוגרים ביותר בהיסטוריה וכבר חלף על פני קודמו בתפקיד, יוחנן פאולוס, שהלך לעולמו בשנת 2005. הוא כעת האפיפיור המכהן המבוגר ביותר מאז ליאו ה-8, שמת בגיל 93 בשנת 1903 לאחר שכיהן בתפקיד האפיפיור במשך 25 שנה.

ביום הולדתו ה-85 שחל בחודש אפריל אמר האפיפיור: "אני מוצא עצמי מתמודד עם הישורת האחרונה במסלול חיי".

בנדיקטוס ה-16 נולד בשנת 1927 בבוואריה שבגרמניה בשם יוזף רצינגר. אביו היה שוטר ונצר למשפחת איכרים קתולית. ימי ילדותו של האפיפיור עברו עליו בעיר טראונשטיין שבדרום המדינה, ליד גבול אוסטריה. ב-1941, כשהיה בן 14, הצטרף ל"נוער היטלר". לדבריו, מוריו בבית הספר רשמו אותו כנגד רצונו, יחד עם כל בני כיתתו. הוא הורשה לעזוב כעבור זמן קצר, משום שהחל להכשיר את עצמו לכמורה. ב-1943 גויס לצבא ושירת כתותחן נ"מ. לקראת סוף המלחמה ערק וחזר לטראונשטיין, שם נעצר בידי חיילי ארצות הברית ונשלח למחנה שבויים.

אחרי שחרורו, מ-1946 עד 1951, למד פילוסופיה ותיאולוגיה באוניברסיטת מינכן. ב-1951 הוסמך לכמורה, וב-1953 קיבל תואר דוקטור לתיאולוגיה. עבודת הדוקטורט שלו עסקה במשנתו של אוגוסטינוס הקדוש. אחרי ארבע שנים ככומר מן השורה, הוסמך להוראה באוניברסיטה ולימד תיאולוגיה ודוֹגמה בכמה אוניברסיטאות בגרמניה המערבית. ב-1962 שימש יועץ לחשמן של קלן, פרינגס, במהלך ועידת הווטיקן השנייה. עמדותיו היו פרוגרסיביות, אך נעשו שמרניות בעקבות מהומות הסטודנטים שפקדו את גרמניה המערבית ב-1968, והלכו והקצינו מאז ואילך. הוא נעשה אויב מושבע לקומוניזם ולליברליזם.

ב-1969 נעשה רצינגר פרופסור לתיאולוגיה דוגמטית ולהיסטוריה של הדוגמה באוניברסיטת רגנסבורג. במרס 1977 מינה אותו האפיפיור פאולוס ה-6 לכהונת הארכיהגמון של מינכן ופריזינג, וכעבור חודשים ספורים, ביוני 1977, נעשה חשמן. בנובמבר 1981 עזב את מינכן ועבר לוותיקן, לרגל מינויו לראש המשרד לדוקטרינה של האמונה - לשכת הוותיקן האחראית לדוקטרינה ולמוסר. במלים פשוטות, רצינגר נעשה "שוטר הגבול" של האורתודוקסיה הקתולית.

בתפקידו זה התגלה רצינגר כבעל עמדות נוקשות ושמרניות ביותר בשאלות המסעירות את הכנסייה הקתולית בתקופתנו, כגון הסמכת נשים לכמורה, נישואי כמרים, היחס להומוסקסואלים, היחס לפמיניזם ועוד. גם יחסו לדתות אחרות, ובעיקר לאסלאם וליהדות, התגלה כנוקשה, בניגוד לגישתו הפייסנית של קודמו בתפקיד, האפיפיור יוחנן פאולוס ה-2. בין השאר הכריז כי אין מקום לטורקיה המוסלמית באירופה הנוצרית. במישור הפילוסופי, הביע התנגדות נמרצתלרלטיוויזם וקבע כי אין שום פסול בפונדמנטליזם.

ב-2002 נעשה רצינגר ראש מועצת החשמנים, הגוף הבכיר ביותר בכנסייה מתחת לאפיפיור. בתפקידו זה ניהל את הלווייתו של קודמו וכינס את המועצה לקונקלווה - התייעצות לבחירת אפיפיור חדש. בדרשה שנשא בפתיחת הקונקלווה קרא לעמיתיו להחזיק באמונה "שאינה נוהה אחר גלי האופנה של היום והחידושים האחרונים". ב-19 באפריל 2005, אחרי 24 שעות בלבד של דיונים, הוכרז על בחירתו לכהונת האפיפיור ה-265 במספר.

במאי 2009 הגיע האפיפיור לביקור היסטורי בישראל. בין היתר ביקר ב"יד ושם", התארח בשטחה של הרשות הפלסטינית, ופקד אתרי דת הקדושים לשלוש הדתות: הר הבית, הכותל המערבי וכנסיית הקבר בירושלים. את ביקורו חתם האפיפיור בקריאה לשלום ולפיוס בין ישראל לבין העם הפלסטיני.