סכסוך עבודה במשרדי הממשלה והרשויות: "האוצר מעודד חוזים אישיים"

אין רגע דל בגזרה שבין משרד האוצר להסתדרות. מחר (ה') צפויה ההסתדרות להכריז על סכסוך עבודה בכל משרדי הממשלה והרשויות המקומיות בטענה כי האוצר ממשיך לעודד העסקה של עובדים בחוזים אישיים במקום לנהל משא-ומתן על העברתם להסכם הקיבוצי כמו שאר עובדי המגזר הציבורי. המשמעות היא כי שבועיים לאחר הכרזת סכסוך העבודה תוכל ההסתדרות לנקוט בעיצומים בשירותי המדינה וברשויות המקומיות.

ברקע לסכסוך נמצאות הבדיקות שעורך אגף התקציבים באוצר לגבי האפשרות לבצע קיצוץ בתוספות השכר המגיעות לעובדי המגזר הציבורי השנה ובשנה הבאה, כחלק מהקיצוץ התקציבי שמתכנן המשרד. כמו כן, לאחר השלמת תקציב המדינה לשנים 2013-2014 בעוד מספר חודשים יתחיל משא ומתן בין ההסתדרות לאוצר על תוספות השכר לעובדי המגזר הציבורי מ-2014 ואילך.

הכרזת סכסוך העבודה יכולה לשפר את המיצוב של ההסתדרות אל מול האוצר, שכן אל מול דרישות המדינה תבוא ההסתדרות עם דרישות משלה. עם זאת, אריאל יעקובי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, מכחיש בשיחה עם "כלכליסט" שזו הכוונה: "אנחנו לא פועלים לפי סדר היום של אחרים, אלא לפי סדר היום שלנו. כבר שנה שאנחנו מנסים להגיע עם האוצר לשיחות על צמצום ההעסקה בחוזים אישיים, אך אין עונה". יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, אבי ניסנקורן, אומר כי באוגוסט 2012 פנה שוב לממונה על השכר באוצר, קובי אמסלם, בדרישה לקבוע "ישיבות דחופות ותכופות על-מנת להביא לפתרון העניין", אך לא נענה ובתחילת החודש הנוכחי פנה שוב לאמסלם ושוב לא נענה.

בשירות המדינה מועסקים כיום כ-7,000 עובדים בחוזים אישיים, המהווים כ-11% מהמועסקים במשרדי הממשלה. רבים מועסקים גם בשלטון המקומי, במיוחד בחברות הכלכליות של הרשויות. מדובר בעיקר בעובדים בתחומים אקדמיים כמו כלכלה, עורכי דין, רואי חשבון, מהנדסים ועוד, שהמדינה טענה לאורך השנים כי היא מתקשה לגייס אותם לשורותיה, עקב השכר הנמוך שמציעים ההסכמים הקיבוציים מול ההסתדרות. לדעת יעקובי, העברת העובדים בחוזים אישיים אל הסכם קיבוצי הוא אפשרי ולא דורש שינוי דרמטי של טבלאות השכר הקיימות: "היום לוקחים את טבלת השכר ומוסיפים עליה תוספת קבועה וקוראים לזה חוזה אישי. אפשר לעשות את אותו הדבר רק בהסכם קיבוצי".

בהסכמת ההסתדרות, החלו עוד בשנות ה-90' להגיע עובדים בחוזים אישיים לתפקידים אלו, עד שביחידות מסויימות של שירות המדינה, כמו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש כבר רוב לבעלי חוזים אישיים על פני החוזים הקיבוציים. מכאן, שגם כוחה של ההסתדרות נפגע באותם מקומות, היות ושם יש רוב לעובדים שאינם חלק מהכוח המאורגן ומכאן שנפגע כוח המיקוח של כלל עובדי המדינה. כך לדוגמה במקרה של שביתה, עובדים אלו לא יישבתו.

בשנתיים האחרונות ישנו ניסיון לאגד גם את העובדים בחוזים אישיים תחת ארגון אחדות שנמצא בהליכים משפטיים אל מול האוצר, על מנת שזה יכיר בו כארגון העובדים היציג של העובדים בחוזים אישיים. אבירם ז'ולטי, יו"ר אחדות, אמר ל"כלכליסט" כי "ההסתדרות אינה מייצגת את עובדי החוזים האישיים ואינה מוסמכת לעשות זאת. המניע היחידי העומד מאחורי הכרזת ההסתדרות הינו אובדן השליטה והכוח בשירות המדינה, והפיכת אחדות לגורם דומיננטי בקרב עובדי החוזים האישיים. אחדות מציעה להסתדרות להתמקד בשיפור מצבם של עובדי המדינה הוותיקים המועסקים כיום תחת הסכמים קיבוציים עלובים. אנחנו נדע לדאוג לעובדי החוזים ללא סיוע מצד ההסתדרות".

ניסנקורן הוסיף כי "האוצר הפך את שיטת החוזים האישיים לכביש עוקף של ההסכמים הקיבוציים באמצעות תמריץ לעובדים לעבור לצורת ההעסקה הזאת. אולם גם העובדים מבינים היום שזה בסך הכול מנגנון ניצול ושלמרות פיתוי כזה או אחר לטווח קצר עדיף להיות מועסק בהסכם קיבוצי".