"תלו לי חתול מת על הדלת, לא הייתה לי ברירה אלא להתלונן במשטרה"

שלב הטיעונים לעונש החל היום (ד') בבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת פרשת פלד-גבעוני, פרשה שבה הורשעו בחודש דצמבר האחרון מפכ"ל המשטרה לשעבר רפי פלד וכן אריה גבעוני, דוד הבי וטל יגרמן.

בדיון הטיעונים לעונש ביקשה נציגת התביעה, עו"ד חנה קורין, להטיל ענישה משמעותית על הנאשמים, בשל הכרעת הדין הנחרצת. לדבריה, הכרעת דין חמורה מאבדת ממשמעותה אם אין בצידה עונש משמעותי. "על ביהמ"ש לשקול כל מקרה לגופו, אך עליו לקחת בחשבון את האינטרס הציבורי, ואלמנט ההרתעה", אמרה. התובעת פירטה כי יש להטיל על פלד עונש מאסר בין שנה ל-3 שנים, על הבי עונש מאסר של בין 5-3 שנים, על גבעוני 6-4 שנים ועל יגרמן עונש מאסר של בין 5 ל-8 שנים.

"פלד", אמרה התובעת, "שונה לחלוטין מיתר הנאשמים, אך יחד עם זאת הוא הורשע בכל האישומים שיוחסו לו. זאת הרשעה חמורה בפן של אחריות מנהלים. ביהמ"ש לא חסך מילים כדי להביע את הסתייגותו. אני רוצה להזכיר שביהמ"ש קבע והרשיע את פלד כשהוא דוחה את גרסתו ומעדיף את גרסאות של עדי התביעה. דחה את גרסתו על העדר המודעות שלו".

במהלך הדיון אמר יגרמן כי "איימו עלי ועל הילדים שלי, אמרו שאם לא אסדיר את החובות הם בסכנה, תלו לי חתול מת על הדלת וזרקו רימון רסס ליד ביתי, לא היתה לי ברירה אלא להתלונן במשטרה".

לשעבר מפכ"ל המשטרה רפי פלד | צילום: אביגיל עוזי

לפני כחודש וחצי, שבע שנים לאחר שהוגש כתב האישום בפרשה, הרשיע השופט חאלד כבוב את המעורבים, בהם את פלד, בעבירות שונות. מדובר בפרשה שנחשפה בשנת 2002, לאחר קריסתה של קבוצת החברות הציבוריות שהמרכזית בהן הייתה פויכטונגר תעשיות. השליטה בקבוצה נרכשה לפני כן על ידי קבוצת משקיעים בראשות פלד, גבעוני, הבי ויגרמן כשהקריסה הותירה את הקבוצה עם חובות של כ-800 מיליון שקל.

קריסה זו הובילה את רשות ניירות ערך לחקור את הפרשה. הרשות התמקדה בעיקר באי פרסום הדו"חות הכספיים של כמה מחברות הקבוצה. כתב האישום שהוגש במסגרת הפרשה, כלל 12 אישומים וייחס למעורבים עבירות של גניבה בידי מנהל ובידי מורשה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות מנהלים נוספות.

יש לציין שפלד עצמו הורשע בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, אך לא כי גנב או נגע בכספים. "פלד כשל במילוי חובתו כבעל שליטה ואיפשר ליגרמן לעשות בקבוצה כבשלו, שמע אזהרות ובחר להתעלם מהן ובכך הפר אמונים כלפי החברות הציבוריות שבהן עמד וגם כלפי ציבור המשקיעים", לשון הכרעת הדין.

במהלך הדיון היום עלה יגרמן לדוכן העדים, ותיאר את מסכת ההסתבכויות הכלכליות שלו, האיומים על חייו בעקבות חובותיו וכן על מאסרו הקודם - שהתנהל במקביל לניהול המשפט. "כמובן שגם אני כשהתחלתי את הפעילות ייחלתי שהעסקאות יצליחו", אמר יגרמן. "רצו שאפצה על הנזקים, מעין פרוטקשן". יגרמן רמז כי בין השאר מי שעמד מאחורי האיומים היה נאשם נוסף בפרשה, דוד הבי. מנגד, הבי טען בדיוק את ההפך כשעמד רק שעה קלה קודם לכן על דוכן העדים.

"הדרך היחידה", תיאר יגרמן, "היתה לפנות ליחידה המרכזית ולהתלונן, זה היה בסביבות ינואר 2003". הוא הוסיף כי "הגעתי לביתי ומצאתי על הדלת תלוי חתול מת ובשלב הזה כמובן נאלצתי להזמין משטרה פעם נוספת. הפעם פניתי לתחנת המשטרה בהרצליה ולאחר תקופה קצרה- דיבר איתי ראש מחלק בילוש ושאל אם אני מכיר איזה עבריין מבת בים ושיש להם מידע שחייבים להזהיר אותי על כוונה לפגוע בי ובמשפחתי".  אחרי שלושה חודשים, יגרמן טוען כי אמרו לו כי "אם לא אסדיר את החובות – אני לא אראה יותר את הילדים. לא יכולתי להשאיר את הילדים בסכנה ופניתי שוב לימ"ר תל אביב, ולזכותם- בכל פעם שפניתי, נתנו את השירות הטוב שיכלו. לאחר מספר חודשים התפוצץ רימון רסס סביב הבית ופגע - למזלי לא נגרמו פגיעות בנפש".

טל יגרמן. "אמרו שאם לא אסדיר את החובות – אני לא אראה יותר את הילדים" | צילום: מיכאל קרמר

הבי מנגד, כאמור, טען כי מי שאיים היה דווקא יגרמן, וכי על ביתו שלו הושלך בעבר רימון. למרות זאת, ציין, המשיך לתת כסף ליגרמן, גם לאחר שהפרשה התפוצצה, עד לשנת 2005 בערך. "ידעתי", אמר בעדותו היום, "שהוא מסובך עם השוק האפור. האשימו אותי בגניבה. אגורה אחת לא ראיתי מהחברות האלה. וגם לא הייתי צריך. הרווחתי הרבה כסף".

כעדים לאופיו של המפכ"ל לשעבר, רפי פלד, הובאו רענן דינור, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, וגבריאלה שלו, לשעבר שגרירת ישראל באו"ם. השניים סיפרו על מקצועיותו הרבה וצניעותו של פלד. "החשיפה הגדולה ביותר שהיתה לי לפלד", במקום שבו התגלה במלוא יכולתיו וערכיותו והמסירות הבלתי נדלית שלו לידעים של המערכת הציבורית – היתה כשכיהינתי כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, ימי מלחמת לבנון השנייה, אז הוא התנדב לסייע בצפת", כך תאר דינור.

"מאדם שגר בסביון עם וילה וברכת שחיה - איבדתי את הכל"

אריה גבעוני ביקש גם הוא לדבר בפני השופט כבוב: "כשהתחלתי הייתי אדם עשיר. לא גנבתי שקל, אני מכה על חטא ומצר על כך. בסך הכל מה שהתעסקתי היה לבנות את הקבוצה ולהביא עבודה. אחרי הקריסה שלנו אף אחד לא פוטר בקבוצה. כל הכספים והספקים – לא נמחק כלום ואיש לא הפסיד כסף". עוד הוא הוסיף כי "סמכתי על אנשים, לא מאשים אף אחד אלא את עצמי. כל מה שעשיתי עשיתי בתום לב, לרגע אחד לא חשבתי שיש איזו גניבה, או שבריר של מעשה פלילי".

גבעוני אף ציין כי "מאדם שגר בסביון עם וילה וברכת שחיה ושני מרצדסים - איבדתי את הכל. אין לי פרנסה, כלום. אני מצטער בעיקר שלא הייתי זהיר יותר. אני רואה בעיתונים שטייקונים מוחקים מילארדים ולא מבין איך הדברים עובדים. אני מצטער צער רב על ההרפתקה שנכנסתי אליה. מודה ששגיתי. מצטער שסמכתי על אנשים. גם על רואי חשבון ועוה"ד שמתחבאים היום. מצטער על כך".

פלד מיוצג על ידי עו"ד גיורא אדרת, דוד הבי על ידי עו"ד מיכה פטמן, יגרמן מיוצג על ידי עו"ד דוד פורר וגבעוני בידי עו"ד משה ישראל.