ההסכם בוטל, שכר הטרחה יתחלק

"עריכת הסכם שתוכנו נוגד את טובת הציבור או אף עלול לעמוד בסתירה לטובת הציבור בוודאי אינה עולה בקנה אחד עם קיום חובת הזהירות המושגית והקונקרטית בין עו"ד לבין לקוחו, והמחייבת את עורך הדין לפעול באופן מקצועי לטובת הלקוח". כך קבעה שופטת המחוזי בלוד אסתר שטמר. השופטת השתכנעה שעו"ד דן חי לא נקט את הזהירות ההולמת כלפי לקוחו בעת שערך עבורו הסכם על רכישת זכויות של כדורגלן צעיר, ואולם היא קבעה ששני הצדדים חולקים אשמה משותפת בכל הנוגע לסוגיית החזר ההוצאות המשפטיות של הלקוח בהליכי הבוררות שבמסגרתם בוטל ההסכם. מדובר בתביעה שהגיש ראובן מועלם, שהאשים את עו"ד חי ברשלנות מקצועית בעריכת הסכם בינו לבין אביו של כדורגלן בן 13.

לפי ההסכם אמור היה התובע לרכוש 35% מהזכויות בכרטיס השחקן של הנער, אלא שהבורר בועז אוקון קבע שההסכם נוגד את תקנת הציבור וביטל אותו. מועלם תבע מעו"ד חי לפצותו בסכום של 4.5 מיליון שקל בשל נזקיו המתבטאים בהוצאות משפטיות בהליכי הבוררות ובאובדן רווחים. עו"ד דן חי טען כי לא הוכחו העובדות העומדות ביסוד טענותיו של מועלם נגד ההסכם, ושאינו מסכים עם הקביעה שלפיה ההסכם מנוגד לתקנות הציבור. השופטת שטמר השתכנעה שבצדק קבע הבורר כי ההסכם בטל, אולם יש לחלק את האשמה והאחריות בין שני הצדדים. השופטת קבעה שהתובע זכאי רק להחזר הוצאותיו המשפטיות, ועל כן בניכוי האשם התורם מצדו בשיעור 50% על עו"ד חי לשלם לו רק 51 אלף שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. עו"ד חי מסר: "בעבר רכישת כרטיסי שחקן היתה חלק בלתי נפרד מתעשיית הספורט בישראל. ההסכם לא היה חריג. ביהמ"ש קבע שלתובע עצמו אחריות גדולה לאירועים. ההחלטה לחייב את עו"ד חי בהוצאות משפטיות בלבד מול תביעת מועלם לפיצויים של 4.5 מיליון שקל, מדברת בעד עצמה".