אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האיש שייקח את טבע אל עתיד מזהיר של זקנים דיכאוניים צילום: עמית שעל

האיש שייקח את טבע אל עתיד מזהיר של זקנים דיכאוניים

ד"ר מייקל היידן, מדען בעל שם עולמי ונשיא המחקר והפיתוח של טבע, מגבש ומציג את החזון המקצועי של החברה. בראיון ראשון הוא מסביר למה כדי להיחלץ מהדשדוש צריך להתמקד בעלייה בתוחלת החיים, בירידה באיכותם ובניסיון למנוע מחלות מראש

07.03.2013, 08:57 | דיאנה בחור-ניר וניר צליק
יש לי חדשות מאוד רעות לשניכם: לאחד מכם יהיה אלצהיימר כשיגיע לגיל 80", אומר לנו ד"ר מייקל היידן, המדען הראשי של טבע ונשיא חטיבת המחקר והפיתוח הגלובלי שלה, כשהוא מנסה לשרטט את עתיד החברה. אבל החדשות הרעות האלה הן בסך הכל לא חדשות רעות כל כך לטבע עצמה. העלייה בתוחלת החיים מטילה עול גדול על כלכלות של מדינות, שמתקשות להבטיח פנסיה מספקת לאזרחיהן. אבל העלייה בתוחלת החיים היא גם הזדמנות עסקית לחברות עסקיות מסוימות, לא רק אלה שמוכרות ביטוח ומתפרנסות מחרדות, אלא גם אלה שמוכרות תרופות ומתפרנסות ממחלות. טבע, למשל. החברה שמוגדרת לעתים קרובות ספינת הדגל של המשק הישראלי ומניית העם בונה כרגע אסטרטגיה שמבוססת בעיקר על העובדה שכולנו מזדקנים, ולא בדיוק מזדקנים טוב.

"האתגר הוא להסתכל רחוק ולראות מה עומד בפנינו, וזה מה שאנחנו רואים עכשיו: אנחנו חיים יותר, ומחלות הזקנה האופייניות לגילי 80-70-60 נהפכות לנפוצות יותר", אומר היידן, כמעט שנה בתפקיד, בראיון ראשון לתקשורת הישראלית. הוא מציג סל שלם של מחלות שבאות עם הזדקנות האוכלוסייה - ומזמינות סל תרופות רחב. לפי ההערכות של טבע, בעוד שנתיים יהיו בעולם 31 מיליון חולי אלצהיימר (לעומת 24 מיליון ב־2005) ו־6 מיליון חולי פרקינסון (לעומת 5 מיליון ב־2005). "אנחנו מדברים על עלייה של 40%-50% עד 2030 בשכיחות הפרקינסון ועלייה גדולה יותר בשכיחות האלצהיימר ומחלות דמנטיות אחרות", אומר היידן. "אנחנו רוצים להיות מסוגלים להתמודד עם המגיפה של מחלות ניווניות ועם זו של מחלות פסיכיאטריות - סכיזופרניה, דיכאון קליני. השכיחות של המחלות הללו רק עולה עם הזדקנות האוכלוסייה, ומחלות כמו אלצהיימר, פרקינסון, הנטינגטון (מחלה ניוונית תורשתית), סכיזופרניה ודיכאון קשורות זו לזו. אם אמצא טיפול טוב לדיכאון אהיה מסוגל לטפל בו כשהוא מגיע עם המחלות הללו. עד היום יש לתרופות בתחום תופעות לוואי איומות, ומבחינתנו זו הזדמנות גדולה. לכן עלינו לחשוב על מוצרים שמכסים תחום שלם ויכולים להימכר היטב ברחבי העולם".

היידן במשרדי טבע בפתח תקווה. את הספקנות המדעית הצמיח בתגובה למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה, צילום: עמית שעל היידן במשרדי טבע בפתח תקווה. את הספקנות המדעית הצמיח בתגובה למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה | צילום: עמית שעל היידן במשרדי טבע בפתח תקווה. את הספקנות המדעית הצמיח בתגובה למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה, צילום: עמית שעל

העתיד של טבע, אם כן, נמצא במידה רבה באלצהיימר ובדיכאון. עידן הטרשת הנפוצה עומד להסתיים - טבע היא ענקית גנרית, שבשנים האחרונות התהדרה בתרופת המקור המצליחה קופקסון לטיפול בטרשת. אבל בעוד כשנתיים הפטנט של הקופקסון יפקע, ובהדרגה ינגוס בנתח שתופס כרגע חמישית מהכנסות טבע (ב־2012 הסתכמו ההכנסות מהקופקסון ב־4 מיליארד דולר). היידן והידע שלו נדרשו לחברה כדי לסייע בגיבוש המשך הדרך בתחום תרופות המקור. הוא גנטיקאי בעל שם עולמי, מהמומחים המובילים בעולם להנטינגטון וחוקר עטור פרסים (בהם The Order of Canada, אות הכבוד הגבוה במדינה). הוא ייסד את המרכז לרפואה מולקולרית באוניברסיטת קולומביה הבריטית, וגם שלוש חברות ביומד מצליחות (NeuroVir, Xenon Genetics ו־Aspreva, שבה טבע השקיעה לפני כחודשיים כ־380 מיליון דולר אחרי שהיידן חשף את טבע לחברה, "אבל אז ניתקתי קשר, לא הייתי מעורב בהשקעה ולא הרווחתי דבר"). הרקורד הזה הוביל אותו לטבע, והיידן היה המינוי הראשון של ג'רמי לוין עם כניסתו לתפקיד המנכ"ל במאי. הוא נחשב אחד האנשים המשפיעים ביותר על התנהלות החברה ואחד הקרובים ללוין ("הוא מנכ"ל מעולה ויש לנו חזון משותף, אבל כמו כל מערכת יחסים צריך להמשיך לעבוד עליה"). במידה רבה, בכל הנוגע לחזון המדעי של טבע ולאסטרטגיה המחקרית שלה, היידן הוא האיש שמנהיג את האימפריה מצומת הדרכים הנוכחי אל העתיד.

מגיעים לגיל 80 בלי לדעת שאנחנו שם. אני חולם לשנות את זה

היידן בן 61. "אני לא מרגיש בגיל הזה", הוא אומר, "יש לי אנרגיה של בן 14", אבל הוא עוסק ללא הפסקה במחלות שכבר מאפיינות את בני גילו. "החלום שלי הוא לפתח תרופה שתטפל באנשים עם מחלות ניווניות. ברגע שאשיג את זה - חיי המדעיים יושלמו", הוא אומר. "הנטל שבמחלות האלה נוראי, זה משפיע על כולם ואין דבר שאפשר לעשות בעניין הזה. כך שהחדשות הטובות הן שאנו חיים יותר, אבל החדשות הרעות הן שאנחנו מגיעים לגיל 80 בלי לדעת שאנחנו שם. להגיע לגיל כזה בלי יכולת מנטלית, בלי יכולת לחשוב, לתקשר ולדעת - זה דבר קשה מאוד".

את השיעור המדעי החשוב ביותר שלו, מספר היידן, הוא קיבל בשנות ילדותו ונעוריו בדרום אפריקה (לקנדה הגיע רק ב־1983, אחרי שנים בהרווארד). "למדתי בבית ספר יהודי - אפילו הייתי בישראל חודשיים בגיל 16 - והייתי פעיל נגד האפרטהייד", הוא מספר. "זאת הכשרה טובה מאוד למדען, לגדול במקום שבו אתה לא יכול להאמין לכל מה שאומרים לך. אתה צריך לגלות דברים בעצמך, להבין בעצמך מה באמת חשוב. מדע הוא מאוד דמוקרטי, הוא לא מכיר במשטר, ומה שאני מנסה לעשות עד היום זה לשחרר את אופן המחשבה של אנשים סביבי. אני יודע שאני עושה הרבה טעויות, אבל האתגר הוא לא לחזור על אותן טעויות, אלא לעשות טעויות חדשות".

אנחנו נפגשים במשרד שלו בטבע פתח תקווה. על השולחן טלסקופ, מיקרוסקופ ומצפן ("לראות רחוק ולעומק, ולזכור את הכיוון"), ועל מכסה הטלסקופ הטבעה של השיר "הדרך שלא נבחרה" של רוברט פרוסט, שאותה גילה רק אחרי שקנה אותו. "גם אנחנו בטבע בוחרים בדרך הלא חרושה, זאת שאחרים לא רוצים ללכת בה, כי אנחנו יודעים ששם ההזדמנויות", הוא אומר. הבית שלו נמצא ביפו העתיקה, מעל הים, שם הוא חי עם אשתו, ומשם הוא עוקב אחרי סצנת האמנות המקומית ("בשבילי אמנות ומדע זה אותו הדבר. זאת עוד דרך לחשוב על העולם, זה מעשיר את הנפש, והקהילה האמנותית פה עשירה ונהדרת, אני נרגע מזה"). ארבעת ילדיו חיים בקנדה, בארצות הברית ובאנגליה, והוא מספר שהשנה יגיעו כולם לחגוג איתו את ליל הסדר כאן.

לטבע הובילה אותו ההיכרות ארוכת השנים שלו עם לוין, שדרכיהם הצטלבו בעולם הביוטק כמה פעמים ב־15 השנים האחרונות, בנוברטיס ואחר כך באספריבה. אבל הניסיון של היידן בתחום, הוא אומר, לא הכין אותו למה שעמו יתמודד בתפקיד הנוכחי. "להיות בטבע זה חוויה אחרת לגמרי ממה שהכרתי. ראשית, טבע היא גלובלית. עבדתי בחברות של מאות או אלפי עובדים, לא עם עשרות אלפים. העבודה שלי קודם והמחלות שבהן עסקתי נגעו למאות אלפי אנשים, לא למיליונים ומיליארדים כמו בטבע, והן לא היו כה מגוונות. המגוון של המחלות שעוסקים בהן בטבע מדהים, ויש כאן אתגר אמיתי בשימוש ביצירתיות האינטלקטואלית שלנו לטובת האנושות".

הוא מספר על הרגעים הכי מרגשים בקריירה המדעית שלו, "ההבנה של מכניזם חדש לטיפול בהנטינגטון, כשאתה משנה את הגן ורואה שהסיבה למחלה כבר לא גורמת למחלה; והזיהוי של גן המפתח ברגולציה של כולסטרול טוב. אתה עומד מאחורי הכתף של הסטודנטים שלך, שאתה לא יכול בלעדיהם, הם שואלים מה דעתך על התוצאות ואתה אומר: 'יש לנו את זה'. יש גם הרבה רגעים של אכזבות עמוקות, את הגן שגורם להנטינגטון גילו רגע לפנינו ולא היינו ראשונים. אבל כשאתה מגלה את הרצף הגנטי של מחלה שחקרת, אתה מבין שהגילוי הזה לא יילקח ממך לעולם - וקבוצת המחקר שלנו עשתה את זה עשר פעמים, פענחה עשרה גנים שגורמים למחלות. גילוי כזה הוא גדול מהחיים, כי הוא עומד במבחן הזמן. אתה מוצא את עצמך מבין לכמה רגעים שאתה יודע משהו שכל העולם עוד לא יודע, אתה מתרגש נורא וחש אחריות לוודא שזה ישמש לטובת האנושות. זה לינק בין כל העבר לעתיד, זה נותן משמעות לקיום, זה מאפשר לי להסביר לאשתי ולילדים למה החמצתי כל כך הרבה ימי הולדת".

את הסיפוק האדיר הזה, הוא אומר, העבודה בטבע מצליחה להפוך לגדול עוד יותר, עם האתגר להשתמש בידע כדי לייצר תרופה. "היכולת לקחת גילויים ולהפוך אותם לתרופות אמיתיות זה הפרס האולטימטיבי מבחינתי, להפוך את החלומות האלה למציאות. אני רק צריך קצת זמן".

שלמה ינאי, מנכ"ל טבע לשעבר (מימין), היו"ר פיליפ פרוסט והמנכ"ל ג שלמה ינאי, מנכ"ל טבע לשעבר (מימין), היו"ר פיליפ פרוסט והמנכ"ל ג'רמי לוין. מינוי היידן כחלק מתהליך הגלובליזציה בחברה | צילום: ענר גרין שלמה ינאי, מנכ"ל טבע לשעבר (מימין), היו"ר פיליפ פרוסט והמנכ"ל ג

הקופקסון הבא נמצא איפשהו בישראל. אני הולך לדוג אותו

היידן הוא חלק ממגמת הגלובליזציה של טבע, שהתבטאה בשנים האחרונות בסדרה נרחבת של מיזוגים ורכישות, בעיקר של חברות אמריקאיות. הוא גם חלק ממגמת האמריקניזציה של ההנהלה, שבשנתיים האחרונות הצטרפו אליה פיליפ פרוסט כיו"ר במקום אלי הורביץ, ג'רמי לוין כמנכ"ל במקום שלמה ינאי, והיידן כמנהל המחקר והפיתוח במקום בן ציון ויינר.

בתוך השינויים האלה, ומעבר לחזון המדעי, היידן מזהה כמה אתגרים ניהוליים. במלחמות הפטנטים הוא לא עוסק ("זה דורש הרבה יצירתיות, צריך את האנשים הכי יצירתיים בתחום הזה, ויש אנשים כאלה בתחום הלגליזציה בטבע, זה כוח אדיר שלא הכרתי עד שבאתי לכאן"), אבל לשיפור ההתנהלות הארגונית הוא כבר שקע. "גיליתי שלא היתה אינטראקציה בין אנשים בטבע שמתעסקים בתרופות גנריות לאנשים שמתעסקים בתרופות מקור. עכשיו אנחנו פועלים לשבירת המחיצות, שאנשים יתפסו זה את זה כשותפים, כחלק מהאסטרטגיה של תרופות משולבות, גנריות ומקוריות. זה לגמרי חדש", הוא אומר.

אבל הוא יודע שזה לא העיקר. העיקר הוא בלימת הנסיגה האטית של טבע: המניה שאיבדה בשנה האחרונה 15%, הקופקסון שהפטנט שלו יפקע בעתיד הלא רחוק, הצורך העז להרגיע את המשקיעים ולהצמיח אפיקים חדשים ומבטיחים. הפרויקט המרכזי שמוביל היידן בניסיון להתמודד עם האתגר הזה הוא רשת מצוינות לאומית במדעי המוח. "רציתי לחבר את טבע לאוניברסיטאות בדרך שלא היתה בעבר", הוא מסביר. "הזמנו חוקרים מכל האוניברסיטאות להגיש הצעות מחקר במדעי המוח, נוירולוגיה ופסיכיאטריה. טבע תשקיע בשלוש השנים הקרובות 15 מיליון דולר בהצעות מחקר שייבחרו בחודש הבא ובציוד שישמש את החוקרים במרכזים ברחבי הארץ. זה פרויקט שהצענו לעשות בשיתוף המדינה, אבל בסופו של דבר טבע עושה לבד".

זו הדרך שלך למצוא את הקופקסון הבא?

"זה לא רעיון כל כך מבריק. שתי תרופות המקור העיקריות שלנו, שאחראיות ל־80% מהרווח של החברה בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית, הן אזילקט (לפרקינסון) שהגיעה מהטכניון והקופקסון שהגיע ממכון ויצמן. שאלתי את עצמי מה עוד יש שם, וכך אנחנו מחפשים. הגדרנו דבר אחד: התמקדות במערכת העצבים המרכזית. זה הפוקוס הראשי של טבע, ואנחנו מרחיבים אותו עכשיו ומנסים לגרום לכל הקהילה הרפואית־מדעית־קלינית לעבוד יחד. אם במחקרים שנבחר לממן יהיו לנו שניים־שלושה גילויים זאת תהיה הצלחה מדהימה, ואז אלך לאוניברסיטה ואבקש רישיון לשימוש במידע. לא צריך להתחייב לחתונה מוקדם מדי משני הצדדים, טבע לא עשתה את זה בעבר".

ולמה להריץ את הפרויקט הזה דווקא בישראל?

"ישראל מדורגת חמישית בעולם בפרסומים לנפש בתחומים האלה. זה לא מקרה שהקופקסון והאזילקט צמחו כאן. ואני יודע שאני אמצא כך את הקופקסון הבא. אני יודע שזה נמצא כאן איפשהו, אבל אני לא יודע איפה, אז אני הולך לדוג, אני רוצה לדוג איפה שיש דגים, ואני יודע שיש פה. זה לא פילנתרופיה, זה אינטרס עסקי. אני גם מחפש את החוקרים המבריקים שנוכל לגייס לטבע. אם אצליח להביא את העשרה המבריקים ביותר, אשמח לעשות זאת. ואם המודל הזה יעבוד פה, אולי נפעיל אותו גם במדינות אחרות".

המשמעות של הפרויקט הזה היא שבמעבדות של טבע עצמה התייאשו מלמצוא את הלהיט הבא?

"כשאני מסמן מטרה אני רוצה לירות לכמה כיוונים. אני לא סומך רק על שיתוף הפעולה עם האוניברסיטאות, אנחנו פועלים גם בתוך החברה. ההתפתחות המעניינת במעבדות שלנו היא לקווינימוד, תרופה לטיפול בטרשת נפוצה במסלול מקביל לקופקסון. כשיש דלקת הנוירונים מתים, והלקווינימוד מגנה על הנוירונים. אנחנו חוקרים כעת אם התרופה יכולה להועיל גם בקרוהן ובלופוס, וגם בפרקינסון, באלצהיימר ובהנטינגטון, אולי אפילו במניעת המחלות האלה. היא מולקולה מאוד מעניינת, רק צריך לוודא שהיא בטוחה".

הלקווינימוד נמצאת בשלב של מחקר קליני, ועד האישור שלה יכולות לחלוף עוד שנתיים. היא אמורה להיות התרופה המשמעותית הבאה שלכם?

"יש לה פוטנציאל לאימפקט גדול. מלבדה ישנה Prisopidinne, תרופה בפיתוח להנטינגטון, שמשפרת קואורדינציה; וגם XEN402, תרופה חדשה ומעניינת להקלה על כאבים קשים, שלא מתבססת על משפחת האופיום ואין לה תופעות לוואי כמו התמכרות. זאת תרופה מצוינת ואנחנו רואים בה הזדמנות גדולה".

נוסף לשמות המבטיחים האלה, היידן מספר שהעבודה נעשית בעוד כמה חזיתות. "יש שילובים בין כמה תרופות שנראים לנו מעניינים, שמשפרים את האפקטיביות למשל במחלות ניווניות ובסרטן. יש תרופות שאנחנו מנסים להעביר מזריקה לתרופות אוראליות, ואנחנו מנסים לשפר גם את האפקטיביות של תרופות ולצמצם את תופעות הלוואי, למשל בשילוב של תרופה פסיכיאטרית שגורמת להשמנה עם תרופה נגד השמנה. על תרופות משופרות או משולבות יש הרבה יותר סיכוי לקבל אישור, ולחברות אחרות קשה להתחרות בטבע בזה. אנחנו פעילים גם בתחום הביולוגי, בניסיון לחקות נוגדנים ולייצר אותם כדי להתמודד עם סרטן, אסתמה ודלקת פרקים. יש הרבה ניסיונות - בחלקם ניכשל, אבל בחלקם נצליח, ואנחנו משקיעים אנרגיה רבה בלהחליט עם מה הולכים לניסוי קליני".

פס ייצור של טבע בישראל. "התרופות העיקריות שלנו בתחום מערכת העצבים הגיעו מהטכניון ומכון ויצמן. תהיתי מה עוד יש שם" פס ייצור של טבע בישראל. "התרופות העיקריות שלנו בתחום מערכת העצבים הגיעו מהטכניון ומכון ויצמן. תהיתי מה עוד יש שם" פס ייצור של טבע בישראל. "התרופות העיקריות שלנו בתחום מערכת העצבים הגיעו מהטכניון ומכון ויצמן. תהיתי מה עוד יש שם"

העתיד של התחום הוא לא בריפוי, אלא בתרופות למניעת מחלות

אבל אלה בעיקר תרופות של העולם הישן. כאלה שמטפלות במחלה אחרי שפרצה. הלקווינימוד היא לא בכדי התקווה הגדולה של טבע כרגע - היא מייצגת את שינוי הגישה. העתיד, אומר היידן, נעוץ במניעה, "כי כשאתה כבר שם אתה אבוד. אם אתה מאבד נוירון אחד - אחר יפצה עליו באופן זמני, אבל זה כמו לדחות את הקץ. אתה מסתדר היטב תקופה מסוימת עד שאתה גמור. זה יוצר כל כך הרבה הרס, ואנחנו רוצים לטפל באנשים האלה לפני שזה קורה.

"בישראל יש הזדמנויות מיוחדות בתחום הזה: יש כאן שיעור חולי פרקינסון מהגבוהים בעולם. השכיחות של הגן שגורם לפרקינסון בעולם נעה בין 20% ל־50% במדינות שונות, ובארץ היא 40%. אנחנו רוצים לזהות את האנשים האלה לפני שהם חולים, ולהצליח למנוע את המחלה. גם הפוטנציאל הדמוגרפי למחקר כזה באלצהיימר גדול מאוד בישראל. וזו הפונקציה של לקווינימוד, כי כשיש הגנה טובה על הנוירונים במוח לא משנה איזו מהמחלות הללו תוקפת. לשם כך נרצה לקחת לניסוי קליני אנשים עם סיכון גבוה לאלצהיימר (תורשה משני הצדדים), ולוודא שלעולם לא יחלו".

שינוי נוסף במגמות המחקר והפיתוח של טבע נרשם בהתייחסות לתרופות שונות לסוגי סרטן שונים. כך החברה נסוגה, תחת היידן, מהמשך הניסויים בתרופה אובטוקלס. "אנחנו נמצאים באונקולוגיה ביג טיים, מוכרים בתחום הזה יותר מבכל תחום אחר בגנריקה, אנחנו אפילו החברה השישית בארצות הברית במכירות בתחום. לקראת סוף השנה גם נשיק את Balugrastim, תרופה ביולוגית שמתמודדת עם הירידה החדה בתאי הדם הלבנים, אחת מתופעות הלוואי המרכזיות של כימותרפיה שפוגעת בכחצי מהמטופלים. אבל כשאני צריך להחליט על השקעה בתחום אחד על חשבון תחום אחר, אני לא רוצה ללכת למקומות שבהם סיכויי ההצלחה קלושים. לכן נאלצנו לעשות בחירות אסטרטגיות ולסגת מכמה שותפויות ומכמה תרופות שבהן לא חשבנו שסיכויי ההצלחה מדהימים".

במשמרת שלך טבע גם הפסיקה להשקיע בניסויים של אנדרומדה, מדווינד וחברות אחרות, חלקן אחרי ניסויים קליניים מוצלחים. זאת לא החמצה?

"נקסובריד (תרופה לכוויות של מדווינד) הגיעה לכדי מוצר מצוין ומעניין, אבל אין לנו שם ערך מוסף והסיכויים לייצר בלוק באסטר נמוכים מאוד, ולכן יצאנו מההשקעה. זה שאנחנו לא משקיעים לא אומר שהמוצר לא טוב, זה חלק מתכנון המשאבים שלנו - המחשבה, למשל, על השיווק של התרופה. אנחנו לא יכולים להקים מערך שיווק חדש, אלא עובדים סביב מערכים קיימים ומשווקים בתחום אחד כמה תרופות. לאיש השיווק צריכות להיות בכיס כמה תרופות מאותו תחום. בנוירופסיכיאטריה, למשל, אולי נקים מערך שיווק חדש, אבל הוא יתאים לעולם התוכן שבו אנחנו מתמקדים בכמה וכמה מחלות ופיתוחים בתחום הזה".

מדובר, אם כן, בשינוי גישה של טבע בכמה חזיתות. היידן נזהר לא לדבר על קודמיו בצמרת, אבל אומר מפורשות ש"זאת דרך חדשה לעשות דברים. לטבע היתה גישה רחבה יותר, כעת אנחנו מנסים להתמקד ולהעמיק, לשים את הפוקוס על כיוון מסוים, עם האנשים שמתמחים בו, להצטיין בו וליצור בידול. אם נעשה את הדברים נכון, זה ישתלם גם לבעלי המניות שלנו. זה לא יקרה מחר, אלא יום לאחר מכן. אנחנו צריכים עוד מעט זמן".

אנחנו נותנים לו עוד זמן, וקופצים חמש שנים קדימה. איך טבע תיראה אז? "חברה מאוד מפוקסת ומבודלת, שיש לה מענים משמעותיים למחלות הקשורות למערכת העצבים המרכזית. אני רואה הכרה בטבע כחברה אינובטיבית, ורואה אותה נכנסת לאזורים חדשים, עם נוכחות גדולה בסין, בדרום־מזרח אסיה, כניסה לאפריקה - החיים של ילדים שחורים לא פחות יקרים מחיי ילדינו. אבל זה לא בלי סיכונים, זה כמו טיפוס הרים, צריך לטפס ולשמור על עצמנו ממוקדים בדרך להזדמנויות האדירות".

ואתה תהיה כאן עוד חמש שנים?

"אם נצליח נראה לי שכן. אם אכשל, אני מניח שיפטרו אותי עד אז".

בינתיים, הוא אומר, הוא עובד קשה יותר מאי פעם בעבר. "אני עובד מול אזורי זמן שונים, זה אף פעם לא נגמר, זה סיפור של 24 שעות, והם צריכים אותי לעתים קרובות. אני אוהב את זה, אבל זו התקופה בחיי שבה חוסר האיזון בין חיים פרטיים לעבודה הוא הגדול ביותר. אשתי תומכת בי וזו הרפתקה אדירה, עם אתגר אדיר, עם פוטנציאל השפעה אדיר. אני מקוה שנצליח לאשר תרופות חדשות ולשפר קיימות, ואני מקווה להשתמש בהשפעה הגלובלית של טבע להגשים עוד שאיפה שלי - להשפיע גם על דרום אפריקה, שבה אנשים הופלו בגלל צבע העור שלהם, שהוכרעו בידי מחלות בלי אפשרות להגשים את הפוטנציאל שלהם. נדמה לי שיש לנו סיכוי גדול לעשות זאת".

ותרופות באמת יכולות לעשות זאת? התחום הזה לא מוערך יתר על המידה?

"אנחנו יודעים שלסביבה יש השפעה גדולה מאוד על הבריאות, לכן אני חושב שצריך לנקוט גישה הרבה יותר הוליסטית לבריאות. כשאני חושב על מניעת סרטן ומחלות נוספות, יש השפעה גדולה למזון, התעמלות, הפסקת עישון. אני חושב למשל שצריך להגביל את העישון בישראל. אנשים נראים פה בכושר, אולי זה נשמר מימי הצבא, ואין הרבה השמנת יתר, אבל יש כאן די הרבה סוכרת. אתה צריך להקפיד על אורח החיים שלך ולא להסתמך על תרופות בלבד. אני מקווה שזה לא מוזר לשמוע את זה ממישהו שעובד בטבע".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



35 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

35.
איזה אוסף תגובות תמהוני
אנשים מרירים, חובבי קונספירציות וסתם מתלוננים מקצועיים. נכון שעולם התרופות לא מושלם וכך גם חברת טבע בפרט, אבל מה אתם עשיתם בחיים למען מישהו חוץ מלהתלונן על מה שאחרים עושים? אתם יודעים למה החברה שווה מליארדים? כי הם תורמים לבריאות שלמליוני אנשים. אתם לא. אולי הכל מקנאה, ואולי אתם המתחרים עם שמן הנחשים.
איתי , תל אביב  |  11.03.13
34.
ל-1
אכן, השילוב הזה של תרופות ומזון תעשייתי, הוא שילוב קטלני - המזון התעשייתי גורם לנו להתמכר, ומרעיל אותנו - לאט אבל בטוח. וכשהגוף"צועק" שרע לו, אז באות תעשיות התרופות, ונותנות לנו תרופות שהמטרה שלהן היא להלחם בסימפטומים, כלומר - להחניק את ה"צעקות" של הגוף (וגם להן הגוף מתמכר). וככה, מי שולקח רעל מסוג אחד (מזון תעשייתי), בשילוב עם רעל מסוג שני (תרופות לשיכוח סימפטומים), חזקה עליו שיגיע מהר לקבר - בלי בעיות ובלי כאבים. אני מניח שהשלב הבא (שמבוצע בימים אלו) יהיה איחוד בין תעשיית התרופות והמזון,ככה שייצרו לנו את הרעל האולטימטיבי - טעים מאד, ממכר מאד, רב קלוריות, מזיק מאד, והעיקר - ללא תופעות לוואי (חוץ ממוות מהיר, כמובן). ו"טבע" עשתה כבר צעד בכיוון - היא מוכרת לתינוקות תחליפי חלב מזינים - למכר אותם כבר מגיל צעיר (ומי יבדוק באמת אלו חומרים מוסיפים לתחליפים הללו? משרד הבריאות? הם יבדקו, אבל עד לנקודה מסויימת).
10.03.13
33.
שימו לב, הם לא מדברים על לרפא מחלות. רק על לטפל.
למה? כמי מי שנרפא, כבר לא זקוק לתרופות. אז זה לא משתלם להם כלכלית. לכן, בתור מי שחולה בט"נ, לעולם לא אסכים להשתמש בקופקסון. גם ככה תרופה לא משהו עם תופעות לוואי איומות. יש לה חלופות טובות יותר בשוק. כחול לבן? לא אצלי. עדיף שהגויים יעשקו אותי ולא בני עמי.
X  |  09.03.13
31.
השאלה איך נחיה את ימינו בפנסיה
הרפואה מתקדמת ותוחלת החיים עולה אבל רמת החיים יורדת ואנו נידונים כנראה לחיים קשים הרי מי שחסך לפנסיה בערך בשנות ה60 היה לו מקדם קצבה של 85000 בערך ולכן אם הוא חסך 400000 יזה יניב לו כמעט 5000 ש"ח לחודש היום מקדם הקצבה הוא בערך 205000 (פחות או יותר) כלומר כלי לקבל את אותו קצבה חודשית אני אצטרך לחסוך מיליון!!! והרי המשכורות לא עולות כל כך מהר אם בכלל, אבל יוקר המחיה דווקא כן כשחושבים על זה זה פשוט מייאש.
בן 35  |  09.03.13
לכל התגובות