החזרת האמינות התקציבית

בשבועות האחרונים התקשורת הכלכלית מדגישה את הציפיות לקיצוצים כואבים ועמוקים במסגרת התקציב הדו-שנתי של 2013-2014. לא מעט כלכלנים מתריעים מפני ההשפעה הממתנת של קיצוץ עמוק בהוצאות הממשלה בסדר גודל של כ-20-25 מיליארד שקל והעלאת מסים של כ-7-10 מיליארד שקל.

יחד עם זאת, אם בוחנים את מצב המשק היום ולפני כעשור, נראה כי הצעדים הצפויים כיום בהשוואה לצעדי הריסון שבוצעו בתקציבי 2004-2003 יהיו הרבה פחות משמעותיים.  

קיים דמיון בין שתי התקופות. גם בשנת 2002 וגם בשנת 2012 חלה התרופפות במשמעת התקציבית. בשנת 2003 הגירעון התקציבי הגיע ל- 5.6% במונחי תוצר, כמעט כפול מהיעד המקורי של 3% תוצר. גם בשנת 2012 הגירעון התקציבי חרג משמעותית מהיעד המקורי (4.2% בפועל לעומת 2% מתוכנן). בשנת 2003 תקציב המדינה קפץ ל- 46.7% במונחי תוצר לעומת 44.8% בשנת 2002. לעומת זאת, בשנת 2012 הממשלה הצליחה לשמור על יחס הוצאות לתוצר של 43.6% (בדומה לשנת 2011), למרות החריגה בהוצאות של כ- 3 מיליארד שקל מעבר לתקציב המקורי. בנוסף, בוצעו רפורמות רבות כולל בפנסיה וביטול אג"ח מיועדות.

הדמיון הבולט: קואליציה ללא החרדים

בשנת 2003 הקים אריאל שרון קואליציה ללא המפלגות החרדיות אשר נשענה על מפלגת שינוי בראשות טומי לפיד, נתניהו כיהן כשר האוצר. קואליציה זו הצליחה לבצע קיצוצים עמוקים בתמיכות למגזר החרדי ובקצבאות הילדים. קוצצה מערכת התמיכות בכלל והוחמרו הכללים לקבלת דמי אבטלה. בשנת 2003 התשלומים עבור קצבאות הילדים ודמי אבטלה ירדו ב-40% לעומת 2001 והתשלומים להבטחת הכנסה קוצצו ב-20%. השכר הציבורי ירד ב-5% במשך שנתיים (היום מדברים על הקפאת תוספות שכר). בשנת 2003 סך ההוצאה הציבורית ירדה ריאלית ב-3.8% לעומת 2002. הצעדים הקשים שננקטו נדרשו לאור אבדן האמון במדיניות התקציבית וחוב ממשלתי אשר עלה ל-106% בשנת 2003 לעומת 89% בשנת 2000, זאת על רקע שנות המיתון הקשות של תקופת האינתיפאדה.

אריאל שרון | צילום: מיכאל קרמר

 בניגוד ל-2003, לא צפויה מדיניות תקציבית מרסנת ב-2013-2014. לפי בנק ישראל, גם אם יבוצעו כל התאמות התקציב הנדרשות כדי לעמוד במגבלת ההוצאה (קיצוץ של 23 מיליארד שקל), עדיין ההוצאה הממשלתית תגדל ריאלית ב-9.3% בשנת 2014 לעומת ההוצאה בפועל ב-2012. מדובר בהבדל משמעותי לעומת הירידה בהוצאות של כמעט 4% בשנת 2003. נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, הדגיש את הנקודה הזו בנאום לפני שבוע: "בסך הכול אחרי כל הקיצוצים (הנדרשים), מדובר יהיה בתקציב מרחיב".

קיימת תקווה שהקואליציה העתידית תוכל לבצע קיצוצים ושינויים מבניים משמעותיים. בשנים האחרונות, התמיכות לסקטור החרדי תפחו לכמעט 2 מיליארד שקל. כמחצית מהקיצוצים בקצבאות הילדים אשר בוצעו ב-2003 הוחזרו. לפי הערכתנו, המקור העיקרי לקיצוץ הרצוי טמון בקצבאות הילדים. מדינת ישראל, הנחשבת למדינה הצפופה ביותר בעולם מעודדת באמצעות מערכת קצבאות הילדים משפחות גדולות, בפרט במגזרים הפחות יצרניים של האוכלוסייה: חרדים ומיעוטים, בעלי שיעור השתתפות נמוך ביותר בכוח העבודה (בעיקר גברים חרדים ונשים ערביות). סך התשלומים לקצבאות ילדים מגיעים ל- 7.5 מיליארד שקל לשנה. קיצוץ עמוק בתחום זה יתרום לגידול בשיעור התעסוקה באותם המגזרים הפחות יצרניים. כמובן שקיצוץ עמוק בקצבאות ילדים (אם לא ביטול כולל של ענף זה) חייב להיות מלווה בפיצוי מסוים עבור משפחות חלשות, אולי במסגרת מס הכנסה שלילי.

לסיכום, מסתמנת קואליציה המתאימה לבצע מהלכים תקציביים חשובים ומסוגלת להחזיר את האמינות התקציבית ולשפר את פוטנציאל הצמיחה בשנים הבאות. יחד עם זאת, בניגוד לתקופה של לפני עשור, בה הייתה תחושה של משבר כלכלי עמוק אשר תמכה במדיניות כלכלית לא פופולארית, כיום התחושה פחות קשה, מה שעלול להביא לכך שלא נראה את כל השינויים המבניים הרצויים.