לא זכאים לשדרוג: בכירי מלונות דן משתרכים הרחק מאחורי המנכ"ל

עסק משפחתי בוויקטורי משתכרים כבר כמו בשופרסל, גם המנכ"ל אייל רביד קיבל שכר של 2 מיליון שקל, לפחות שכר העובדים עלה ב־20% גיל קליאןלכתבה המלאה

אמנם עמי הירשטיין מועסק כמנכ"ל מלונות דן מאז 1987, אבל הוא עדיין צעיר יחסית בחברה. היו"ר, מיכאל פדרמן, מועסק בחברה משנת 1965, המשנה למנכ"ל סמי אוחנה עובד בה משנת 1982, ונח גרינוולד, המשנה למנכ"ל לענייני כספים, מועסק שם מ־1972. נראה כי חברת מלונות דן היא מהחברות האלה שקשה לעזוב.

אבל פרט לוותק הנמוך יחסית, יש דבר מרכזי שמפריד בין הירשטיין לבין חבריו מקבלי השכר הגבוה במלונות דן - הבונוס. שכרו של הירשטיין כולל שני רכיבים: משכורת, שעלותה הסתכמה ב־1.5 מיליון שקל ב־2012, ובונוס במזומן הנגזר מהרווח התפעולי של החברה. למעשה, הירשטיין זכאי ל־1% מהרווח התפעולי לפני פחת, עלויות מימון ומסים. בשנת 2012 הוא קיבל את חלקו מהרווח התפעולי של 2011 ושלשל לכיסו בונוס של כ־2.8 מיליון שקל, ובשנה הבאה הוא צפוי לקבל בונוס בהיקף דומה בגין הרווח התפעולי של שנת 2012.

הבונוס למשנים למנכ"ל יהיה בגובה של עד שש משכורות

עלות שכרו של הירשטיין היתה ב־2012 כ־4.3 מיליון שקל, לעומת עלות שכרם של הבכירים האחרים, 1.3-1.5 מיליון שקל. כמו כן, מלבד הירשטיין רק אוחנה וגרינוולד קיבלו בונוסים בהיקף מצרפי של 470 אלף שקל. הבונוס של המשנים למנכ"ל מוגבל לשש משכורות, בניגוד לבונוס של הירשטיין שאינו מוגבל כלל. ב־2012 היה הבונוס של הירשטיין גבוה ביותר מפי חמישה מהבונוס של שני סגניו יחד.

אז מה עשה הירשטיין כדי לקבל תגמול חריג כל כך בהשוואה לאלה של חברי ההנהלה האחרים הוותיקים? לפני כחודש נימק הדירקטוריון את הארכת הסכם ההעסקה של הירשטיין, החלטה שכללה גם את אישור נוסחת הבונוס, בטענה ש"להערכת ועדת הביקורת והדירקטוריון, בהסתמך על נתוני השוואה שערכה החברה ועל ניסיונם והיכרותם עם הענף שבו פועלת החברה, תנאי ההתקשרות ובכלל זה גובה המענק אינם חורגים מתנאי ההעסקה המקובלים בענף ובחברות בעלות מאפיינים דומים, בין היתר בהיבטים של רמת הרווחיות (רווח תפעולי ורווח נקי), הון עצמי ומחזור מכירות ביחס לבעלי תפקידים דומים".

בדירקטוריון לא נימקו מדוע הירשטיין זכאי לתנאים טובים יותר מאלה של הכפופים לו, וגם כשפנינו לחברה לא קיבלנו תשובה על כך. במלונות דן לא מפרטים גם מול אילו חברות נערכה ההשוואה של תנאי ההעסקה.

עלות שכרו של הירשטיין גבוהה פי 47 מעלות השכר של עובד ממוצע בחברה. בשנת 2012 העסיקה החברה 3,644 איש בפעילות בתי המלון; כ־97% מהם עבדו בבתי המלון של החברה והשאר במטה. כאשר בוחנים את השינויים במצבת העובדים של החברה בשנים 2011–2012 מגלים כי מלונות דן הגדילו את מספר העובדים שלהם ב־1%, אך הפחיתו את מספר המשרות ב־2.5%, והוא הסתכם ב־3,035 בשנת 2012. המשמעות: החברה מעסיקה יותר עובדים במשרות חלקיות.

מגמה זו מטרידה מעט משום שנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעידים שמרבית העובדים במשרה חלקית אינם מעוניינים בכך והיו עובדים במשרה מלאה לו היה הדבר מוצע להם. מבחינת המעסיק הוספה של משרות חלקיות מאפשרת גמישות גדולה יותר בתכנון הוצאות כוח האדם. כך, אם ההנהלה בענף זה מגיעה למסקנה כי מלון מסוים צריך תגבור בניקיון, למשל, היא יכולה להוסיף מספר שעות ניקיון ולא עובד נוסף במשרה מלאה, שלא בטוח כי תנוצל עד תום.

במקביל החברה בוחרת לא לפרט כמה עובדי קבלן היא מעסיקה או כמה היא משלמת לעובדיה הזוטרים. בניגוד לחברות אחרות, שלא כוללות את עובדי הקבלן במצבת כוח האדם, במלונות דן הם לפחות נספרים כעובדים מהמניין.

גם על תנאי ההעסקה של עובדי המלונות אין גילוי מלא, אך כן נכתב כי החברה כפופה להסכמים קיבוציים בענף. בדצמבר 2010 נחתם הסכם בין הסתדרות המלונות לבין ההסתדרות הכללית, המבטיח לעובדי המלונות תוספת שכר של 4% בינואר 2011 ושל 2% בינואר 2012.

עובדי חברת ההסעדה עידית שמפעילה חברת מלונות דן פחות בני מזל. 596 עובדים מועסקים בחברת ההסעדה של מלונות דן (לא כולל 20 מנהלים), מרביתם כעובדי תפעול בבסיסי צה"ל, שם מספקת החברה שירותים. החברה לא מפרטת בדו"חות את תנאי ההעסקה של אותם עובדים, אך מציינת כי "חלק מעובדי עידית מועסקים בשכר מינימום". קשה לומר עד כמה שונים תנאי העבודה של מועסקי עידית מהתנאים הזכורים לכולנו מתורנויות המטבח בשירות הצבאי.

התפוסה במלונות ירדה, הרווח דווקא זינק

לזכותו של הירשטיין ניתן להגיד כי הוא חתום על שנה מוצלחת לבתי המלון, שבמהלכה הצליחה החברה לשמור על רמת ההכנסות למרות הירידה בתפוסה הממוצעת של בתי המלון.

הכנסות הקבוצה כולה גדלו ב־0.7% ב־2012 ל־1.1 מיליארד שקל; הכנסות המלונאות עלו ב־3% לכמיליארד שקל (בעיקר בגלל הפרשי מטבע). התפוסה הממוצעת היתה 65.7% בשנה החולפת, לעומת 69.4% בשנת 2011 ושיעור תפוסה ממוצע של 71.1% בשנת 2010.

הרווחיות התפעולית של הפעילות המלונאית נשארה בשנת 2012 בעינה, כ־27.4% מההכנסות, וגם היא הושפעה לטובה משערי המט"ח. השנה הושפעה לרעה בשל מבצע עמוד ענן, שהשלכותיו הורגשו ברבעון הרביעי.

פעילות ההסעדה של מלונות דן סיימה את 2012 בהפסד תפעולי של 4.1 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של 6.1 מיליון שקל. מעבר הפעילות להפסד נבע מהרעת תנאים בהסכם החברה עם הלקוח העיקרי שלה, משרד הביטחון.

בשורה התחתונה רשמה חברת מלונות דן רווח נקי של 137.7 מיליון שקל, זינוק של 71.9% שנבע מאותם הפרשי מטבע ומירידה בהוצאות המס של החברה.