"בחרנו להתמקד בטווח הארוך. שילמנו על כך, אך לדעתי פעלנו נכון"

בחודש אפריל הקרוב, לאחר 17 שנה בתפקיד, צפוי יוסי אקרמן, מנכ"ל אלביט מערכותמאז שנת 1996, לעזוב את תפקידו ולהפוך לסגן יו"ר החברה. עזיבתו של אקרמן, אחד המנכ"לים הוותיקים במשק הישראלי, נעשתה אמנם בתיאום מלא עם יו"ר החברה אירווין פדרמן אך עדיין מדובר בזעזוע לא פשוט. 

בראיון פרידה מסביר אקרמן ל"כלכליסט" כי להערכתו, חילופי התפקידים לא יפגעו בפעילות החברה באופן משמעותי. "2013 תהיה שנה טובה ולא יחושו בשינוי. הצטרפתי לאלביט ב־1982 והייתי בה 31 שנה - זה בהחלט פרק זמן ארוך, אבל היה לי מאוד חשוב ששלב ההחלפה שלי יתבצע כמו שצריך ובאופן מתוכנן, ולכן בחרנו מחליף מתוך אלביט, בצלאל מכליס, שהיה באלביט 20 שנה ועשיתי איתו חפיפה יסודית".

קיפאון באירופה, צמיחה בעולם

אתמול פרסמה אלביט מערכות את דו"חותיה האחרונים תחת ניהולו של אקרמן והציגה עלייה קלה בהכנסות הרבעון הרביעי של 2012 ל־843.9 מיליון דולר לעומת 841.9 מיליון דולר ברבעון המקביל של 2011. הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב־57.2 מיליון דולר לעומת הפסד של 13 מיליון דולר ברבעון המקביל. גיאוגרפית, ההכנסות בישראל ירדו ברבעון ל־163.9 מיליון דולר לעומת 187.7 מיליון דולר ברבעון המקביל ב־2011. בצפון אמריקה עלו ההכנסות ל־245.9 מיליון דולר לעומת 238.6 מיליון דולר ברבעון המקביל.

ההכנסות באירופה רשמו ברבעון עלייה קלה ל־193.1 מיליון דולר לעומת 191.1 מיליון דולר ברבעון המקביל. זינוק משמעותי יותר נרשם באמריקה הלטינית, שם עלו ההכנסות ל־82.8 מיליון דולר לעומת 72.3 מיליון דולר ברבעון המקביל. הצמיחה המשמעותית היתה בהכנסות באסיה פסיפיק, שבה הן צמחו ל־145 מיליון דולר ברבעון הרביעי לעומת 127.5 מיליון דולר ברבעון המקביל.

בסיכום הכנסות אלביט מערכות ל־2012 ניתן לראות מגמה דומה לזו שנרשמה ברבעון הרביעי: ירידה בהכנסות בישראל, צמיחה מתונה בארה"ב ואירופה ומנגד, צמיחה בהכנסות משאר העולם. הכנסות החברה עלו ב־2012 ל־2.89 מיליארד דולר לעומת 2.82 מיליארד דולר ב־2011.

התרומה העיקרית להכנסות החברה היתה מפעילותה בתחומי מערכות התקשו"ב והמערכות המוטסות, בעיקר בצפון אמריקה. מנגד, נרשמה ירידה במכירות מערכות יבשה שנבעה בעיקר מצמצום מערכות בקרת אש ומערכות עזר יבשתיות בישראל וצפון אמריקה. הרווח הנקי המתואם ב־2012 הסתכם ב־206.3 מיליון דולר לעומת 206.6 מיליון דולר. צבר ההזמנות הסתכם ב־5.7 מיליארד דולר לעומת צבר של 5.5 מיליון דולר בסוף 2011.

התקופה האחרונה היתה מאתגרת, תקציבי הביטחון בעולם ובישראל קטנים, מה עושים?

"אירופה היתה באמת במצב פחות טוב בתקופה האחרונה, אבל באופן כללי, הנתונים בעולם היה טובים. התקציב העולמי הכולל לא ירד. זו הסיבה שאני אומר שאלביט פרוסה בכמה יבשות, וכשמסתכלים בסך הכל על תקציבי הביטחון בעולם, הם עולים. אנו פרוסים בעולם ויכולים לפצות על חולשה באזור אחד, באיזור חזק אחר".

בשיחה שערכה אלביט עם פרסום דו"חות הרבעון, הוסיף אקרמן כי הוא "צופה שהפוטנציאל שלנו בברזיל הוא בין מיליארד ל־2 מיליארד דולר שבחלקם כבר זכינו. אוסטרליה זו דוגמה שנייה, שם התחלנו לפעול לפני שבע־שמונה שנים, וגם שם יש פרויקטי ענק".

איפה תהיה אלביט בעוד כמה שנים?

"נמשיך למכור בישראל בערך באותו סדר גודל של כרבע מההכנסות, כאשר גם ארה"ב תספק בערך רבע מההכנסות. אירופה קצת תרד, ל־15%–20% מההכנסות, כאשר יתר המכירות יהיו באסיה, דרום אמריקה ואוסטרליה".

אתה רואה אפשרות לצמיחה?

"כן. ודווקא בתחומים שאלביט עוסקת בהם הצמצומים קטני יותר, ולכן אפשר לצפות לצמיחה קטנה בהמשך".

תיכנסו לתחומים חדשים גם?

כן, אבל באותן קטגוריות. אנחנו עוסקים במל"טים, אז נשקיע בסוגים נוספים. אנחנו מפתחים בתחום ההגנה מערכות נגד טילים, אז נפתח גם מערכות כאלה למטוסים. נשקיע, אבל תחת אותן כותרות".

איך תיראה שנת 2013?

"אנחנו לא מדברים על תחזיות, אבל באופן כללי תהיה שנה טובה. אנחנו עובדים עם צבר הזמנות מאוד גדול, כך שממה שאני רואה, תהיה שנה טובה".

זה לא מקשה עליכם שכל רבעון צריך לעמוד במבחן?

"זה לא פשוט. השאלה היא האם לחשוב ולתכנן בתור מנכ"ל צעדים אסטרטגיים לשלוש וארבע שנים קדימה או להסתכל לטווח קצר. לאורך השנים באלביט לא הזנחנו את הטווח הקצר, אבל נתנו עדיפות גבוהה מאוד לטווח הארוך, בין היתר באמצעות הרכישות שביצענו. בטווח הקצר זה פוגע בגלל הפרשות המוניטין, אבל אני חושב שעשינו נכון. זה באמת קשה, להיות מנכ"ל זה לא קל".

אתה צופה רכישות בעתיד הקרוב?

"רכישות הן חלק אינטגרלי מאלביט. הקריטריון שלנו הוא חברות שיש להן טכנולוגיה שחסרה לנו או חברות שפועלות בשווקים שחסרים לנו. כמובן שלא נעשה שטויות ונקנה רק במחיר סביר".

בשיחה שנערכה לאחר פרסום הדו"חות אמר אקרמן כי "לא נלך על צמיחה בכל מחיר. ויתרנו על קצת פוטנציאל צמיחה כי ראינו בו סיכון גבוה מדי או רווח נמוך. עמדנו כאן לפני שלוש שנים ואמרנו שאנחנו משנים את צורת העבודה שלנו ושניתן דגש על העלויות ופחות על הצמיחה, כי חשבנו שזה יותר נכון למשקיעים שלנו. הקפיצה הבאה שלנו בהכנסות תהיה עם הרכישה הבאה".

במהלך תקופת כהונתו של אקרמן עברה אלביט לא מעט שינויים. "כשהצטרפתי, החברה היתה קטנה מאוד ועבדה בעיקר כקבלנית משנה. היינו כולנו בבניין אחד בחיפה בלי חברות־בנות, משהו אינטימי וקטן מאוד - היום יש לנו כבר 40 חברות־בנות בישראל ובעשרות מדינות בעולם, יש לנו היום 12 אלף עובדים. הפכנו לחברה גלובלית וגדולה כשהניהול הוא לא אינטואיטיבי אלא מובנה עם תהליכי ניהול. מה שעוד קרה זה שהיום יש לנו מגוון טכנולוגיות מאוד רחב, ואנחנו עוסקים כמעט בכל נושא בתעשייה הביטחונית".

"אצלנו העובדים לא עוזבים כל שנתיים"

מה אפשר את המעבר הזה?

"התובנה שלנו שזה מה שחייב לקרות, אם אתה רוצה לגדול. פיתחנו יכולות וחינכנו את האנשים להבנה מערכתית גדולה. הקשבנו ללקוחות, למה שהם רוצים, למה שהם אומרים, והתחלנו לספק פתרונות שכוללים מגוון רחב של טכנולוגיות.

"בהתחלה, כשמכרנו רק לישראל, ראינו שהתקציב מאוד קטן ומוגבל ובשביל לגדול אנחנו חייבים לפנות לשווקים בחו"ל. היום אנחנו כבר פרוסים בכל העולם, וזה מאפשר לנו גם להצליח בתקופות שיש חולשה באזור זה או אחר".

במה אלביט שונה מהמתחרות?

"בזה שיש לנו הבנה בו זמנית גם מבצעית וגם טכנולוגית, זה לא קיים ברוב החברות בעולם. יש להן הבנה טכנולוגית וללקוח יש ההבנה המבצעית. אנחנו משתדלים לגייס אנשים שיש להם רקע טכני וגם מבצעי, וזה מאפשר לנו להגיע מהר יותר לפתרונות. דבר נוסף הוא שפיתחנו תרבות עבודה של שיתוף פעולה בין אנשים. אצלנו אנשים נשארים הרבה זמן. הנהלת אלביט מורכבת מאנשים שכבר 20–30 שנה בחברה. גם ברמות הנמוכות יותר, מכירים זה את זה ואת הצרכים של הלקוחות. אצלנו לא מתחלפים כל שנתיים־שלוש".

מבחינה אישית, איך החיים שלך ייראו ביום שאחרי אלביט?

"שאלה קשה. מה שלי היה חשוב בכל המהלך הזה שמתנהל כבר כשנתיים, זה איך תיראה אלביט. זה 12 אלף איש, הרבה מאוד ספקים, בעלי מניות. היה לי חשוב שהם לא יחושו בשינוי לרעה, ואני חושב שזה יקרה, זה כבר קורה. כמובן שתכננתי את המעבר, אני הולך לעשות דברים שונים מאוד. אני גר במושב, ואני הולך לעסוק בחקלאות וללמוד קצת, בעיקר בנושאי יהדות".