"רבוע כחול לא קראה את השוק"

מאז 2004 ועד לפני כשבועיים יורם דר לא היה בחזית עולם הקמעונאות. מי שהיה מנכ"ל רבוע כחול בשיאה של הרשת, שנוהלה אז כאגודה שיתופית, לקח את המושב האחורי בחדרי הדירקטוריון בשנים האחרונות. רק עם מינויו ליו"ר חטיבת הרשתות הקמעונאיות תחת איגוד לשכות המסחר בינואר האחרון הוא חזר להוביל מאבקים בשוק. הגוף הזה מנסה למעשה לייצג את כל הרשתות למעט בתחום המזון.

יורם דר יו"ר איגוד הקמעונאים הלשכת המסחר | צילום: עמית שעל

כך מצא את עצמו דר, איש קמעונאות המזון, יושב לפני שבועיים עם בכירי ענף האופנה במאבק למנוע יוזמה בכנסת להחזיר מכס של 12% על יבוא טקסטיל שבוטל בתחילת השנה כחלק ממסקנות ועדת טרכטנברג.

"נקדם שינויי חקיקה"

"לא צריכים להיות מסים על תעשיות שאין לנו בהן יתרון יחסי מול העולם. תחרות עושה טוב לכולם ובסופו של דבר מורידה מחירים", אומר דר ל"כלכליסט".

אילו עוד נושאים יטופלו על ידיכם פרט למכסים?

"למשל הכרה בעבודה במסחר קמעונאי כעבודה מועדפת. כולם פותחים היום חנויות בפריפריה. אנחנו באיגוד מונים 40 חברות והכוונה עד מאי להגיע לכ־70 חברות, וכמו שנתנו בזמנו עבודה מועדפת בתחנות דלק, זה יכול להיות גם בקמעונאות. נקדם גם שינויים בחוק הגנת הצרכן, כמו למשל הצגת מחירים גם במטבע זר. ננסה להגיע למפרטים אחידים ברישוי עסקים. היום כל רשות מציבה דרישות אחרות על פתיחת סניפים. אגרת שילוט יכולה להיות כפולה בעירייה אחת לעומת אגרת שילוט בעירייה אחרת".

למה שקמעונאים יקבלו הטבות?

"היום כשאתה פותח בפריפריה מפעל של 30–40 עובדים, אתה מקבל תמיכה ממשלתית. העולם הקמעונאי מעסיק 400–450 אלף עובדים. אין סיבה שאם דואגים לתעסוקה בפריפריה לא נקבל הטבות".

אילו עוד אינטרסים משותפים לכל הרשתות?

"נפעל לשינוי חוקי העבודה. היום מי שעובד בשישי לא יכול לעבוד במוצ"ש. חלק מהמועסקים היום הם סטודנטים והיכולת לעבוד ברציפות במהלך השבוע בעייתית. מבחינתם, אם הם יכולים לעבוד במוצ"ש ולקבל 200% שכר זה יתרון. במכון התקנים — נפעל להכרה בבדיקות שנעשות במעבדות בינלאומיות. זה מקובל באירופה ואין סיבה שלא יהיה מקובל בארץ".

מה גרם לכל הרשתות להתאגד?

"הם הבינו שכדי להגיע לטיפול בהמון בעיות שאתה נתקל בהן כעסק ביומיום צריך להתארגן. כמו שיש התארגנות רשתות מזון או התאחדות התעשיינים, יש אינטרסים משותפים גם לרשתות ואפשר לקצר תהליכים. הדוגמה הכי חמה היום היא ביטול הורדת המכסים על האופנה". טענו שהרשתות לא גלגלו את הפחתת המכס לצרכן.

"בינואר מדד מחירי הביגוד ירד ב־8.2%. במדד האחרון הוא ירד ב־5.9%. גם כשאנחנו מסתכלים לאורך תקופה משנת 2000 — מאז מדד המחירים עלה, ומחירי ההלבשה ירדו באותה תקופה ב־23.4%. אלה דברים מאוד מהותיים. זו הוצאה מהותית למשק הבית. שנייה או שלישית אחרי מזון. יש פה השפעה אמיתית על יוקר המחיה".

איך השתנה עולמם של הקמעונאים מאז שפרשת מניהול רבוע כחול?

"קרה פה תהליך בלתי רגיל. למעט המזון, בכל תחום קמעונאות יש פה חברות רב־לאומיות. כל הרשתות הגיעו לארץ. ואם אני מסתכל על ענף המזון — זה שוק שהשתנה דרמטית. אם פעם רבוע ושופרסל היו יותר מ־50% משוק המזון, היום שחקנים כמו רמי לוי, יינות ביתן וחצי חינם הופכים להיות שחקנים מאוד דומיננטיים. לדעתי יש עודף שטחי מסחר בענף המזון, ואנחנו רואים לאורך כל הדרך את הירידה במכירות למ"ר. במקומות כמו עכו ונהריה, שפעם היו בהן 2–3 רשתות, פתאום מוצאים את רמי לוי, יינות ביתן, אושר עד; השוק הפך למאוד תחרותי, המחירים ירדו, הפדיון למ"ר יורד ואנחנו רואים שחיקה ברווחיות הרשתות הגדולות".

"יש עודף שטחי מסחר"

מה השחיקה הזאת עושה?

"אם פעם רק פתחו חנויות חדשות, היום גם סוגרים. הצריכה גדלה כקצב גידול האוכלוסייה, אולי טיפה יותר, אבל בשנים האחרונות, מה שקרה זה ששטחי המסחר בהרבה ענפים — גדלו. במזון אין ספק שיש עודף שטחי מסחר, אני מעריך שבאזורים מסוימים יש כבר עודף שטחי מסחר בקניונים".

למה לא נכנסה אף רשת מזון בינלאומית לארץ?

"היו התעניינות של קרפור גם כשהייתי ברבוע והיה עניין של וולמארט וטסקו ואחרות. אך בסופו של דבר הן ראו שהשוק הישראלי יחסית קטן, שיש בעיה של מזון כשר, שהיתרון היחסי של הגדולות לא קיים. גם רשתות מזון בינלאומיות שנכנסו למדינות שכנות אחרות, כמו מצרים, לא הצליחו. בענפים כמו ביגוד והנעלה אנחנו רואים שרשתות זרות נכנסות לכאן, אבל גם רואים שלא כולם מצליחים, כמו במזון המהיר — ברגר קינג, סבארו ופיצה האט, כולן לא היו הצלחה גדולה".

איפה טעו שופרסל ומגה בהתמודדות מול שחקנים כמו רמי לוי ויינות ביתן?

"קרה פה תהליך אחד שהיה קשה למנוע אותו — שאם אתה נכנס היום עם מטה יותר מצומצם ואתה מתכנן רשתות מא' עד ת' מול רשתות שיש להן גם הסכמי עבודה מחייבים וגם נמצאות עודף שטחי מסחר — יש לך יתרון. יכול להיות שבתקופה מסוימת הרשתות הגדולות לא קראו את המפה כמו שצריך, לא נתנו תשובה בחנויות הארד־דיסקאונט אזוריות, ובקטע הזה נכנסו הרשתות הפרטיות שהמשחק שלהן הוא לא תמיד חוויית קנייה אלא המחירים. סביר להניח גם שבחלק מהמקומות לרשתות הגדולות היו עלויות שכר דירה יותר גבוהות".

מדוע היום פתאום יש עודף של שטחי מסחר?

"פעם היית צריך 7,000 מ"ר לחנות אזורית, והיום אתה לא צריך יותר מ־3,000 מ"ר. חנות שכונתית יכולה להיות כמה מאות מ"ר בלבד. במקביל, ברשתות הגדולות יש עדיין חנויות של 6–7 אלף מ"ר וחנויות שכונתיות של 2,000 מ"ר — העלויות של החנויות האלה מביאות אותך לאותן חנויות שלא מרוויחות כסף. הרשתות הפרטיות עובדות עם מנגנונים יותר קטנים".

מה קרה לרבוע כחול? איך הם הגיעו להיות הרשת הכי פחות רווחית בענף?

"הם לא קראו את השוק טוב. הם האחרונים שנכנסו ונתנו תשובה בתחרות המחירים כששופרסל יצאו עם שופרסל דיל. שופרסל רכשה את קלאבמרקט ורבוע כחול נשארה במקום. זה נתן יתרון גדול מאוד לשופרסל. שופרסל יצאה עם שופרסל דיל וברבוע נתנו פתרון בהוזלות בחנויות השכונתיות במקום לתת פורמט הארד־דיסקאונט, ובסוף כשעשו את זה עם מגה בול זה כבר היה מאוחר. היו גם טעויות ניהוליות, ואני מקווה, כי יש לי עוד פינה חמה בלב לרבוע הכחול, שהמינוי עכשיו של מוטי קרן (מנכ"ל רבוע כחול מתחילת השנה — ג"ק) יעשה שינוי ויעמיד את רבוע כחול כשחקן לגיטימי כמו בעבר".

מה היית עושה אם היית חוזר היום להנהלת רבוע כחול?

"ניכנס לזה בכתבה אחרת".