קפריסין: בעלי פיקדונות ניסו להבריח מאות אלפי יורו במזומן

ההגבלות הדרקוניות שהטילו שלטונות קפריסין על תנועת ההון באי ומחוצה לו במטרה להכין את המדינה לחבילת החילוץ שתקבל מגוש היורו החלו לתת את אותותיהן, ובקפריסין נרשמת תנועה תת־קרקעית ערה של בעלי פיקדונות שמנסים להוציא את כספם מהאי לפני שייאלצו לספוג עליו תספורת. 

לפי דיווח של מקורות רשמיים בקפריסין, לפחות שלושה אנשים נתפסו כשהם מנסים להבריח על גופם כ־200 אלף יורו במזומן. השלטונות מסרו כי הכסף הוחרם ואותם אנשים תוחקרו על ידי הרשויות, אך ברור כי מדובר רק בקצה קצהו של זרם שצפוי להפוך לגל של ממש; זאת לאחר שהמדינה גיבשה הסכם שייאלץ בעלי פיקדונות בשווי של יותר מ־100 אלף יורו המוחזקים בשני הבנקים הגדולים במדינה לספוג תספורת שהרווחים ממנה ישמשו "כרית ביטחון" לקבלת חילוץ בשווי 10 מיליארד יורו.

רק 1,000 יורו ביום

מאז יום חמישי האחרון מורשים אזרחי קפריסין וכל מי שמחזיק בפיקדון באי להוציא 1,000 יורו בלבד ביום מהמדינה, כחלק מניסיון הרשויות למנוע בריחת הון המונית מהבנקים והתמוטטות של המערכת הבנקאית. זוהי הפעם הראשונה שאחת ממדינות גוש היורו מטילה הגבלות על תנועת הון בשטחה.

לפי דיווח של "פייננשל טיימס", משטרת קפריסין מרכזת את מאמציה באזור המרינה של לימסול במטרה למנוע מאזרחים ובעלי פיקדונות להוציא את כספם במזומן על גבי סירה. אולם ישנם כאלה שבוחרים בדרכים מתוחכמות יותר. סרגיי טיולנב, איש עסקים רוסי, סיפר לעיתון שהוא קיבל ביום חמישי - רגע אחרי שנכנסו ההגבלות לתוקפן - טלפון מאזרח קפריסין שהציע לעזור לו להוציא מקפריסין הון בשווי של כמיליון יורו שהופקד באחד הבנקים של המדינה.

תור ליד בנק אוף סייפרוס, בשבוע שעבר | צילום: איי פי

לדבריו, אותו אזרח אמר לו שהוא יוכל לסייע לו להעביר את כספו מלאיקי בנק להלניק בנק. כמו כן, במסגרת ההסכם שגיבשה קפריסין צפוי הבנק הזה להיות מפורק ל"בנק טוב" ו"בנק רע", כך שנכסיו הבריאים יפוזרו בין בנקים בעלי איתנות פיננסית גבוהה, ונכסיו הרעילים ירוכזו בנפרד ויטופלו באופן שימוסס אותם עם הזמן.

טיולנב הסביר שבתמורה להעברת הכסף הוא נדרש לשלם מקדמה של 200 אלף יורו במזומן, תוך שהוא מדגיש כי סירב לעשות זאת. בעיתון הדגישו כי בלאיקי בנק לא נעשו ניסיונות רשמיים לסייע לבעלי הפיקדונות להעביר את כספם בבטחה, וכי ייתכן שכלל אין מדובר בגורמים מתוך הבנק אלא במבצע עוקץ, שסביר שהיה נגדע באבו על ידי הרשויות עוד לפני שהיה יוצא לפועל. אך המסקנה המתבקשת ברורה: כל מי שמחזיק בקפריסין בפיקדונות של יותר מ־100 אלף יורו נמצא בלחץ.

אם לשפוט על פי הצהרות העומדים בראש מערכת הבנקאות במדינה, יש לבעלי הפיקדונות סיבה טובה לדאוג. בבנק אוף סייפרוס, הבנק הגדול ביותר במדינה, הזהירו ביום שבת כי בעלי פיקדונות של יותר מ־100 אלף יורו עלולים לספוג הפסדים של כ־60% על נכסיהם, כחלק מההסכם שעליו הודיע נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדיס לאיחוד האירופי ב־25 במרץ.

עדיין ממתינים לאישור

במסגרת ההסכם - שעדיין צריך לקבל אישור סופי ולהיכנס לתוקף - יהפכו 37.5% משווי הפיקדונות של יותר מ־100 אלף יורו בבנק אוף סייפרוס למניות עם זכות הצבעה מלאה וגישה לכל דיבידנד שיחלק הבנק. 22.5% נוספים יוקפאו וישמשו "כרית ביטחון" שתייצב את נזילותו של הבנק.

"הבנקים בקפריסין גדלו מעבר לממדים הטבעיים שלהם והשאירו את המדינה חשופה לסכנות בשווקים. כעת הגיע הזמן להתכווץ בחזרה לממדים הראויים", אמר בסוף השבוע שר האוצר של קפריסין מיכאל סאריס. לדבריו, "אין ספק שהפיכת חלק מהפיקדונות הנזילים למניות היא מכה לחוסכים, משום שהיא פוגעת בנזילותם המיידית והיא בוצעה באופן כפוי, אך המתווה הזה יוצר מערכת בנקאית שערוכה לחזור למשחק ולשחק את התפקיד הראוי לה בכלכלה הקפריסאית".

אך אם לשפוט על פי דיווחים מהאי, את בעלי הפיקדונות שצפויים לספוג תספורת המילים היפות על סולידריות ו"ממדים ראויים" לא מאוד מעניינות — הם רוצים לשמור על כספם. במוסדות האיחוד האירופי בבריסל הביעו דאגה מכך שבעלי פיקדונות המקושרים פוליטית הצליחו להבריח את חשבונותיהם מלאיקי בנק ומבנק אוף סייפרוס במהלך התקופה שבה היו הבנקים הללו סגורים. כמו כן, בעלי פיקדונות רבים שקראו את הכתובת על הקיר ניסו להוציא את כספם מקפריסין עוד לפני שפרץ המשבר במלוא עוצמתו והביא לסגירתם של הבנקים ולהגבלות על תנועת ההון. הבנק המרכזי של קפריסין פרסם בסוף השבוע נתונים, ולפיהם 18% מהפיקדונות של אזרחי גוש היורו שאינם קפריסאים הוצאו מהאי במהלך פברואר.