אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פישר: "צריך לפעול להקמת 'ועדה ליציבות פיננסית'" צילום: מיקי אלון

פישר: "צריך לפעול להקמת 'ועדה ליציבות פיננסית'"

הנגיד סטנלי פישר הגיש את הדו"ח השנתי של בנק ישראל וקיים מסיבת עיתונאים; לדבריו, "יש פערים באיכות הפיקוח על היבטים שונים של המערכת הפיננסית"; בנוגע לשוק הדיור הגן פישר על החלטתו להוריד את הריבית, וקרא לביצוע צעדים להגדלת ההיצע; עוד אמר כי "יש להשקיע את תגמולי הגז בקרן עושר בחו"ל - כדי למנוע ייסוף"; בנושא התקציב אמר הנגיד כי בלי לבצע קיצוצים משמעותיים בתקציב הביטחון, יהיה קשה מאוד לשמור על יעדי התקציב מבלי להעלות מסים

02.04.2013, 12:18 | אמנון אטד וליאור גוטמן

"המצב המאקרו כלכלי טוב חוץ מבתחום אחד - הצמיחה בין הגבוהות ב-OECD. התחזית ל-2013 גם גבוהה יחסית ל-OECD, אבל אחוז אחד נובע מתחילת אספקת הגז הטבעי. האבטלה - ברמה הנמוכה זה 30 שנה. הבעיה העיקרית היא הגירעון והוא מבני מה שאומר שאי אפשר יהיה לפתור את המצב באמצעות צמיחה כי אנחנו במצב של תעסוקה מלאה. ביחס לשקל - חשוב מאוד, בגלל הגעת הגז, להעביר את החוק להקמת קרן עושר שתקח את תגמולי המס מהגז ותשקיע אותם בחו"ל - כדי שלא יהיה ייסוף מתמשך", כך אמר בצהריים (ג') נגיד בנק ישראל סטנלי פישר במסיבת עיתונאים לרגל הגשת דו"ח בנק ישראל לשנת 2012.

לפני מסיבת העיתונאים הגיש פישר את הדו"ח לנשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד.   

קראו עוד בכלכליסט

עוד אמר פישר במסיבת העיתונאים כי "קיים צורך בשיתוף פעולה רגולטורי - חייבים לפעול בהקשר זה לטובת השמירה על היציבות הפיננסית. יש פערים באיכות הפיקוח על היבטים שונים של המערכת הפיננסית . צריך לפעול להקמת ועדה לשת"פ רגולטרי - 'הוועדה ליציבות פיננסית'. אסור לתת לעצמנו להיכנס לבעיה במערכת הפיננסית - כל כמה חודשים רואים מדינה שנכנסת לבעיה פיננסית ואסור לנו להגיע לזה. ולכן הוועדה היא חלק חיוני לישראל".

בהתייחסו למחירי הדיור אמר פישר: "האם הריבית הנמוכה גרמה למחירי הדיור? לו לא היינו מורידים את הריבית, היינו גורמים לייסוף השקל וזה היה פוגע בייצוא ובהשקעות, כלומר היינו פוגעים בצמיחה וגם קצב בניית הדירות היה נמוך יותר. הריבית משפיעה על הביקוש וגם צעדי המפקח האחרונים נועדו להשפיע על הביקוש, אבל צריך לפעול גם בצד ההיצע".

הנגיד סטנלי פישר ושר האוצר יאיר לפיד עם הגשת הדו"ח השנתי, צילום: ענת חממי, דוברות משרד האוצר הנגיד סטנלי פישר ושר האוצר יאיר לפיד עם הגשת הדו"ח השנתי | צילום: ענת חממי, דוברות משרד האוצר הנגיד סטנלי פישר ושר האוצר יאיר לפיד עם הגשת הדו"ח השנתי, צילום: ענת חממי, דוברות משרד האוצר

לדבריו, הצעדים הנדרשים הם "הגדלת היקפי הקרקעות הזמינים לבנייה, קיצור תהליכי תכנון - אלה שני הגורמים שצריך לטפל בהם ובכך יש לממשלה חלק. הממשלה כבר התחילה לטפל במדיניות שיווק הקרקעות באמצעות הוודלים והשינוי בממ"י אבל בנתיים ללא הצלחה גדולה וצריך לחשוב על זה מחדש". לדבריו, אם המחירים ימשיכו לעלות בקצב שנרשם בחודשים האחרונים, יהיה על בנק ישראל לטפל בבעיה באמצעות צעדים נוספים. לדבריו, גם הממשלה צריכה לטפל בנושא, על ידי הגדלת היצע הקרקעות ובאמצעות צעדי מיסוי.

   

בתשובה לשאלות העיתונאים אמר פישר כי לדעתו במערכת הבנקאית יש משכורות גבוהות מאוד, שקשה להצדיק אותן. יחד עם זאת הבהיר, כי מי שצריך לטפל בנושא שכר המנהלים המערכת הבנקאית הוא מועצות המנהלים של הבנקים ולא בנק ישראל. פישר דחה את הטענה לפיה בנק ישראל דואג רק ליציבות המערכת הבנקאית, ולא ללקוחות הבנקים ואמר כי הפעולות שבהן נוקט בנק ישראל לחיזוק יציבות הבנקים נועדה להגן על הלקוחות.

 

בנושא הקיצוצים הנדרשים בתקציב הממשלה והעלאות המסים שבדרך, אמר נגיד בנק ישראל כי בלי לבצע קיצוצים משמעותיים בתקציב הביטחון, יהיה קשה מאוד לשמור על יעדי התקציב מבלי להעלות מסים. אולם בנקודה זו שב פישר על דברים שאמר כבר בעבר, לפיהם מדינה חזקה ויציבה חייבת לשלם עבור הביטחון שלה, וזהו צורך חיוני.

על האפשרות להעלות מסים כדי לבצע קיצוץ קטן יותר בהוצאות הממשלה, אמר הנגיד כי להעלאת מסים יש השפעה שלילית על המשק, ולכן זה לא יהיה חכם לטפל בבעיות התקציב בדרך של העלאות מסים, דבר שלדעתו יגרום נזק למשק.

"גירעון מבני גבוה שמתקיים כבר כמה שנים"

  

בדו"ח הבנק נכתב כי הגירעון הגדול שנרשם בשנה שעברה בתקציב המדינה מבטא גירעון מבני גבוה שמתקיים כבר כמה שנים, בעקבות הרפורמה במס הכנסה שהפעילה הממשלה הקודמת בין השנים 2005 ו- 2008.

מחברי הדו"ח מותחים ביקורת על הממשלה, שהחליטה בתחילת השנה שעברה על תוספת הוצאות משמעותית, למרות שכבר בסוף שנת 2011 היה ברור כי היא לא תצליח להשיג את יעד הגירעון שנקבע. כתוצאה מכך היו הוצאות הממשלה בשנה שעברה גבוהות מהתקציב המקורי - תופעה שלא נרשמה בהתנהלות התקציבית בישראל בשני העשורים האחרונים.

בהמשך הדו"ח מציין בנק ישראל כי חשוב להפחית את הגירעון המבני, כדי לאפשר לממשלה גמישות בביצוע מדיניותה, ובמיוחד ביכולת להגיב לאירועים חריגים המחייבים הוצאה חד פעמית גבוהה.

הנגיד סטנלי פישר והנשיא שמעון פרס, צילום: מארק ניימן/ לע"מ הנגיד סטנלי פישר והנשיא שמעון פרס | צילום: מארק ניימן/ לע"מ הנגיד סטנלי פישר והנשיא שמעון פרס, צילום: מארק ניימן/ לע"מ

לדבריו, צמצום הגירעון יסייע גם להפחית את החוב הציבורי, ובדרך זו להפחית את תשלומי הריבית עליו שהם גבוהים מהמקובל בעולם בגלל פרמיית הסיכון שנאלצת הממשלה לשלם. הפחתת תשלומי הריבית תאפשר לממשלה להרחיב לאורך זמן את השירותים שהיא מעניקה לאזרחי המדינה.

ירידה מסוימת במספר התחלות הבנייה

בנושא שוק הדיור כותב בנק ישראל בדו"ח השנתי כי בשנת 2012 נרשמה ירידה מסוימת במספר התחלות הבנייה, אחרי ארבע שנים של עליות. האטה זו, מזהירים מחברי הדו"ח, מקטינה את קצב ההתרחבות של היצע הדירות, ואם קצב הגידול בביקושים לא יואט היא עלולה לתרום להמשך עליית המחירים.

הנגיד מגיש את הדו"ח לראש הממשלה בנימין נתניהו, צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ הנגיד מגיש את הדו"ח לראש הממשלה בנימין נתניהו | צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ הנגיד מגיש את הדו"ח לראש הממשלה בנימין נתניהו, צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

עוד הם מציינים כי בעקבות ההאטה בהתחלות הבנייה נראה כי תרומתו של ענף הבנייה כמוביל הצמיחה במשק תפחת, "אך שאלת ההיקף הרצוי של הפעילות בענף ושל התחלות הבנייה נותרה פתוחה".

מחברי הדו"ח מגלגלים את האחריות למחירי הדירות אל מגרשה של הממשלה, וכותבים כי "הממשלה, כגורם מפתח המשפיע על צד ההיצע, נדרשת בהקשר זה לקבל החלטות לגבי המידה שבה יש לעודד את הפעילות בענף כדי להגיע לרמת המחירים שאליה היא שואפת להביא את השוק".

במכתב לממשלה ולּוועדת הכספים של הכנסת, המצורף לדו"ח, הזהיר פישר כי העלייה במחירי הדירות והגידול בהיקף המשכנתאות מגדילים את הסיכונים שהפעילות בתחום המשכנתאות עלולה להציב למערכת הבנקאות. לדבריו, עם הבעיות בשוק הדיור צריך להיערך בעיקר באמצעות צעדים מקרו-יציבותיים, שבהם נוקט בנק ישראל ככל שהדבר נוגע ליציבות המערכת הבנקאית, ובאמצעות צעדים להגדלת היצע הדירות הנמצאים בתחום אחריותה של הממשלה, בראשם הגדלה מושכלת של היקף הקרקע המתוכננת והזמינה לבנייה.

מה יתרום יצוא הגז מישראל?

הדו"ח השנתי של בנק ישראל מקדיש פרק מיוחד לגז הטבעי מקידוח תמר שהתחיל שלשום לזרום אל הצרכנים בארץ. לדברי מחברי הדו"ח, השימוש בגז יוזיל את ייצור החשמל ואת עלויות הייצור במפעלי תעשייה עתירי אנרגיה. על פי חישובי כלכלני הבנק, זרימת הגז הטבעי מהמאגרים שנמצאים ברשות ישראל צפויים לצמצם את יבוא האנרגיה בכ-3-2 מיליארד דולר בשנה, וזאת כבר בשנה הקרובה. בנוסף לכך, עם תחילת יצוא הגז, לקראת סוף העשור, צפוי סכום זה לגדול משמעותית ולתרום לעודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים של ישראל.

בנק ישראל מונה בסקירה את הסיבות לעליית תעריפי החשמל, ובראשם השימוש הנרחב בסולר על נפי גז וגם "העיכוב במתן האישור לחבר את זדה תמר לישראל" במסגרת מה שכונה אז בתקשורת"מאבק חוף דור". פישר מסביר באופן ברור ש"ירידת מחירי האנרגיה בזכות אספקת הגז לא תתבטא באופן מיידי במחירי החשמל", כיון שבשנתיים האחרונות שרפה חברת החשמל סולר יקר והוצאותיה עוד לא כוסו. אז מתי ירדו מחירי החשמל? לטענת בנק ישראל "כאשר תחל אספקת הגז ימשיכו המחירים לעלות עד אשר יכוסו ההספדים במהלך שלוש השנים הבאות. רק אז ירדו מחירי החשמל לרמה שתשקף את עלות הייצור השוטפת", ולכן "בשנים הקרובות תדרש נחישות רבה כדי לממש את המתווה שקובע כי המחירים (של החשמל - ל"ג) יעלו כאשר העלויות השוליות יורדות".

בנק ישראל מתייחס בניתוח שלו לסכנת "המחלה ההולנדית", אותה תופעה שפקדה לפני כ-50 שנה את המדינה האירופית. זאת מצאה משאבי טבע, מכרה אותם לחו"ל ויצרה מציאות בה השוק הוצף במטבע זר. התוצאה: המטבע המקומי, ועמו מגזרים שלמים בתעשייה, נשחקו. פישר ממליץ להקים קרן ייעודית לקליטת רווחי הגז, ומזכיר שזאת אכן נמצאת בתכנון זאת במטרה "להביא לחלוקה בין דורית הוגנת יותר של תקבולי הגז". קרן זאת תקלוט את רווחי המיסוי, תחכוך אותם ותשקיע לטובת המשק. לצערם של אזרחי ישראל, הקרן שהייתה אמורה לקום עד נובמבר 2011 לא קמה, ולמעשה היא אמורה לחזור לדיון מחודש בועדת הזרים לענייני חקיקה.

במסגרת הסקירה חוזר בנק ישראל על מסקנות ועדת צמח לעניין ייצוא הגז, ומסביר שבעבר נקלחו בחשבון רזרבות גז שאינן קיימות כיום. לעניין זה מזכיר פישר את הכישלון בקידוחי "שרה" ו"מירה" כמו גם את הכישלון היחסי במציאת מאגר גז משמעותי ברישיון "ישי". לפיכך, פישר רומז שייתכן ומסקנות הייצוא המקוריות - עד 500 מיליארד מ"ק גז טבעי מתוך סך מאגרים ידוע ופוטנציאלי ברמת ודאות כמעט מוחלטת של 950 מיליארד מ"ק - כבר אינה רלוונטית. האם נסתם הגולל על נשוא הייצוא? "עצם הפעילות המואצת בתחום (חיפושי הגז והנפט) מעידה על כך שהמשקיעים מאמינים כי מדיניות הממשלה תאפשר ניצול מירבי של משאבי הטבע שיימצאו", מסכם פישר

הרוח הגבית של המחאה החברתית

על הפגנות המחאה החברתית של קיץ 2011, כותבים מחברי הדו"ח כי השפעותיהן ממשיכות להתבטא במדיניות הממשלה. בנוסף לכך, המחאה החברתית נתנה גם רוח גבית לאימוץ ההמלצות של ועדות ציבוריות שעסקו בתחום של יוקר המחיה והתחרות במשק.

יחד עם זאת, מציינים מחברי הדו"ח כי המחאה החברתית אינה הגורם היחיד שהוביל את הממשלה היוצאת להעדיף העלאת מסים על פני קיצוץ בהוצאות. לדבריהם, סביר להניח כי החלטה זו מבטאת גם את ההבנה שהיה קשה מאוד להמשיך לקצץ בהוצאות כאשר ההוצאות האזרחיות של המגזר הציבורי בישראל הגיעו לרמה שהיא נמוכה מהרמה השוררת כמעט בכל מדינות ה-OECD.

בהמשך מכתבו לממשלה ולוועדת הכספים, קורא נגיד בנק ישראל לממשלה להמשיך ולפעול להעמקת השתלבותם של הערבים והחרדים בשוק העבודה. לדבריו, פריון העבודה בישראל נמוך בהשוואה למדינות המפותחות, והעלאתו חיונית להגדלת קצב הצמיחה ארוך הטווח של המשק. "ניתן להעלותו", מסביר פישר במכתבו, "באמצעות הרחבת השיפורים שהממשלה ערכה בשנים האחרונות במערכת החינוך, בתשתיות הפיזיות ובסביבת הפעילות העסקית, וכן על ידי הגברת התחרות במשק". בנוסף, שב פישר וקורא לממשלה להפחית את יוקר המחיה, "עניין שניצב במוקד המחאה החברתית ויקבל אף הוא תמיכה מהגברת התחרות במשק".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות