הצורך לגבות יותר מסים יימשך עד שנת 2019 לפחות

לידיעת שר האוצר הבא: הבור העצום שנפער בתקציב המדינה הולך ומעמיק מיום ליום, וגם המסים הנוספים המתוכננים השנה ובשנה הבאה, בהיקף של מיליארדי שקלים, לא יפתרו את הבעיה. לאחר גיבוש התקציב לשנים 2013–2014, יהיה על הממשלה שבדרך, וגם על זו שאחריה, להתמודד עם בעיה קשה יותר בתחום המסים, והיא צפויה להימשך לפחות עד שנת 2019.

בשורה לא משמחת זו היא השורה התחתונה בניתוח של גורמים בכירים בממשלה, המסתמך בין היתר על תחזיות דמוגרפיות מעודכנות של הלמ"ס. הצורך הוודאי להטיל מסים נוספים גם בשנים 2015–2019 נובע בעיקר מהירידה בפוטנציאל הצמיחה של המשק בשנים הבאות. על פי תחזיות הלמ"ס, בשנים 2014–2019 תירשם ירידה משמעותית בשיעורי הגידול של האוכלוסייה בגילי העבודה (25–64), והוא יסתכם ב־1.1% בלבד בממוצע שנתי. זאת לעומת קצב עלייה שנתי כמעט כפול, של 2.1%, שנרשם בעשורים האחרונים.

בנוסף לכך, גם שיעור גידול מצומצם זה לא יהיה שוויוני בין המגזרים השונים באוכלוסייה. קצב הגידול של אוכלוסיית החרדים והערבים יהיה מהיר ודרמטי הרבה יותר מזה של אוכלוסיית היהודים שאינם חרדים, שיסתכם בתקופה המדוברת רק ב־0.3% בממוצע לשנה. באוכלוסייה זו גם פריון העבודה וגם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה גדולים יותר, ולכן שיעור הגידול הנמוך שיירשם בה יפגע גם הוא בפוטנציאל הצמיחה של המשק.

סיבה נוספת לכך שהממשלה החדשה תהיה חייבת להטיל מסים נוספים גם בשנים הבאות היא התוואי הפוחת של יעד הגירעון.

בקיץ האחרון החליטו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ להכפיל את יעד הגירעון לשנת 2013, מ־1.5% מהתוצר ל־3% מהתוצר (30 מיליארד שקל). יחד עם אישור ההצעה, אימצה הממשלה תוואי פוחת ליעד הגירעון לשנים הבאות, שהיה שאפתני פחות מהתוואי הקודם שאישרה הממשלה בשנת 2009.

לפי התוואי החדש, עד שנת 2019 יהיה על יעד הגירעון לרדת בהדרגה עד לרמה של 1.5% מהתוצר. מסיבה זו ההפחתה הקבועה המתוכננת בשנים הבאות של יעד הגירעון תחייב את הממשלה מדי שנה להגדיל את הכנסותיה ממסים.

7.5 מיליארד שקל נוספים ממסים השנה

עוד לפני שתגיע הממשלה החדשה לבעיית המסים הנוספים בשנים 2015–2019, יהיה עליה להתמודד בקרוב מאוד עם הצורך להטיל מסים נוספים גם השנה וגם בשנת 2014. בסקירה הפיסקאלית השנתית שפרסם בנק ישראל בחודש שעבר קובעים מחבריה כי כדי לעמוד ביעד הגירעון שנקבע, תידרש השנה תוספת הכנסות ממסים בהיקף של כ־6 מיליארד שקל. אולם מכיוון שהעלאת מסים מקטינה בטווח הקצר את הצמיחה, וצמיחה קטנה יותר שווה פחות מסים, יהיה על הממשלה להעלות השנה את שיעורי המס או לבטל פטורי מס קיימים בהיקף גדול יותר, של כ־7.5 מיליארד שקל.

כשבעיית המסים קבועה אין להגדיל את הגירעון

 

בתוך כך נודע כי משרד האוצר צפוי להמליץ לממשלה החדשה לא לקבל את ההצעות להמשיך להגדיל את יעד הגירעון, דבר שיאפשר לה להימנע מתוספת מסים גדולה. מדובר במיוחד ביעד הגירעון לשנה הבאה, שצריך להישאר ללא שינוי

ברמה של 2.75% מהתוצר. זאת על רקע ההערכה כי בעיית המסים אינה מוגבלת רק לשנתיים הקרובות, ולכן לפי האוצר אסור בשום פנים ואופן לפתור את הבעיה באמצעות הגדלת יעדי הגירעון. החשש הוא שאם הפתרון לא יהיה בדרך של תוספת מסים עכשיו, ההתאמה שתידרש מאוחר יותר תהיה גדולה יותר, וכל מה שייחסך עכשיו יחייב תשלום גדול יותר בעתיד.

גירעון תקציבי גדול מהמתוכנן מחייב את הממשלה לגייס יותר כספים בשוק ההון, ובכך היא מגדילה את חובותיה ואת היחס שבין החוב הממשלתי לתוצר. מצב כזה מגדיל את החשיפה של הממשלה לסכנה במקרה של משבר.

לעומת זאת, גירעון ויחס חוב־תוצר נמוכים יותר מעניקים לממשלה מרווח ביטחון גדול יותר. לכן צפוי האוצר להציע לבצע את ההתאמות הנדרשות בנושא המסים כמה שיותר מוקדם, כדי להתרחק עד כמה שניתן מאזור הסכנה.